חזור לתיקייה: 01040134 - אלגברה מודרנית ח'

2 - תורת החבורות

חיפוש בתיקיה
Ctrl K
לחץ כאן או הקש Ctrl K כדי לחפש בכל התיקיה
  • כללי
  • תכונות של חבורות ואיברים
  • סדרים של איברים
  • תת חבורות

2 - תורת החבורות

01040134

אלגברה מודרנית ח'

רשימות הרצאה לקריאה בשבת

תורת החבורות

הופק מתוך תקיית התואר של שקד

uni-folder.vercel.app

הערה (היסטורית)

תורת החבורות נולדה מכך שגאוס השתעשע עם כל מיני דברים בתורת המספרים והיה סופוליס ששיחק עם כל מיני שאלות פיזיקליות והגיע לחבורות שהכפל שלהן אינו קומוטטיבי והיה את ידידינו פרסט גלואה אשר במהלך מהומות בצרפת כשהיה צעיר, משוגע ומאוהב, הוא נכלא לאור המהומות ואז בכלא הוא ניסח הרבה ממה שאנחנו מתעסקים איתו בתורת החבורות. הכיוון שלו היה משוואות פולינומיות.
לאחר שהוא שוחרר מהכלא והמציא את כל הקורס בערך הוא מת בדו קרב. (היסטוריונים לא בטוחים אם זה היה אויב פוליטי או שהאויב שלו ניסה לעשות מעשים עם החברה שלו)
אגב, גלואה מאוד לא אהב את המוסד האקדמי וזרק משהו על מישהו (ליטרלי, לרגע איבדתי אותה אז אין לי מושג למי)

הגדרה 1 (חבורה)

קבוצה GGG עם פעולה בינארית ∗*∗ בין איבריה ותקרא חבורה ותסומן (G,∗)(G,*)(G,∗) אם היא מקיימת את התכונות:

  1. סגירות: לכל a,b∈Ga,b \in Ga,b∈G מתקיים a∗b∈Ga*b\in Ga∗b∈G.
  2. אסוציאטיביות: לכל a,b,c∈Ga,b,c \in Ga,b,c∈G מתקיים a∗(b∗c)=(a∗b)∗ca*(b*c)=(a*b)*ca∗(b∗c)=(a∗b)∗c.
  3. קיים איבר אדיש (יחידה/ניטרלי) לפעולה: קיים e∈Ge \in Ge∈G כך שלכל a∈Ga \in Ga∈G מתקיים a∗e=e∗a=aa* e=e*a=aa∗e=e∗a=a.
  4. קיום הופכי: לכל a∈Ga \in Ga∈G קיים הופכי שנסמנו a−1∈Ga^{-1}\in Ga−1∈G כך ש-a−1∗a=a∗a−1=ea^{-1}*a=a*a^{-1}=ea−1∗a=a∗a−1=e.

תכונות של חבורות ואיברים

הגדרה 2 (חבורה קומוטטיבית)

תהי (G,∗)(G,*)(G,∗) חבורה.
אם לכל a,b∈Ga,b \in Ga,b∈G מתקיים a∗b=b∗aa*b=b*aa∗b=b∗a אזי GGG נקראת אבלית או קומוטטיבית

הגדרה 3 (סדר החבורה)

תהי (G,∗)(G,*)(G,∗) חבורה.
נסמן ב-∣G∣|G|∣G∣ את מספר האיברים ב-GGG ונקרא לזה סדר החבורה

הערה

בעוד שבוע יהיה לנו גם סדר בין האיברים אך זה אינו סדר החבורה.

הגדרה 4 (חבורה סופית ואינסופית)

אם ∣G∣|G|∣G∣ סופי, GGG תקרא חבורה סופית. אחרת, תקרא חבורה אינסופית.

דוגמה (דוגמות ולא דוגמות)

