חזור לתיקייה: שיעורי בית

גליון 4

חיפוש בתיקיה
Ctrl K
לחץ כאן או הקש Ctrl K כדי לחפש בכל התיקיה
  • תרגיל 1
  • תרגיל 3
  • תרגיל 5

גליון 4

02340141

קומבינטוריקה למדעי המחשב

רשימות הרצאה לקריאה בשבת

גליון 4

הופק מתוך תקיית התואר של שקד

uni-folder.vercel.app

תרגיל 1

תרגיל (1 [א])

עבור משוואת הנסיגה F(n)=5F(n−1)+6F(n−2)F(n)=5F(n-1)+6F(n-2)F(n)=5F(n−1)+6F(n−2) עם תנאי ההתחלה F(0)=42,F(1)=210F(0)=42,F(1)=210F(0)=42,F(1)=210 מצאו נוסחה סגורה עבור F(n),n≥0F(n),n\geq 0F(n),n≥0 בעזרת פונקציות יוצרות.

תשובה: F(n)=36⋅6n+6⋅(−1)nF(n)=36\cdot 6^n+6\cdot (-1)^nF(n)=36⋅6n+6⋅(−1)n.
הוכחה:
נגדיר נוסחת נסיגה:

F(i)xi=5F(i−1)xi+6F(i−2)xiF(i)x^i=5F(i-1)x^{i}+6F(i-2)x^iF(i)xi=5F(i−1)xi+6F(i−2)xi

נסמן A(x)=∑i=0∞F(i)xiA(x)=\displaystyle\sum_{i=0}^\infty F(i)x^iA(x)=i=0∑∞​F(i)xi ואז:

∑i=2∞F(i)xi=A(x)−F(0)−F(1)x\sum_{i=2}^\infty F(i)x^i=A(x)-F(0)-F(1)xi=2∑∞​F(i)xi=A(x)−F(0)−F(1)x 5∑i=1∞F(i−1)xi=5x∑i=1∞F(i−1)xi−1=5x∑i=0∞F(i)xi−5xF(0)=5xA(x)−5xF(0)5\sum_{i=1}^\infty F(i-1)x^i=5x\sum_{i=1}^\infty F(i-1)x^{i-1}=5x\sum_{i=0}^\infty F(i)x^i-5xF(0)=5xA(x)-5xF(0)5i=1∑∞​F(i−1)xi=5xi=1∑∞​F(i−1)xi−1=5xi=0∑∞​F(i)xi−5xF(0)=5xA(x)−5xF(0) 6∑i=2∞F(i−2)xi=6x2∑i=2∞F(i−2)xi−2=6x2∑i=0∞F(i)xi=6x2A(x)6\sum_{i=2}^\infty F(i-2)x^{i}=6x^2\sum_{i=2}^\infty F(i-2)x^{i-2}=6x^2\sum_{i=0}^\infty F(i)x^i=6x^2A(x)6i=2∑∞​F(i−2)xi=6x2i=2∑∞​F(i−2)xi−2=6x2i=0∑∞​F(i)xi=6x2A(x)

לכן מתקיים:

A(x)−F(0)−F(1)x=5xA(x)−5xF(0)+6x2A(x)A(x)-F(0)-F(1)x=5xA(x)-5xF(0)+6x^2A(x)A(x)−F(0)−F(1)x=5xA(x)−5xF(0)+6x2A(x) A(x)(6x2+5x−1)=5xF(0)−F(0)−F(1)x=(5F(0)−F(1))x−F(0)A(x)(6x^2+5x-1)=5xF(0)-F(0)-F(1)x=(5F(0)-F(1))x-F(0)A(x)(6x2+5x−1)=5xF(0)−F(0)−F(1)x=(5F(0)−F(1))x−F(0) A(x)=(5F(0)−F(1))x−F(0)6x2+5x−1=(210−210)x−426x2+5x−1=421−5x−6x2A(x)=\frac{(5F(0)-F(1))x-F(0)}{6x^2+5x-1}=\frac{(210-210)x-42}{6x^2+5x-1}=\frac{42}{1-5x-6x^2}A(x)=6x2+5x−1(5F(0)−F(1))x−F(0)​=6x2+5x−1(210−210)x−42​=1−5x−6x242​

כעת, נוכל לפרק לשברים חלקיים:

421−5x−6x2=42(1−6x)(1+x)=A1−6x+B1+x=A(1+x)+B(1−6x)(1−6x)(1+x)\frac{42}{1-5x-6x^2}=\frac{42}{(1-6x)(1+x)}=\frac{A}{1-6x}+\frac{B}{1+x}=\frac{A(1+x)+B(1-6x)}{(1-6x)(1+x)}1−5x−6x242​=(1−6x)(1+x)42​=1−6xA​+1+xB​=(1−6x)(1+x)A(1+x)+B(1−6x)​   ⟹  {A−6B=0  ⟹  A=6BA+B=42  ⟹  7B=42  ⟹  B=6  ⟹  A=36\implies \begin{cases} A-6B=0 \implies A=6B \\ A+B=42 \implies 7B=42\implies B=6\implies A=36 \end{cases}⟹{A−6B=0⟹A=6BA+B=42⟹7B=42⟹B=6⟹A=36​

לכן נקבל:

A(x)=361−6x+61+xA(x)=\frac{36}{1-6x}+\frac{6}{1+x}A(x)=1−6x36​+1+x6​

נזכר כי לפי אינפי 11−x=∑i=0∞xi\displaystyle \frac{1}{1-x}=\sum_{i=0}^\infty x^i1−x1​=i=0∑∞​xi ולכן מתקיים:

A(x)=36∑i=0∞(6x)i+6∑i=0∞(−x)i=∑i=0∞(36⋅6i+6⋅(−1)i)xiA(x)=36\sum_{i=0}^\infty (6x)^i+6\sum_{i=0}^\infty (-x)^i=\sum_{i=0}^\infty (36\cdot 6^i+6\cdot (-1)^i)x^iA(x)=36i=0∑∞​(6x)i+6i=0∑∞​(−x)i=i=0∑∞​(36⋅6i+6⋅(−1)i)xi

ולכן:

∀n≥0:      F(n)=36⋅6n+6⋅(−1)n\forall n\geq 0:\;\;\; F(n)=36\cdot 6^n+6\cdot (-1)^n∀n≥0:F(n)=36⋅6n+6⋅(−1)n

∎

תרגיל (1 [ב])

פתרו את סעיף א' באמצעות פולינום אופייני.

תשובה: F(n)=36⋅6n+6⋅(−1)nF(n)=36\cdot 6^n+6\cdot (-1)^nF(n)=36⋅6n+6⋅(−1)n.
הוכחה:
נוסחת הנסיגה ליניארית ולכן נוכל לפתור באמצעות פולינום אופייני.

F(n)=5F(n−1)+6F(n−2)  ⟹  F(n)−5F(n−1)−6F(n−2)=0F(n)=5F(n-1)+6F(n-2)\implies F(n)-5F(n-1)-6F(n-2)=0F(n)=5F(n−1)+6F(n−2)⟹F(n)−5F(n−1)−6F(n−2)=0

נסמן:

x2−5x−6=0x^2-5x-6=0x2−5x−6=0

נפתור ונקבל כי:

x1=6,  x2=−1x_{1}=6,\; x_{2}=-1x1​=6,x2​=−1

נציב בנוסחה כללית:

F(n)=c1⋅6n+c2⋅(−1)nF(n)=c_{1}\cdot 6^n+c_{2}\cdot (-1)^nF(n)=c1​⋅6n+c2​⋅(−1)n

נתונים לנו תנאי ההתחלה F(0)=24,F(1)=210F(0)=24,F(1)=210F(0)=24,F(1)=210, נשתמש בהם על מנת לקבל שתי משוואות בשני נעלמים:

{c1+c2=42  ⟹  c2=42−c16c1−c2=210  ⟹  6c1−42+c1=210  ⟹  7c1=252 ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣  ⟹  c1=36  ⟹  c2=6\begin{cases} c_{1}+c_{2}=42\implies c_{2}=42-c_{1} \\ 6c_{1}-c_{2}=210\implies 6c_{1}-42+c_{1}=210\implies 7c_{1}=252 \!\!\!\!\!&\implies c_{1}=36 \\ &\implies c_{2}=6 \end{cases}⎩⎨⎧​c1​+c2​=42⟹c2​=42−c1​6c1​−c2​=210⟹6c1​−42+c1​=210⟹7c1​=252​⟹c1​=36⟹c2​=6​

לכן, נקבל כי:

∀n≥0:      F(n)=36⋅6n−6(−1)n\forall n\geq 0:\;\;\; F(n)=36\cdot 6^n-6(-1)^n∀n≥0:F(n)=36⋅6n−6(−1)n

∎

תרגיל (1 [ג])

האם התשובות בסעיף א' ובסעיף ב' זהות?

התשובות בסעיף א' ו-ב' זהות שכן המשוואות זהות ולכן לכל איבר n∈Nn \in \mathbb{N}n∈N מתקיים ש-Fא(n)=Fב(n)F_{א}(n)=F_{ב}(n)Fא​(n)=Fב​(n).

