תורת החבורות נולדה מכך שגאוס השתעשע עם כל מיני דברים בתורת המספרים והיה סופוליס ששיחק עם כל מיני שאלות פיזיקליות והגיע לחבורות שהכפל שלהן אינו קומוטטיבי והיה את ידידינו פרסט גלואה אשר במהלך מהומות בצרפת כשהיה צעיר, משוגע ומאוהב, הוא נכלא לאור המהומות ואז בכלא הוא ניסח הרבה ממה שאנחנו מתעסקים איתו בתורת החבורות. הכיוון שלו היה משוואות פולינומיות.
לאחר שהוא שוחרר מהכלא והמציא את כל הקורס בערך הוא מת בדו קרב. (היסטוריונים לא בטוחים אם זה היה אויב פוליטי או שהאויב שלו ניסה לעשות מעשים עם החברה שלו)
אגב, גלואה מאוד לא אהב את המוסד האקדמי וזרק משהו על מישהו (ליטרלי, לרגע איבדתי אותה אז אין לי מושג למי)
הגדרה 1 (חבורה)
קבוצהG עם פעולה בינארית ∗ בין איבריה ותקרא חבורה ותסומן (G,∗) אם היא מקיימת את התכונות:
סגירות: לכל a,b∈G מתקיים a∗b∈G.
אסוציאטיביות: לכל a,b,c∈G מתקיים a∗(b∗c)=(a∗b)∗c.
קיים איבר אדיש (יחידה/ניטרלי) לפעולה: קיים e∈G כך שלכל a∈G מתקיים a∗e=e∗a=a.
קיום הופכי: לכל a∈G קיים הופכי שנסמנו a−1∈G כך ש-a−1∗a=a∗a−1=e.
תכונות של חבורות ואיברים
הגדרה 2 (חבורה קומוטטיבית)
תהי (G,∗) חבורה.
אם לכל a,b∈G מתקיים a∗b=b∗a אזי G נקראת אבלית או קומוטטיבית
הגדרה 3 (סדר החבורה)
תהי (G,∗) חבורה.
נסמן ב-∣G∣ את מספר האיברים ב-G ונקרא לזה סדר החבורה
הערה
בעוד שבוע יהיה לנו גם סדר בין האיברים אך זה אינו סדר החבורה.
הגדרה 4 (חבורה סופית ואינסופית)
אם ∣G∣ סופי, G תקרא חבורה סופית. אחרת, תקרא חבורה אינסופית.
דוגמה (דוגמות ולא דוגמות)
?∣G∣מהו ∞−−∣F∣לפי ∣F∣−12nn?האם אבלית?✓−−✓✓✓✓✓Xהאם חבורה?e=0−aהנגדי האדיש:ההופכי:כן: לא, כי אין הופכילא, כי אסוציאטיביות לא מתקיימת(2−5)−3=2−(5−3) וההפכי של 0Fכן, האדיש הוא −a הוא הנגדיa∈Fe=1Fכן, האדיש הוא a−1 הוא a∈Fההופכי של כן, האדיש הוא 1(ההופכי - תרגיל)כן, האדיש הוא 1כן, האדיש: 0, ההופכי של(n−a)(modn) הוא a∈Zn✓פעולה+חיבור שלמים⋅כפל שלמים −חיסור שלמים +חיבור באותו שדה של השדה⋅כפל⋅כפל מרוכבים+(modn)כפל מטריצותקבוצהZZZF=R,Q,CF∖{0}μ2={±1}μn={z∈C∣zn=1}Zn={0,1,…,n−1}GLn(F)={A∈Fn×n∣∣A∣=0}חבורת המטריצות ההפיכות
הערה
באופן כללי, מ"ו עם חיבור וקטורים (V,+) הוא חבורה קומוטטיבית כאשר האדיש הוא וקטור האפס.
בפרט, Fm×n עם חיבור מטריצות הוא חבורה אבלית.
דוגמה (מיוחדת)
Un=Zn⋆={a∈Zn∣(a,n)=1}
נשים לב כי (Un,⋅(modn)) היא תמיד חבורה ונקראת חבורת אויילר.
דוגמה (מקרה פרטי)
U8={1,3,5,7}
הוכחה: סגירות: אם a,b זרים ל-n אז a⋅b זר ל-n. אסוציאטיביות: קיימת, לא נוכיח כרגע אדיש: 1 תמיד מקיים (1,n)=1 ולכן a⋅1=1⋅a=a. ההופכי של a∈Un: ראינו קודם שאם (a,n)=1 אז קיים פתרון x∈Un למשוואה ax≡n1. כלומר, a−1=x. ∎
נרצה כעת לשאול מהו הסדר של Un? בתרגול נראה בדיוק מהו ונוכיח אותו, אך כעת רק ניתן לו סימון:
בדומה עבור b−1a−1(ab)−1=e ולכן, לפי הגדרה, (ab)−1=b−1a−1. ∎
הוכחה של (7) תהיה ע"י הכפלה בהופכי של a.