?∣G∣מהו האם אבלית?האם חבורה?פעולהקבוצה∞✓e=0האדיש:−aהנגדי ההופכי:כן: +    חיבור שלמיםZ−−לא, כי אין הופכי⋅כפל שלמים Z−−לא, כי אסוציאטיביות לא מתקיימת(2−5)−3≠2−(5−3)−חיסור שלמים Z∣F∣לפי ✓ וההפכי של 0Fכן, האדיש הוא −a   הוא הנגדיa∈F+חיבור באותו שדה F=R,Q,C∣F∣−1✓e=1Fכן, האדיש הוא a−1 הוא a∈Fההופכי של  של השדה⋅F∖{0}2✓כן, האדיש הוא 1(ההופכי - תרגיל)כפל  ⋅μ2={±1}n✓כן, האדיש הוא 1כפל מרוכביםμn={z∈C∣zn=1}n✓כן, האדיש: 0, ההופכי של(n−a) ⁣ ⁣ ⁣(mod  n) הוא a∈Zn+ ⁣ ⁣ ⁣(mod  n)Zn={0,1,…,n−1}?X✓ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣כפל מטריצות ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣GLn(F)={A∈Fn×n∣∣A∣≠0}חבורת המטריצות ההפיכות\begin{array}{|ccc|cc|} \hline ?|G|\R{\text{מהו }} & \R{\text{האם אבלית?}} & \R{\text{האם חבורה?}} & \R{\text{פעולה}} & \R{\text{קבוצה}} \\ \hline \infty & {\color{green}\checkmark} & \begin{matrix} e=0 & \R{\text{האדיש:}} \\ -a\R{\text{הנגדי }} & \R{\text{ההופכי:}} \end{matrix}\R{\text{כן: }} & +\;\;\R{\text{חיבור שלמים}} & \mathbb{Z} \\ \hline - & - & \R{\text{לא, כי אין הופכי}} & \cdot\R{\text{כפל שלמים }} & \mathbb{Z} \\ \hline - & - & \begin{matrix} \R{\text{לא, כי אסוציאטיביות לא מתקיימת}} \\ (2-5)-3\neq 2-(5-3) \end{matrix} & -\R{\text{חיסור שלמים }} & \mathbb{Z} \\ \hline |\mathbb{F}|\R{\text{לפי }} & {\color{green}\checkmark} & \begin{matrix} \R{\text{ וההפכי של }}0_{\mathbb{F}}\R{\text{כן, האדיש הוא }} \\ -a\;\R{\text{ הוא הנגדי}}a \in \mathbb{F} \end{matrix} & + \R{\text{חיבור באותו שדה }} & \mathbb{F}=\mathbb{R},\mathbb{Q},\mathbb{C} \\ \hline |\mathbb{F}|-1 & {\color{green}\checkmark} & \begin{matrix} e=1_{\mathbb{F}}\R{\text{כן, האדיש הוא }} \\ a^{-1}\R{\text{ הוא }}a \in \mathbb{F}\R{\text{ההופכי של }} \end{matrix} & \R{\text{ של השדה}}\cdot & \mathbb{F}\setminus \left\{ 0 \right\} \\ \hline 2 & {\color{green}\checkmark} & \begin{matrix} \R{\text{כן, האדיש הוא 1}} \\ \R{\text{(ההופכי - תרגיל)}} \end{matrix} & \R{\text{כפל}}\;\cdot & \mu_{2}=\left\{ \pm1 \right\} \\ \hline n & {\color{green}\checkmark} & \R{\text{כן, האדיש הוא 1}} & \R{\text{כפל מרוכבים}} & \mu_{n}=\left\{ z \in \mathbb{C}\mid z^n=1 \right\} \\ \hline n & {\color{green}\checkmark} & \begin{matrix} \R{\text{כן, האדיש: 0, ההופכי של}} \\ (n-a)\pmod{n}\R{\text{ הוא }}a \in \mathbb{Z}_{n} \end{matrix} & +\pmod{n} & \mathbb{Z}_{n}=\left\{ 0,1,\dots,n-1 \right\} \\ \hline ? & {\color{red}\textup{X}} & {\color{green}\checkmark} & \!\!\!\!\!\R{\text{כפל מטריצות}} & \begin{matrix} \!\!\!\!\!\!\!\!\!\!\!\!\!\texttt{GL}_{n}(\mathbb{F})=\left\{ A \in \mathbb{F}^{n\times n}\mid |A|\neq 0 \right\} \\ \R{\text{חבורת המטריצות ההפיכות}} \end{matrix} \\ \hline \end{array}?∣G∣מהו ∞−−∣F∣לפי ∣F∣−12nn?​האם אבלית?✓−−✓✓✓✓✓X​האם חבורה?e=0−aהנגדי ​האדיש:ההופכי:​כן: לא, כי אין הופכילא, כי אסוציאטיביות לא מתקיימת(2−5)−3=2−(5−3)​ וההפכי של 0F​כן, האדיש הוא −a הוא הנגדיa∈F​e=1F​כן, האדיש הוא a−1 הוא a∈Fההופכי של ​כן, האדיש הוא 1(ההופכי - תרגיל)​כן, האדיש הוא 1כן, האדיש: 0, ההופכי של(n−a)(modn) הוא a∈Zn​​✓​פעולה+חיבור שלמים⋅כפל שלמים −חיסור שלמים +חיבור באותו שדה  של השדה⋅כפל⋅כפל מרוכבים+(modn)כפל מטריצות​קבוצהZZZF=R,Q,CF∖{0}μ2​={±1}μn​={z∈C∣zn=1}Zn​={0,1,…,n−1}GLn​(F)={A∈Fn×n∣∣A∣=0}חבורת המטריצות ההפיכות​​​
הערה

באופן כללי, מ"ו עם חיבור וקטורים (V,+)(V,+)(V,+) הוא חבורה קומוטטיבית כאשר האדיש הוא וקטור האפס.
בפרט, Fm×n\mathbb{F}^{m\times n}Fm×n עם חיבור מטריצות הוא חבורה אבלית.

