חזור לתיקייה: שיעורי בית

גליון 2

חיפוש בתיקיה
Ctrl K
לחץ כאן או הקש Ctrl K כדי לחפש בכל התיקיה
  • תרגיל 1
  • תרגיל 2
  • תרגיל 3
  • תרגיל 4
  • תרגיל 5

גליון 2

01040031

חשבון אינפיניטסימלי 1מ'

רשימות הרצאה לקריאה בשבת

גליון 2

הופק מתוך תקיית התואר של שקד

uni-folder.vercel.app

תרגיל 1

תרגיל (1 [א])

תהי AAA קבוצה לא ריקה של מספרים ממשים החסומה מלמעלה.

נניח שקיים q<1q <1q<1 כך שלכל a∈Aa \in Aa∈A מתקיים a≤qa\leq qa≤q.
הוכיחו כי sup⁡A<1\sup A<1supA<1

הדרכה: קל יותר להראות כי sup⁡A≤q\sup A\leq qsupA≤q

הוכחה:
על פי אקסיומת השלמות ל-AAA קיים סופרמום. נסמן S=sup⁡AS=\sup AS=supA.
אנו יודעים, על פי הגדרת הסופרמום, כי הסופרמום הוא החסם מלמעלה הכי קטן.
נתון לנו כי לכל a∈Aa \in Aa∈A מתקיים a≤qa \leq qa≤q כלומר, על פי הגדרת החסימה מלמעלה, qqq חסם מלמעלה של AAA.
לכן, לאור נתון ש-q<1q <1q<1 אנו יודעים כי גם 111 חוסם את AAA מלמעלה.
לכן, S≤q<1S\leq q <1S≤q<1.
ולכן: sup⁡A<1\sup A < 1supA<1
‎∎

תרגיל (1 [ב])

תהי AAA קבוצה לא ריקה של מספרים ממשים החסומה מלמעלה.

הביאו דוגמה נגדית לטענה הבאה: אם לכל a∈Aa \in Aa∈A מתקיים a<1a <1a<1 אז sup⁡A<1\sup A<1supA<1.

הוכחה:
על מנת להפריח את הטענה נקח את הקבוצה:

A=(0,1)A=(0,1)A=(0,1)

הקטע הסגור הזה הינו בעל סופרמום אשר ערכו 1 ונוכיח זאת כעת על פי ההגדרה השקולה:

  1. אנו יודעים כי קטע סגור אומר כי לכל a∈Aa \in Aa∈A: 0<a<10<a<10<a<1 משמע, ∀a∈A: a≤1\forall a \in A:\ a\leq 1∀a∈A: a≤1.
  2. נקח 0.5=ε>00.5=\epsilon>00.5=ε>0 ולכן, 1−0.5=0.5<a1-0.5=0.5<a1−0.5=0.5<a כאשר a=0.7a=0.7a=0.7

לכן, אנו יודעים כי sup⁡A=1\sup A=1supA=1 ולכן, אין הוא קטן מעצמו.
ולכן:

sup⁡A=1≮1\sup A =1 \not< 1supA=1<1

‎∎

תרגיל 2

תרגיל (2 [א])

תהי AAA קבוצה לא ריקה וחסומה של מספרים ממשיים.

יהי m∈Am \in Am∈A כך שלכל x∈Ax \in Ax∈A מתקיים x≥mx\geq mx≥m.
הוכיחו ש-mmm הינו inf⁡A\inf AinfA.

הוכחה:
אם מתקיים כי לכל x∈Ax \in Ax∈A מתקיים x≥mx\geq mx≥m, אזי mmm הינו חסם מלמטה של AAA על פי ההגדרה.
מכיוון ש-mmm הינו חסם מלמטה שהינו בתוך הקבוצה, אנו יודעים כי הוא החסם מלמטה הכי גדול, שכן כל מספר הגדול ממנו בתוך הקבוצה גדול ממנו ולכן לא חסם.
לכן, mmm הוא האינפימום על פי הגדרה.
‎∎

תרגיל (2 [ב])

תהי AAA קבוצה לא ריקה וחסומה של מספרים ממשיים.