הגדרה 5 (לוח הכפל)
עבור חבורה (G,∗) ניתן לכתוב "לוח כפל" (לוח ∗) של החבורה שמתאר את פעולת ה-∗ בין איבריה.
eg1g2⋮eg1g2…
הערה
אם G אינסופית אז הטבלה אינסופית
אם G אבלית אז הטבלה סימטרית.
דוגמה
עבור μ2={±1} וכפל מתקיים:
⋅1−11−11−1−11
עבור Z2={0,1} וחיבור מודולו 2:
+01010110
נשים לב כי זה בעצם אותו הלוח רק עם סימנים שונים, בעתיד נקרא לדברים אלו איזומורפים.
מסקנה (חוק הסודוקי)
אם (G,∗) חבורה, אז בלוח הכפל שלה, בכל שורה ובכל עמודה, כל איבר מופיע בדיוק פעם אחת.
הוכחה:
נביט על שורה מסויימת של איבר g∈G. יהי a∈G ונראה כי a מתקבל בשורה של g.
נסמן h=g−1∗a∈G מהגדרת חבורה ואז:
g∗h=g∗(g−1∗a)↓אסוצ’=(g∗g−1)∗a=e∗a=a
כעת נראה כי כל איבר מתקבל בדיוק פעם אחת בשורה של g: נניח ש-a∈G התקבל פעמיים, כלומר יש b=c∈G כך ש:
g∗b=a=g∗c
לכן, לפי חוק הצמצום, b=c בסתירה לכך ש-b=c. לכן, כל a∈G מתקבל פעם אחת בדיוק בשורה של g לכל g∈G.
באופן דומה עבור עמודה. ∎
דוגמה
נרצה למצוא מהן כל החבורות מסדר 3. (עד כדי שינוי שמות האיברים)
לשם כך, נבדוק כמה לוחות כפל שונים ניתן לבנות. נסמן: G={e,a,b} כאשר e האיבר האדיש.
∗eabeabeababebea
קיבלנו בעצם כי מסדר שלוש יש רק לוח אפשרי אחד ובעצם G={e,a,a∗a} ומתקיים a3=e.
נשים לב כי גם כל חבורה מסדר 3 היא קומוטטיבית (אבלית) כי הטבלה סימטרית.
מימושים של לוח הכפל הזה יכולים להיות (\mathbb{Z}_{3},+\mod{3}) או μ3={1,ω,ω2}.
סדרים של איברים
הגדרה 6 (סדר איבר בחבורה)
תהי (G,∗) חבורה ויהי a∈G.
הסדר של a שנסמנו o(a) הוא המספר השלם, החיובי, הקטן ביותר n כך ש-an= פעמיםna∗a∗⋯∗a=e.
אם לא קיים כזה, נאמר שהסדר של a הוא ∞.
דוגמה
בכל חבורה G מתקיים o(e)=1 שכן e1=e וכי 1 מינימלי ובפרט, ב-(Z,+) מתקיים o(0)=1.
יתר על כן, האדיש הוא היחיד מסדר 1 בחבורה.
החבורה (Z,+) הינה חבורה אינסופית בה כל איבריה פרט לאדיש הם מסדר ∞-י: אם 0=a∈Z אז: ak=a+a+⋯+a=0∀k ולכן o(a)=∞.
עבור (Cx,כפל מרוכבים) חבורה אינסופית (נשים לב כי Cx=C∖{0}) בה יש איברים (פרט לאדיש e=1) מסדר סופי ויש מסדר אינסופי. לדוגמה: o=(i)=4 שכן i1=1,i2=−1=1,i3=−i=1,i4=1 ו-o(−1)=2 שכן (−1)1=−1,(−1)2=1 ו-o(2)=∞ כי 2k=1 לכל k∈N.
תרגיל (מבחינה)
האם יש חבורה ∞-ית כך שכל האיברים שלה הם מסדר סופי?
בהחלט קיימת חבורה שכזאתי. נסמן μ חבורת שורשי יחידה והיא מוגדרת כך: μ={z∈C∃n∈N+:zn=1} או במילים אחרות: μ=n=1⋃∞μn. אזי ∣μ∣=∞ וכל איבר בה הוא מסדר סופי.