דוגמה (מיוחדת)

Un=Zn⋆={a∈Zn∣(a,n)=1}U_{n}=\mathbb{Z}_{n}^\star=\left\{ a \in \mathbb{Z}_{n}\mid (a,n)=1 \right\}Un​=Zn⋆​={a∈Zn​∣(a,n)=1}

נשים לב כי (Un,⋅ ⁣ ⁣ ⁣(mod  n))(U_{n},{\LARGE\cdot} \pmod{n})(Un​,⋅(modn)) היא תמיד חבורה ונקראת חבורת אויילר.

דוגמה (מקרה פרטי)

U8={1,3,5,7}U_{8}=\left\{ 1,3,5,7 \right\}U8​={1,3,5,7}

הוכחה:
סגירות: אם a,ba,ba,b זרים ל-nnn אז a⋅ba\cdot ba⋅b זר ל-nnn.
אסוציאטיביות: קיימת, לא נוכיח כרגע
אדיש: 111 תמיד מקיים (1,n)=1(1,n)=1(1,n)=1 ולכן a⋅1=1⋅a=aa\cdot 1=1\cdot a=aa⋅1=1⋅a=a.
ההופכי של a∈Un\mathit{a \in U_{n}}a∈Un​: ראינו קודם שאם (a,n)=1(a,n)=1(a,n)=1 אז קיים פתרון x∈Unx \in U_{n}x∈Un​ למשוואה ax≡n1ax\equiv_{n}1ax≡n​1. כלומר, a−1=xa^{-1}=xa−1=x.
∎

נרצה כעת לשאול מהו הסדר של UnU_{n}Un​? בתרגול נראה בדיוק מהו ונוכיח אותו, אך כעת רק ניתן לו סימון:

∣Un∣=∣{a∈Zn∣(a,n)=1}∣=nמספר האיברים שזרים ל-=φ(n)|U_{n}|=\left| \left\{ a \in \mathbb{Z}_{n}\mid (a,n)=1 \right\} \right|=n\R{\text{מספר האיברים שזרים ל-}}=\varphi(n)∣Un​∣=∣{a∈Zn​∣(a,n)=1}∣=nמספר האיברים שזרים ל-=φ(n)

ל-φ(n)\varphi(n)φ(n) קוראים פונקציית אויילר.

למשל, ראינו כי φ(8)=4,φ(7)=6\varphi(8)=4,\varphi(7)=6φ(8)=4,φ(7)=6 ו-φ(p)=p−1\varphi(p)=p-1φ(p)=p−1 כאשר ppp ראשוני.

דוגמה (חבורות סימטריות)

תהי XXX קבוצה ונביט על Sx={פונקציה  f:X→X∣ חח"ע ועלf}S_{x}=\left\{ \R{\text{פונקציה}}\; f:X\to X \mid \R{\text{ חח"ע ועל}}f \right\}Sx​={פונקציהf:X→X∣ חח"ע ועלf}.
הקבוצה SxS_{x}Sx​ עם הרכבת פונקציות, היא חבורה לא אבלית (האדיש: פונקציית הזהות ididid)
⟸ בהמשך נדבר עליה יותר

הערה

זו החבורה שגלואה התעסק איתה לפני שבכלל היה מושג החבורות.

משפט (תכונות של חבורות)

תהי (G,∗)(G,*)(G,∗) חבורה ונסמן an=a∗⋯∗a⏟ פעמיםna^n=\underbrace{a*\dots*a}_{\R{\text{ פעמים}}n}an= פעמיםna∗⋯∗a​​ אזי:

  1. האיבר האדיש eee הוא יחיד.
  2. ההופכי a−1a^{-1}a−1 של a∈Ga \in Ga∈G יחיד.
  3. יהיו a,b∈Ga,b \in Ga,b∈G אזי: (a∗b)−1=b−1∗a−1(a*b)^{-1}=b^{-1}*a^{-1}(a∗b)−1=b−1∗a−1
  4. יהי a∈Ga \in Ga∈G. אזי (a−1)−1=a(a^{-1})^{-1}=a(a−1)−1=a.
  5. יהי a∈Ga \in Ga∈G ו-n∈Nn \in \mathbb{N}n∈N. אזי, a−n=(a−1)n=(an)−1a^{-n}=(a^{-1})^n=(a^n)^{-1}a−n=(a−1)n=(an)−1 כאשר a0=ea^0=ea0=e.
  6. יהי a∈Ga \in Ga∈G ויהיו n,m∈Zn,m \in \mathbb{Z}n,m∈Z. אזי: an+m=anama^{n+m}=a^na^man+m=anam וגם (an)m=anm(a^n)^m=a^{nm}(an)m=anm.
  7. חוק הצמצום: אם a∗b=a∗ca*b=a*ca∗b=a∗c או b∗a=c∗ab*a=c*ab∗a=c∗a אזי b=cb=cb=c.