נגדיר קבוצה חדשה באופן הבא: B={∣x−y∣,x,y∈A}B=\{ \left| x-y \right|,x,y \in A \}B={∣x−y∣,x,y∈A}
הוכיחו כי:

inf⁡B=0,sup⁡B=sup⁡A−inf⁡A\inf B=0,\quad \sup B=\sup A-\inf AinfB=0,supB=supA−infA

הוכחה:
על פי הגדרת הקבוצה, כל איבר הינו בערך מוחלט, משמע, על פי הגדרת הערך המוחלט, כל איבר הינו גדול או שווה ל-0.
לכן, 0 הינו חסם מלמטה של BBB אך מכיוון שכל מספר חיובי יכול להיות בקבוצה, אנו יודעים כי 000 הוא החסם הכי גדול ולכן הוא inf⁡B\inf BinfB על פי הגדרה.

נסתכל על מצב הקיצון שבו xxx הכי גדול ו-yyy הכי קטן. זה קורה כאשר:

{x=sup⁡Ay=inf⁡A\begin{cases} x=\sup A \\ y= \inf A \end{cases}{x=supAy=infA​

שכן הם האיברים הכי גדולים וקטנים בקבוצה בהתאמה.
לכן, במצב זה המספר שנקבל יהיה המקסימלי מבין האיברים מ-BBB ולכן הוא יהיה חסם מלמעלה, ומכיוון שהוא בתוך הקבוצה, כל איבר הנמצא בקבוצה קטן ממנו ולכן הוא sup⁡B\sup BsupB.
‎∎

תרגיל 3

תרגיל (3 [א])

תהי ana_{n}an​ סדרה כלשהי.
לכל אחת מהטענות הבאות רשמו את הטענה הנגדית לה.

לכל n∈Nn \in \mathbb{N}n∈N מתקיים 1≤an≤51\leq a_{n}\leq 51≤an​≤5

תשובה: קיים n∈Nn \in \mathbb{N}n∈N כך שמתקיים an<1a_{n}<1an​<1 או an>5a_{n}>5an​>5.

תרגיל (3 [ב])

קיים N∈NN \in \mathbb{N}N∈N כך שלכל n>Nn > Nn>N מתקיים an+1>ana_{n+1}>a_{n}an+1​>an​.

תשובה: לכל N∈NN \in \mathbb{N}N∈N קיים n>Nn>Nn>N המקיים an+1<ana_{n+1}<a_{n}an+1​<an​.

תרגיל (3 [ג])

לכל ε>0\epsilon>0ε>0 קיים N∈NN \in \mathbb{N}N∈N כך שעבור כל n,mn,mn,m טבעיים המקיימים m,n>Nm,n>Nm,n>N מתקיים ∣an−am∣<ε\left| a_{n}-a_{m} \right|<\epsilon∣an​−am​∣<ε.

תשובה: קיים ε>0\epsilon>0ε>0 אשר בשבילו לכל N∈NN \in \mathbb{N}N∈N קיימים n,m∈Nn,m \in \mathbb{N}n,m∈N המקיימים m,n>Nm,n>Nm,n>N מתקיים an−am≤−εa_{n}-a_{m}\leq-\epsilonan​−am​≤−ε או an−am≥εa_{n}-a_{m}\geq \epsilonan​−am​≥ε.

תרגיל (3 [ד])

קיים ε>0\epsilon>0ε>0 כך שלכל N∈NN \in \mathbb{N}N∈N ולכל m,n∈Nm,n \in \mathbb{N}m,n∈N המקיימים n,m>Nn,m >Nn,m>N מתקיים ∣an−am∣<ε\left| a_{n}-a_{m} \right|<\epsilon∣an​−am​∣<ε.

−ε<an−am<ε-\epsilon < a_{n}-a_{m}<\epsilon−ε<an​−am​<ε

תשובה: לכל ε>0\epsilon>0ε>0 קיים N∈NN \in \mathbb{N}N∈N ו-m,n∈Nm,n \in \mathbb{N}m,n∈N המקיימים n,m>Nn,m>Nn,m>N מתקיים an−am≤−εa_{n}-a_{m}\leq-\epsilonan​−am​≤−ε או an−am≥εa_{n}-a_{m}\geq \epsilonan​−am​≥ε.