דוגמה
נסתכל על החבורה \left(\mathbb{Z}_{6},+\mod{6}\right).
דוגמה (האם עבור שני איברים מסדר סופי a,b∈G מתקיים כי גם o(ab) סופי?)
נסתכל על GL2(R) (חבורת המטריצות 2×2 הפיכות עם כפל מטריצות) ונקח:
A=(−1−110)B=(01−10)
וודאו כי o(B)=4 וודאו כי o(A)=3.
C=AB=(1011)
נשים לב כי:
∀k∈N+:Ck=(10k1)=I⟹o(C)=∞
אך לא להיות עצובים, שכן ההתנהגות המופרעת הזו לא תהיה בחבורות קומוטטיביות. (יהיה את זה גם בתרגיל בית)
טענה
תהי (G,∗) חבורה ויהי g∈G. אזי:
א. o(g−1)=o(g).
ב. o(g)∣k⟺gk=e.
ג. אם o(g)=n אז o(gk)=(k,n)n.
ד. אם ∣G∣=n∈N אז לכל g∈G מתקיים o(g)≤n.
ה. אם a,b∈G בעלי סדר סופי ו-ab=ba אז o(ab)∣o(a)⋅o(b) ובפרט סופי.
תרגיל
הוכיחו את א ו-ה (ה יופיע גם בתרגיל בית)
הוכחת 2: נסמן n=o(g). :⟹ נתון כי n∣k. כלומר, קיים m∈Z כך ש-k=nm.
gk=gnm↓חוקי חזקה בחבורה=(gn)m↓gn=e=em↓תכונות האדיש=e
:⟸ נתון ש-gk=e. נבצע חלוקה עם שארית k=q⋅n+r כאשר q,r∈Z ו-0≤r<n.
אם r=0 אז סיימנו.
אם r=0 אז 0<r<n. נראה כי gr=e וזו תהיה סתירה למינימליות n=o(g). gr=gk−qn↓חוקי חזקהבחבורה=(gk)(gn)−q=ee−q=ee=e
הגענו לסתירה ולכן r=0.
לכן, k=qn+0=qn ולכן, לפי הגדרה, n∣k. ∎
הוכחת 3:
ראשית:
(gk)(n,k)n↓חוקי חזקה=(gn)(k,n)k=e(k,n)k=e
שנית, נראה שאם (gk)t=e אז (k,n)n∣t (זה יוכיח ש-(n,k)nמינימלי עבור ∗)
נתון gkt=e ולכן, לפי ב', kt כפולה של o(g)=n ולכן, קיים m∈Z כך ש-kt=mn. נחלק את שני הצדדים ב-(n,k) שהוא בטוח מחלק שכן הוא מחלק את k ואת n ואז: (k,n)kt=m(k,n)n ובכך (k,n)n∣(k,n)kt.
תרגיל
וודאו פורמלית ש-((k,n)k,(k,n)n)=1 וכן וודאו שאם a∣bc ו-(a,b)=1 אז a∣c. (ראו גליון 1 ותרגול 2)
נקבל אצלנו כי (k,n)n∣t. ∎
הוכחת 5:
נתון כי ab=ba ולכן, לכל k∈N+ מתקיים: (ab)k=abab⋯ab=a⋯ab⋯b=akbk.
נסמן o(a)=n,o(b)=m. נתון כי m,n∈N+. לפי משפט, קיים ℓ∈Z כך ש-ℓ=[m,n]. אזי:
לכן, לפי משפט, o(ab)∣ℓ=[m,n]. לפי הגדרת כמק"ב ℓ∣n=o(a) ו-ℓ∣m=o(b) ולכן o(ab)∣o(a) וגם o(ab)∣o(b).
לכן, לפי ליניאריות החלוקה o(ab)∣o(a)⋅o(b) ובפרט o(ab) סופי. ∎
דוגמה
ב-(\mathbb{Z}_{n},+\mod{n}) מתקיים ש-o(1)=n (ההוכחה ב-brut force) מתוך זה אנחנו יכולים לדעת את הסדר של כל איבר.
יהי 0=k∈Zn.
o(k)=o(1k)↓ג=(k,n)n
ולכן, הסדר יהיה בדיוק nאם ורק אם(k,n)=1. נזכיר כי יש בדיוק φ(n) איברים שכאלו.
תת חבורות
הגדרה 7 (תת חבורה)
תהי (G,∗) חבורה ותהי H⊆G תת קבוצה.
נאמר כי (H,∗)תת חבורה (ת"ח) ונסמן H≤G אם Hעם אותה פעולה היא חבורה בפני עצמה.