הוכחה (1):
נניח כי קיימים e,g∈Ge,g \in Ge,g∈G כך ש-e≠ge \neq ge=g ושניהם האיבר האדיש. אזי: g=e∗g=eg=e*g=eg=e∗g=e ולכן g=eg=eg=e.
∎

הוכחה (3):

(a∗b)−1∗(b−1∗a−1)=↓אסוציאטיביותa∗(b∗b−1)∗a−1=↓אסוצ’a∗e∗a−1=a∗a−1=e(a*b)^{-1}*(b^{-1}*a^{-1}) \underset{\begin{matrix} \downarrow \\ \R{\text{אסוציאטיביות}} \end{matrix}}{=}a*(b*b^{-1})*a^{-1} \underset{\begin{matrix} \downarrow \\ \R{\text{אסוצ'}} \end{matrix}}{=} a*e*a^{-1}=a*a^{-1}=e(a∗b)−1∗(b−1∗a−1)↓אסוציאטיביות​=​a∗(b∗b−1)∗a−1↓אסוצ’​=​a∗e∗a−1=a∗a−1=e

בדומה עבור b−1a−1(ab)−1=eb^{-1}a^{-1}(ab)^{-1}=eb−1a−1(ab)−1=e ולכן, לפי הגדרה, (ab)−1=b−1a−1(ab)^{-1}=b^{-1}a^{-1}(ab)−1=b−1a−1.
∎

הוכחה של (7) תהיה ע"י הכפלה בהופכי של aaa.

הגדרה 5 (לוח הכפל)

עבור חבורה (G,∗)(G,*)(G,∗) ניתן לכתוב "לוח כפל" (לוח ∗*∗) של החבורה שמתאר את פעולת ה-∗*∗ בין איבריה.

eg1g2…eg1g2⋮                                                                \begin{array}{cc} & \begin{array}{cccc} e & g_{1} & g_{2} & \dots \end{array} \\ \begin{array}{c} e \\ g_{1} \\ g_{2} \\ \vdots \end{array} & \begin{array}{|c|c|c|c|} \hline \;\; & \;\; & \;\; & \;\; \\ \hline \;\; & \;\; & \;\; & \;\; \\ \hline \;\; & \;\; & \;\; & \;\; \\ \hline \;\; & \;\; & \;\; & \;\; \\ \hline \end{array} \end{array}eg1​g2​⋮​​e​g1​​g2​​…​​​​​​​
הערה

  • אם GGG אינסופית אז הטבלה אינסופית
  • אם GGG אבלית אז הטבלה סימטרית.
דוגמה

עבור μ2={±1}\mu_{2}=\left\{ \pm 1 \right\}μ2​={±1} וכפל מתקיים:

⋅1−11−11−1−11\begin{array}{cc} \cdot & \begin{array}{cccc} 1 & -1 \end{array} \\ \begin{array}{c} 1 \\ -1 \end{array} & \begin{array}{|c|c|c|c|} \hline 1 & -1 \\ \hline -1 & 1 \\ \hline \end{array} \end{array}⋅1−1​​1​−1​1−1​−11​​​

עבור Z2={0,1}\mathbb{Z}_{2}=\left\{ 0,1 \right\}Z2​={0,1} וחיבור מודולו 2:

+01010110\begin{array}{cc} +& \begin{array}{cccc} 0 & 1 \end{array} \\ \begin{array}{c} 0 \\ 1 \end{array} & \begin{array}{|c|c|c|c|} \hline 0 & 1 \\ \hline 1 & 0 \\ \hline \end{array} \end{array}+01​​0​1​01​10​​​

נשים לב כי זה בעצם אותו הלוח רק עם סימנים שונים, בעתיד נקרא לדברים אלו איזומורפים.

מסקנה (חוק הסודוקי)

אם (G,∗)(G,*)(G,∗) חבורה, אז בלוח הכפל שלה, בכל שורה ובכל עמודה, כל איבר מופיע בדיוק פעם אחת.

