תרגיל 1
הוכיחו כי קיימים ∞ מספרים ראשוניים מהצורה 4n+3 (כאשר n=0,1,2,…)
הוכחה:
נניח בשלילה כי קיים מספר סופי של ראשוניים מהצורה 4n+3. אזי, הקבוצה A={p=4n+3∣n∈Z, ראשוניp} סופית. כלומר, קיים L∈Z כך ש-∣A∣=L. נסמן את האיברים בקבוצה: p1,p2,…,pL.
נגדיר n=4p1p2⋯pL−1. מכיוון ש-n>maxA מתקיים כי n אינו ראשוני. המספר אינו זוגי שכן 4p1p2⋯pL זוגי. לכן, 2∤n.
לכן, כל גורם שלו הוא אי זוגי, או במילים אחרות, כל גורם שלו הוא מהצורה 4k+1 או 4k+3.
נניח כעת כי כל הגורמים של n הם מהצורה 4n+1. נטען טענת עזר: כל מספר המורכב רק מגורמים של 4n+1 יהיה בתצורת 4n+1 ונוכיח באינדוקציה.
בסיס: עבור k=1 מתקיים (4n+1)1=4n+1 שהינו מספר מהתצורה 4n+1.
צעד: נניח כי עבור k≥1 מתקיים ש-(4n+1)k הינו מספר מהתצורה 4n+1 ונראה כי זה מתקיים עבור k+1.
נסמן: (4n+1)k=4m+1 ואז:
(4n+1)k+1=(4n+1)k(4n+1)=(4m+1)(4n+1)=42nm+4n+4m+1=4(4nm+n+m)+1
לכן, מכיוון ש-n הוא במבנה 4n+3 קיים לו גורם ראשוני מהתצורה 4n+3. לכן, קיים 1≤i≤L כך ש-pi∣4p1p2⋯pL−1.
בנוסף, נשים לב כי pi∣4p1p2⋯pL ולכן, לפי לינאריות החלוקה, pi∣(4p1p2⋯pL−1−1(4p2p2⋯pL))=1 בסתירה לכך ש-pi>1 ולכן לא מחלק אותו.
לכן, קיימים ∞ ראשוניים מהצורה 4n+3.
∎
תרגיל 2
יהיו a,b∈Z ונתון כי (a,b)=d. הוכיחו כי (da,db)=1.
הוכחה:
נתון כי (a,b)=d ולכן d∣a וגם d∣b. לכן, קיימים k,m∈Z כך ש-a=dk וגם b=dm.
לכן, db=m⋅1 ולכן, לפי הגדרה, 1∣db. בנוסף, da=k⋅1 ולכן, 1∣da. לכן, 1 מחלק משותף של da ו-db.
נניח כי קיים 1=e∈N כך ש-e∣da∧e∣db. כלומר, קיימים k1,k2∈Z כך ש-da=ek1 ו-db=ek2. אזי b=ek2d ו-a=ek1d.
נשים לב כי ed∣a וגם ed∣b ובנוסף, מכיוון ש-e,d∈N אזי ed>max{e,d} ולכן, d אינו הממ"גב של a,b בסתירה לכך ש-(a,b)=d.
לכן, לכל e∈Z כך ש-e∣a∧e∣b מתקיים 1∣e.
לכן, לפי הגדרה, (da,db)=1.
∎
יהיו a,b∈Z כך ש-a,b זרים.
הוכיחו כי (a+b,a−b)=1 או (a+b,a−b)=2.
הוכחה:
נסמן d=(a+b,a−b). קיומו מובטח לפי משפט. לפי הגדרה, d∣a+b וגם d∣a−b. כלומר, קיימים c1,c2∈Z כך שמתקיים: a−b=dc1 ו-a+b=dc2.
2a=d(c1+c2)2b=d(c1−c2)
לפי הנ"ל מתקיים כי d∣2a וגם d∣2b ולכן, לפי הגדרת ה-gcd מתקיים d∣(2a,2b). לפי משפט d∣2(a,b).
נתון כי a,b זרים. כלומר, (a,b)=1. לכן, d∣2. כלומר, קיים k∈Z כך ש-2=dk.
- אם d=1 אז k=2 וסיימנו.
- אם d=2 אז k=1 וסיימנו.
- אם d>2 אז k<1 ובנוסף, מכיוון ש-d>0 ו-2>0 מתקיים כי k>0 בסתירה לכך ש-k∈Z.
לכן, (a+b,a−b)=1 או (a+b,a−b)=2.
∎
תרגיל 3
יהיו a,b∈Z ו-n∈N. הוכיחו כי למשוואה b=ax+ny יש פתרון שלם (a,n)∣b⟺.
הוכחה:
:⟸ קיימים x,y∈Z כך ש-b=ax+ny. לפי משפט, קיים d∈Z יחיד כך ש-(a,n)=d.
לפי הגדרת ממג"ב מתקיים כי (a,n)∣x וגם (a,n)∣n. לכן, לפי תכונות חלוקה: (a,n)∣ax+ny=b.
:⟹ נתון כי (a,n)∣b. לכן, לפי הגדרה, קיים q∈Z כך ש-b=q(a,n). לפי זהות בזו, קיימים x0,y0∈Z כך ש-b=q(ax0+ny0).
נסמן x=qx0,y=qy0 ואז: b=ax+ny כנדרש.
∎
יהיו a,b∈Z ו-n∈N. הוכיחו כי למשוואה ax≡b(modn) יש פתרון (a,n)∣b⟺.
הוכחה:
לפי הגדרת מודלו מתקיים כי:
ax≡b(modn)⟺∃m∈Z:ax=b+mn
נסמן y=−m∈Z ואז:
ax≡b(modn)⟺∃y∈Z:ax+yn=b
לפי סעיף א':
ax≡b(modn)⟺ax+yn=b⟺(a,n)∣b
∎