תרגיל 4

תרגיל (4)

הראו בעזרת הגדרת הגבול כי:

lim⁡n→∞2n2−9n−124n2+5n+6=12\lim_{ n \to \infty } \frac{2n^2-9n-12}{4n^2+5n+6}=\frac{1}{2}n→∞lim​4n2+5n+62n2−9n−12​=21​

הוכחה:
על פי הגדרת הגבול, אילו 12\frac{1}{2}21​ הינו הגבול של השבר הנ"ל, הוא בהכרח מקיים כי לכל ε>0\epsilon>0ε>0:

∣2n2−9n−124n2+5n+6−12∣<ε\left| \frac{2n^2-9n-12}{4n^2+5n+6} - \frac{1}{2} \right|<\epsilon​4n2+5n+62n2−9n−12​−21​​<ε

נפשט את הביטוי:

∣4n2−18n−24−4n2−5n−62(4n2+5n+6)∣=∣−23n−302(4n2+5n+6)∣=∣−23n−30∣2(4n2+5n+6)=23n+302(4n2+5n+6)<23n+302(4n2+5n)<23n+30n2(4n2+5n)\left| \frac{4n^2-18n-24-4n^2-5n-6}{2(4n^2+5n+6)} \right|=\left| \frac{-23n-30}{2(4n^2+5n+6)} \right|=\frac{\left| -23n-30 \right|}{2(4n^2+5n+6)}=\frac{23n+30}{2(4n^2+5n+6)} < \frac{23n+30}{2(4n^2+5n)}< \frac{23n+30n}{2(4n^2+5n)}​2(4n2+5n+6)4n2−18n−24−4n2−5n−6​​=​2(4n2+5n+6)−23n−30​​=2(4n2+5n+6)∣−23n−30∣​=2(4n2+5n+6)23n+30​<2(4n2+5n)23n+30​<2(4n2+5n)23n+30n​ =53n2n(4n+5)=532(4n+5)<532⋅4n=538n<568n=71n= \frac{53n}{2n(4n+5)}=\frac{53}{2(4n+5)} < \frac{53}{2\cdot 4n}= \frac{53}{8n} < \frac{56}{8n} = 7\frac{1}{n}=2n(4n+5)53n​=2(4n+5)53​<2⋅4n53​=8n53​<8n56​=7n1​

אם נבחר N=7εN=\frac{7}{\epsilon}N=ε7​ נראה כי:

7n<7N=77ε=ε\frac{7}{n}< \frac{7}{N}=\frac{7}{\frac{7}{\epsilon}}=\epsilonn7​<N7​=ε7​7​=ε

ולכן:

∣2n2−9n−124n2+5n+6−12∣<7n<ε\left| \frac{2n^2-9n-12}{4n^2+5n+6} - \frac{1}{2} \right|< \frac{7}{n}< \epsilon​4n2+5n+62n2−9n−12​−21​​<n7​<ε

‎∎

תרגיל 5

תרגיל (5)

הוכיחו: יהיו ana_{n}an​ ו-bnb_{n}bn​ סדרות מתכנסות לגבולות סופיים LLL ו-MMM בהתאם.
אזי הסדרה cn=max⁡{an,bn}c_{n}=\max\{ a_{n},b_{n} \}cn​=max{an​,bn​} מתכנסת ל-max⁡{L,M}\max\{ L,M \}max{L,M}

הוכחה:
יהי ε1>0\epsilon_{1}>0ε1​>0 כך שקיים N1N_{1}N1​ כך שלכל n>N1n>N_{1}n>N1​ מתקיים:

∣an−L∣<ε1|a_{n}-L|<\epsilon_{1}∣an​−L∣<ε1​

יהי ε2>0\epsilon_{2}>0ε2​>0 כך שקיים N2N_{2}N2​ כך שלכל n>N2n>N_{2}n>N2​ מתקיים:

∣bn−K∣<ε2|b_{n}-K|<\epsilon_{2}∣bn​−K∣<ε2​

נקח NNN מסויים אשר ממנו כל האיברים של הסדרה המקסימלית גדולים מכל האיברים של הסדרה השנייה, זה מתרחש משום שהסדרות מתכנסות ולכן, אם נקח ε\epsilonε מאוד קטן, אשר יותר קטן מההפרש בין LLL ל-KKK בערך מוחלט, נקבל שהערכים לא יפגשו שכן הם יתאספו סביב הגבול.
לכן, לכל ε>0\epsilon>0ε>0, ישנה נקודה שאחריה קיים N>max⁡{N1,N2}N>\max\{ N_{1},N_{2} \}N>max{N1​,N2​} כך שלכל n>Nn>Nn>N מתקיים:

∣max⁡{an,bn}−max⁡{L,K}∣<ε|\max\{ a_{n},b_{n} \}-\max\{ L,K \}|<\epsilon∣max{an​,bn​}−max{L,K}∣<ε

‎∎