הוכחה:
נביט על שורה מסויימת של איבר g∈Gg \in Gg∈G. יהי a∈Ga \in Ga∈G ונראה כי aaa מתקבל בשורה של ggg.
נסמן h=g−1∗a∈Gh=g^{-1}*a\in Gh=g−1∗a∈G מהגדרת חבורה ואז:

g∗h=g∗(g−1∗a)=↓אסוצ’(g∗g−1)∗a=e∗a=ag*h=g*(g^{-1}*a)\underset{\begin{matrix}\downarrow \\ \R{\text{אסוצ'}}\end{matrix}}{=}(g*g^{-1})*a=e*a=ag∗h=g∗(g−1∗a)↓אסוצ’​=​(g∗g−1)∗a=e∗a=a

כעת נראה כי כל איבר מתקבל בדיוק פעם אחת בשורה של ggg: נניח ש-a∈Ga \in Ga∈G התקבל פעמיים, כלומר יש b≠c∈Gb \neq c \in Gb=c∈G כך ש:

g∗b=a=g∗cg*b=a=g*cg∗b=a=g∗c

לכן, לפי חוק הצמצום, b=cb=cb=c בסתירה לכך ש-b≠cb\neq cb=c. לכן, כל a∈Ga \in Ga∈G מתקבל פעם אחת בדיוק בשורה של ggg לכל g∈Gg \in Gg∈G.

באופן דומה עבור עמודה.
∎

דוגמה

נרצה למצוא מהן כל החבורות מסדר 3. (עד כדי שינוי שמות האיברים)
לשם כך, נבדוק כמה לוחות כפל שונים ניתן לבנות. נסמן: G={e,a,b}G=\left\{ e,a,b \right\}G={e,a,b} כאשר eee האיבר האדיש.

∗eabeabeababebea\begin{array}{cc} * & \begin{array}{cccc} e & a & b \end{array} \\ \begin{array}{c} e \\ a \\ b \end{array} & \begin{array}{|c|c|c|c|} \hline e & a & b \\ \hline a & b & e \\ \hline b & e & a \\ \hline \end{array} \end{array}∗eab​​e​a​b​eab​abe​bea​​​

קיבלנו בעצם כי מסדר שלוש יש רק לוח אפשרי אחד ובעצם G={e,a,a∗a}G=\left\{ e,a,a*a \right\}G={e,a,a∗a} ומתקיים a3=ea^3=ea3=e.
נשים לב כי גם כל חבורה מסדר 3 היא קומוטטיבית (אבלית) כי הטבלה סימטרית.

מימושים של לוח הכפל הזה יכולים להיות (\mathbb{Z}_{3},+\mod{3}) או μ3={1,ω,ω2}\mu_{3}=\left\{ 1,\omega,\omega^2 \right\}μ3​={1,ω,ω2}.

סדרים של איברים

הגדרה 6 (סדר איבר בחבורה)

תהי (G,∗)(G,*)(G,∗) חבורה ויהי a∈Ga \in Ga∈G.
הסדר של aaa שנסמנו o(a){o(a)}o(a) הוא המספר השלם, החיובי, הקטן ביותר nnn כך ש-an=a∗a∗⋯∗a⏟ פעמיםn=ea^n=\underbrace{a*a*\dots*a}_{\R{\text{ פעמים}}n}=ean= פעמיםna∗a∗⋯∗a​​=e.
אם לא קיים כזה, נאמר שהסדר של aaa הוא ∞\infty∞.

דוגמה

  1. בכל חבורה GGG מתקיים o(e)=1o(e)=1o(e)=1 שכן e1=ee^1=ee1=e וכי 111 מינימלי ובפרט, ב-(Z,+)(\mathbb{Z},+)(Z,+) מתקיים o(0)=1o(0)=1o(0)=1.
    יתר על כן, האדיש הוא היחיד מסדר 1 בחבורה.
  2. החבורה (Z,+)(\mathbb{Z},+)(Z,+) הינה חבורה אינסופית בה כל איבריה פרט לאדיש הם מסדר ∞\infty∞-י: אם 0≠a∈Z0 \neq a \in \mathbb{Z}0=a∈Z אז: ak=a+a+⋯+a≠0    ∀ka^k=a+a+\dots+a\neq 0\;\;\forall kak=a+a+⋯+a=0∀k ולכן o(a)=∞o(a)=\inftyo(a)=∞.
  3. עבור (Cx,כפל מרוכבים)(\mathbb{C}^x,\R{\text{כפל מרוכבים}})(Cx,כפל מרוכבים) חבורה אינסופית (נשים לב כי Cx=C∖{0}\mathbb{C}^x=\mathbb{C} \setminus \left\{ 0 \right\}Cx=C∖{0}) בה יש איברים (פרט לאדיש e=1e=1e=1) מסדר סופי ויש מסדר אינסופי. לדוגמה: o=(i)=4o=(i)=4o=(i)=4 שכן i1≠1,i2=−1≠1,i3=−i≠1,i4=1i^1\neq 1,i^2=-1\neq 1,i^3=-i\neq1,i^4=1i1=1,i2=−1=1,i3=−i=1,i4=1 ו-o(−1)=2o(-1)=2o(−1)=2 שכן (−1)1=−1,(−1)2=1(-1)^1=-1,(-1)^2=1(−1)1=−1,(−1)2=1 ו-o(2)=∞o(2)=\inftyo(2)=∞ כי 2k≠12^k\neq 12k=1 לכל k∈Nk \in \mathbb{N}k∈N.
תרגיל (מבחינה)

האם יש חבורה ∞\infty∞-ית כך שכל האיברים שלה הם מסדר סופי?

בהחלט קיימת חבורה שכזאתי. נסמן μ\muμ חבורת שורשי יחידה והיא מוגדרת כך: μ={z∈C  |  ∃n∈N+:  zn=1}\displaystyle \mu=\left\{ z\in \mathbb{C}\smid \exists n\in \mathbb{N}^+:\;z^n=1 \right\}μ={z∈C​∃n∈N+:zn=1} או במילים אחרות: μ=⋃n=1∞μn\displaystyle\mu=\bigcup_{n=1}^\infty \mu_{n}μ=n=1⋃∞​μn​. אזי ∣μ∣=∞|\mu|=\infty∣μ∣=∞ וכל איבר בה הוא מסדר סופי.

דוגמה

נסתכל על החבורה \left(\mathbb{Z}_{6},+\mod{6}\right).

11=1≠0,  12=1+1=2≠0,  …  ,16≡60  ⟹  o(1)=61^1=1\neq 0,\; 1^2=1+1=2\neq 0,\; \dots\;, 1^6\equiv_{6}0 \implies o(1)=611=1=0,12=1+1=2=0,…,16≡6​0⟹o(1)=6 21=2≠0,  22=2+2=4≠0,  23=6≡60  ⟹  o(2)=32^1=2\neq 0,\; 2^2=2+2=4\neq 0,\; 2^3=6\equiv_{6}0\implies o(2)=321=2=0,22=2+2=4=0,23=6≡6​0⟹o(2)=3
דוגמה (האם עבור שני איברים מסדר סופי a,b∈Ga,b \in Ga,b∈G מתקיים כי גם o(ab)o(ab)o(ab) סופי?)

נסתכל על GL2(R)GL_{2}(\mathbb{R})GL2​(R) (חבורת המטריצות 2×22\times22×2 הפיכות עם כפל מטריצות) ונקח:

A=(−11−10)B=(0−110)A=\begin{pmatrix} -1 & 1 \\ -1 & 0 \end{pmatrix} \qquad \qquad B=\begin{pmatrix} 0 & -1 \\ 1 & 0 \end{pmatrix}A=(−1−1​10​)B=(01​−10​)

וודאו כי o(B)=4o(B)=4o(B)=4 וודאו כי o(A)=3o(A)=3o(A)=3.

C=AB=(1101)C=AB=\begin{pmatrix} 1 & 1 \\ 0 & 1 \end{pmatrix}C=AB=(10​11​)

נשים לב כי:

∀k∈N+:    Ck=(1k01)≠I  ⟹  o(C)=∞\forall k \in \mathbb{N}^+:\;\; C^k=\begin{pmatrix} 1 & k \\ 0 & 1 \end{pmatrix}\neq I \implies o(C)=\infty∀k∈N+:Ck=(10​k1​)=I⟹o(C)=∞

אך לא להיות עצובים, שכן ההתנהגות המופרעת הזו לא תהיה בחבורות קומוטטיביות. (יהיה את זה גם בתרגיל בית)

טענה

תהי (G,∗)(G,*)(G,∗) חבורה ויהי g∈Gg \in Gg∈G. אזי:
א. o(g−1)=o(g)o(g^{-1})=o(g)o(g−1)=o(g).
ב. o(g)∣k  ⟺  gk=eo(g) \mid k\iff g^k=eo(g)∣k⟺gk=e.
ג. אם o(g)=no(g)=no(g)=n אז o(gk)=n(k,n)o(g^k)=\frac{n}{(k,n)}o(gk)=(k,n)n​.
ד. אם ∣G∣=n∈N|G|=n\in \mathbb{N}∣G∣=n∈N אז לכל g∈Gg\in Gg∈G מתקיים o(g)≤no(g)\leq no(g)≤n.
ה. אם a,b∈Ga,b \in Ga,b∈G בעלי סדר סופי ו-ab=baab=baab=ba אז o(ab)∣o(a)⋅o(b)o(ab)\mid o(a)\cdot o(b)o(ab)∣o(a)⋅o(b) ובפרט סופי.

תרגיל

הוכיחו את א ו-ה (ה יופיע גם בתרגיל בית)

הוכחת 2: נסמן n=o(g)n=o(g)n=o(g).
:  ⟹  :\implies:⟹ נתון כי n∣kn \mid kn∣k. כלומר, קיים m∈Zm \in \mathbb{Z}m∈Z כך ש-k=nmk=nmk=nm.

gk=gnm ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣=↓חוקי חזקה בחבורה ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣(gn)m=↓gn=eem=↓תכונות האדישeg^k=g^{nm}\!\!\!\!\!\!\!\!\!\!\!\!\!\underset{\begin{matrix} \downarrow \\ \R{\text{חוקי חזקה בחבורה}} \end{matrix}}{=}\!\!\!\!\!\!\!\!\!\!\!\!\!(g^n)^m\underset{\begin{matrix} \downarrow \\ g^n=e \end{matrix}}{=}e^m \underset{\begin{matrix} \downarrow \\ \R{\text{תכונות האדיש}} \end{matrix}}{=}egk=gnm↓חוקי חזקה בחבורה​=​(gn)m↓gn=e​=​em↓תכונות האדיש​=​e

:  ⟸  :\impliedby:⟸ נתון ש-gk=eg^k=egk=e. נבצע חלוקה עם שארית k=q⋅n+rk=q\cdot n+rk=q⋅n+r כאשר q,r∈Zq,r \in \mathbb{Z}q,r∈Z ו-0≤r<n0\leq r< n0≤r<n.

  • אם r=0r=0r=0 אז סיימנו.
  • אם r≠0r\neq 0r=0 אז 0<r<n0<r<n0<r<n. נראה כי gr=eg^r=egr=e וזו תהיה סתירה למינימליות n=o(g)n=o(g)n=o(g).
    gr=gk−qn=↓חוקי חזקהבחבורה(gk)(gn)−q=ee−q=ee=eg^r=g^{k-qn} \underset{\begin{matrix} \downarrow \\ \R{\text{חוקי חזקה}} \\ \R{\text{בחבורה}} \end{matrix}}{=}(g^k)(g^{n})^{-q}=ee^{-q}=ee=egr=gk−qn↓חוקי חזקהבחבורה​=​(gk)(gn)−q=ee−q=ee=e
    הגענו לסתירה ולכן r=0r=0r=0.

לכן, k=qn+0=qnk=qn+0=qnk=qn+0=qn ולכן, לפי הגדרה, n∣kn \mid kn∣k.
∎

הוכחת 3:
ראשית:

(gk)n(n,k)=↓חוקי חזקה(gn)k(k,n)=ek(k,n)=e(g^k)^{\frac{n}{(n,k)}}\underset{\begin{matrix} \downarrow \\ \R{\text{חוקי חזקה}} \end{matrix}}{=}(g^n)^{\frac{k}{(k,n)}}=e^{\frac{k}{(k,n)}}=e(gk)(n,k)n​↓חוקי חזקה​=​(gn)(k,n)k​=e(k,n)k​=e

שנית, נראה שאם (gk)t=e(g^k)^t=e(gk)t=e אז n(k,n)∣t\frac{n}{(k,n)}\mid t(k,n)n​∣t (זה יוכיח ש-n(n,k)\frac{n}{(n,k)}(n,k)n​ מינימלי עבור ∗*∗)
נתון gkt=eg^{kt}=egkt=e ולכן, לפי ב', ktktkt כפולה של o(g)=no(g)=no(g)=n ולכן, קיים m∈Zm \in \mathbb{Z}m∈Z כך ש-kt=mnkt=mnkt=mn. נחלק את שני הצדדים ב-(n,k)(n,k)(n,k) שהוא בטוח מחלק שכן הוא מחלק את kkk ואת nnn ואז: k(k,n)t=mn(k,n)\frac{k}{(k,n)}t=m \frac{n}{(k,n)}(k,n)k​t=m(k,n)n​ ובכך n(k,n)∣k(k,n)t\frac{n}{(k,n)}\mid \frac{k}{(k,n)} t(k,n)n​∣(k,n)k​t.

תרגיל

וודאו פורמלית ש-(k(k,n),n(k,n))=1\left(\frac{k}{(k,n)}, \frac{n}{(k,n)}\right)=1((k,n)k​,(k,n)n​)=1 וכן וודאו שאם a∣bca \mid bca∣bc ו-(a,b)=1(a,b)=1(a,b)=1 אז a∣ca \mid ca∣c. (ראו גליון 1 ותרגול 2)

נקבל אצלנו כי n(k,n)∣t\frac{n}{(k,n)} \mid t(k,n)n​∣t.
∎

הוכחת 5:
נתון כי ab=baab=baab=ba ולכן, לכל k∈N+k \in \mathbb{N}^+k∈N+ מתקיים: (ab)k=abab⋯ab=a⋯ab⋯b=akbk(ab)^k=abab\cdots ab=a\cdots ab\cdots b=a^kb^k(ab)k=abab⋯ab=a⋯ab⋯b=akbk.
נסמן o(a)=n,o(b)=mo(a)=n,o(b)=mo(a)=n,o(b)=m. נתון כי m,n∈N+m,n \in \mathbb{\mathbb{N}}^+m,n∈N+. לפי משפט, קיים ℓ∈Z\ell \in \mathbb{Z}ℓ∈Z כך ש-ℓ=[m,n]\ell=[m,n]ℓ=[m,n]. אזי:

(ab)ℓ=↓משפט(ab)mn(m,n)=amn(m,n)bmn(m,n)=↓חוקי חזקה(an)m(n,m)(bm)n(m,n)=↓הגדרת אדישem(n,m)en(m,n)=e(ab)^\ell \underset{\begin{matrix} \downarrow \\ \R{\text{משפט}} \end{matrix}}{=}(ab)^{\frac{mn}{(m,n)}}=a^{\frac{mn}{(m,n)}}b^{\frac{mn}{(m,n)}} \underset{\begin{matrix} \downarrow \\ \R{\text{חוקי חזקה}} \end{matrix}}{=}(a^n)^{\frac{m}{(n,m)}}(b^m)^{\frac{n}{(m,n)}} \underset{\begin{matrix} \downarrow \\ \R{\text{הגדרת אדיש}} \end{matrix}}{=}e^{\frac{m}{(n,m)}}e^{\frac{n}{(m,n)}}=e(ab)ℓ↓משפט​=​(ab)(m,n)mn​=a(m,n)mn​b(m,n)mn​↓חוקי חזקה​=​(an)(n,m)m​(bm)(m,n)n​↓הגדרת אדיש​=​e(n,m)m​e(m,n)n​=e

לכן, לפי משפט, o(ab)∣ℓ=[m,n]o(ab)\mid \ell=[m,n]o(ab)∣ℓ=[m,n]. לפי הגדרת כמק"ב ℓ∣n=o(a)\ell \mid n=o(a)ℓ∣n=o(a) ו-ℓ∣m=o(b)\ell \mid m=o(b)ℓ∣m=o(b) ולכן o(ab)∣o(a)o(ab)\mid o(a)o(ab)∣o(a) וגם o(ab)∣o(b)o(ab)\mid o(b)o(ab)∣o(b).
לכן, לפי ליניאריות החלוקה o(ab)∣o(a)⋅o(b)o(ab)\mid o(a)\cdot o(b)o(ab)∣o(a)⋅o(b) ובפרט o(ab)o(ab)o(ab) סופי.
∎

דוגמה

ב-(\mathbb{Z}_{n},+\mod{n}) מתקיים ש-o(1)=no(1)=no(1)=n (ההוכחה ב-brut force) מתוך זה אנחנו יכולים לדעת את הסדר של כל איבר.
יהי 0≠k∈Zn0\neq k \in \mathbb{Z}_{n}0=k∈Zn​.

o(k)=o(1k)=↓גn(k,n)o(k)=o(1^{k}) \underset{\begin{matrix} \downarrow \\ \R{\text{ג}} \end{matrix}}{=} \frac{n}{(k,n)}o(k)=o(1k)↓ג​=​(k,n)n​

ולכן, הסדר יהיה בדיוק nnn אם ורק אם (k,n)=1(k,n)=1(k,n)=1. נזכיר כי יש בדיוק φ(n)\varphi(n)φ(n) איברים שכאלו.

תת חבורות

הגדרה 7 (תת חבורה)

תהי (G,∗)(G,*)(G,∗) חבורה ותהי H⊆GH \subseteq GH⊆G תת קבוצה.
נאמר כי (H,∗)(H,*)(H,∗) תת חבורה (ת"ח) ונסמן H≤GH\leq GH≤G אם HHH עם אותה פעולה היא חבורה בפני עצמה.

משפט

תהי (G,∗)(G,*)(G,∗) חבורה ו-H⊆GH \subseteq GH⊆G. אזי:

H≠∅    .1  ⟺  ת"ח  H≤G∀a,b∈H:  a∗b∈H  סגורה:    .2∀a∈H:  a−1∈H  סגורה להופכי:    .3\begin{align*} H\neq \emptyset\;\;.1 & \iff \R{\text{ת"ח}}\;H \leq G \\ \forall a,b \in H:\; a*b \in H\;\R{\text{סגורה:}}\;\; .2 \\ \forall a \in H:\; a^{-1}\in H\;\R{\text{סגורה להופכי:}}\;\;.3 \end{align*}H=∅.1∀a,b∈H:a∗b∈Hסגורה:.2∀a∈H:a−1∈Hסגורה להופכי:.3​⟺ת"חH≤G

ההוכחה בתת מרחב :)