תרגיל (1 [ד])

עבור משוואת הנסיגה G(n)=3G(n−1)+n2G(n)=3G(n-1)+n^2G(n)=3G(n−1)+n2 עם תנאי ההתחלה G(0)=1G(0)=1G(0)=1 מצאו נוסחה סגורה עבור G(n),n≥0G(n),n\geq 0G(n),n≥0 בעזרת פונקציות יוצרות.
רמז 1: לא לפחד לגזור.
רמז 2: עבור P(x),Q(x)P(x),Q(x)P(x),Q(x) ליניאריים, כלומר, P(x)=λx+mP(x)=\lambda x+mP(x)=λx+m מתקיים:

1P3(x)Q(x)=AP(x)+BP2(X)+CP3(x)+DQ(x)\frac{1}{P^3(x)Q(x)}=\frac{A}{P(x)}+\frac{B}{P^2(X)}+\frac{C}{P^3(x)}+\frac{D}{Q(x)}P3(x)Q(x)1​=P(x)A​+P2(X)B​+P3(x)C​+Q(x)D​

עבור A,B,C,D∈RA,B,C,D \in \mathbb{R}A,B,C,D∈R.

תשובה:
הוכחה:
נסתכל על נוסחת הנסיגה שלנו:

G(i)xi=3G(i−1)xi+i2xiG(i)x^i=3G(i-1)x^i+i^2x^iG(i)xi=3G(i−1)xi+i2xi

נגדיר A(x)=∑i=0∞ G(i)xi\displaystyle A(x)=\sum_{i=0}^\infty\ G(i)x^iA(x)=i=0∑∞​ G(i)xi ואז:

∑i=1∞G(i)xi=∑i=0∞G(i)xi−G(0)=∑i=0∞G(i)xi−1\sum_{i=1}^\infty G(i)x^i=\sum_{i=0}^\infty G(i)x^i-G(0)=\sum_{i=0}^\infty G(i)x^i-1i=1∑∞​G(i)xi=i=0∑∞​G(i)xi−G(0)=i=0∑∞​G(i)xi−1 3G(i−1)=3∑i=1∞G(i−1)xi=3x∑i=1∞G(i−1)xi−1=3x∑i=0∞G(i)xi=3xA(x)3G(i-1)=3\sum_{i=1}^\infty G(i-1)x^i=3x\sum_{i=1}^\infty G(i-1)x^{i-1}=3x\sum_{i=0}^\infty G(i)x^i=3xA(x)3G(i−1)=3i=1∑∞​G(i−1)xi=3xi=1∑∞​G(i−1)xi−1=3xi=0∑∞​G(i)xi=3xA(x)

נשתמש במשפט גזירה איבר-איבר:

11−x ⁣= ⁣∑i=0∞xi  ⟹  1(1−x)2 ⁣= ⁣∑i=1∞ixi−1  ⟹  x(1−x)2=∑i=0∞ixi\frac{1}{1-x}\!=\!\sum_{i=0}^\infty x^i\implies \frac{1}{(1-x)^2}\!=\!\sum_{i=1}^\infty ix^{i-1}\implies \frac{x}{(1-x)^2}=\sum_{i=0}^\infty ix^i1−x1​=i=0∑∞​xi⟹(1−x)21​=i=1∑∞​ixi−1⟹(1−x)2x​=i=0∑∞​ixi 1+x(1−x)3=(1−x)2+2x(1−x)(1−x)4=∑i=1∞i2xi−1  ⟹  x(1+x)(1−x)3=∑i=1∞i2xi\frac{1+x}{(1-x)^3}=\frac{(1-x)^2+2x(1-x)}{(1-x)^4}=\sum_{i=1}^\infty i^2x^{i-1}\implies \frac{x(1+x)}{(1-x)^3}=\sum_{i=1}^\infty i^2x^i(1−x)31+x​=(1−x)4(1−x)2+2x(1−x)​=i=1∑∞​i2xi−1⟹(1−x)3x(1+x)​=i=1∑∞​i2xi

נקבל כי:

A(x)=3xA(x)+1+x(1+x)(1−x)3  ⟹  A(x)(1−3x)=1+x(1+x)(1−x)3A(x)=3xA(x)+1+\frac{x(1+x)}{(1-x)^3}\implies A(x)(1-3x)=1+\frac{x(1+x)}{(1-x)^3}A(x)=3xA(x)+1+(1−x)3x(1+x)​⟹A(x)(1−3x)=1+(1−x)3x(1+x)​ A(x)=11−3x+x(1+x)(1−3x)(1−x)3=1−3x+3x2−x3+x+x2(1−3x)(1−x)3=1−2x+4x2−x3(1−3x)(1−x)3A(x)=\frac{1}{1-3x}+\frac{x(1+x)}{(1-3x)(1-x)^3}=\frac{1-3x+3x^2-x^3+x+x^2}{(1-3x)(1-x)^3}=\frac{1-2x+4x^2-x^3}{(1-3x)(1-x)^3}A(x)=1−3x1​+(1−3x)(1−x)3x(1+x)​=(1−3x)(1−x)31−3x+3x2−x3+x+x2​=(1−3x)(1−x)31−2x+4x2−x3​

לפי הנוסחה הנתונה בתרגיל, אם נסמן P(x)=1−x,  R(x)=1−2x+4x2−x3P(x)=1-x,\;R(x)=1-2x+4x^2-x^3P(x)=1−x,R(x)=1−2x+4x2−x3 ו-Q(x)=1−3xQ(x)=1-3xQ(x)=1−3x אזי נקבל:

R(x)P3(x)Q(x)=A1−x+B(1−x)2+C(1−x)3+D1−3x=A(1−3x)(1−x)2+B(1−3x)(1−x)+C(1−3x)+D(1−x)3(1−x)3(1−3x)=A(1−3x)(1−2x+x2)+B(1−4x+3x2)+C(1−3x)+D(1−x)(1−2x+x2)(1−x)3(1−3x)=A(1−5x+7x2−3x3)+B(1−4x+3x2)+C(1−3x)+D(1−3x+3x2−x3)(1−x)3(1−3x)\begin{align*} \frac{R(x)}{P^3(x)Q(x)}&=\frac{A}{1-x}+\frac{B}{(1-x)^2}+\frac{C}{(1-x)^3}+\frac{D}{1-3x} \\ &=\frac{A(1-3x)(1-x)^2+B(1-3x)(1-x)+C(1-3x)+D(1-x)^3}{(1-x)^3(1-3x)} \\ &=\frac{A(1-3x)(1-2x+x^2)+B(1-4x+3x^2)+C(1-3x)+D(1-x)(1-2x+x^2)}{(1-x)^3(1-3x)} \\ &=\frac{A(1-5x+7x^2-3x^3)+B(1-4x+3x^2)+C(1-3x)+D(1-3x+3x^2-x^3)}{(1-x)^3(1-3x)} \end{align*}P3(x)Q(x)R(x)​​=1−xA​+(1−x)2B​+(1−x)3C​+1−3xD​=(1−x)3(1−3x)A(1−3x)(1−x)2+B(1−3x)(1−x)+C(1−3x)+D(1−x)3​=(1−x)3(1−3x)A(1−3x)(1−2x+x2)+B(1−4x+3x2)+C(1−3x)+D(1−x)(1−2x+x2)​=(1−x)3(1−3x)A(1−5x+7x2−3x3)+B(1−4x+3x2)+C(1−3x)+D(1−3x+3x2−x3)​​

מכך נקבל את המשוואות הבאות:

{A+B+C+D=1−5A−4B−3C−3D=−27A+3B+3D=4−3A−D=−1\begin{cases} A+B+C+D=1 \\ -5A-4B-3C-3D=-2 \\ 7A+3B+3D=4 \\ -3A-D=-1 \end{cases}⎩⎨⎧​A+B+C+D=1−5A−4B−3C−3D=−27A+3B+3D=4−3A−D=−1​

נפתור אותם מהאחרונה לראשונה:

{D=1−3A7A+3B+3−9A=4  ⟹  3B=1+2A  ⟹  B=1+2A3−5A−41+2A3−3C−3+9A=−2  ⟹  3C=43A−73  ⟹  C=49A−79A+1+2A3+49A−79+1−3A=1  ⟹  −89A=49  ⟹  A=−12\begin{cases} D=1-3A \\ 7A+3B+3-9A=4\implies 3B=1+2A\implies B=\frac{1+2A}{3} \\ -5A-4 \frac{1+2A}{3}-3C-3+9A=-2\implies 3C=\frac{4}{3}A-\frac{7}{3}\implies C=\frac{4}{9}A-\frac{7}{9} \\ A+\frac{1+2A}{3}+\frac{4}{9}A-\frac{7}{9}+1-3A=1\implies -\frac{8}{9}A=\frac{4}{9}\implies A=-\frac{1}{2} \end{cases}⎩⎨⎧​D=1−3A7A+3B+3−9A=4⟹3B=1+2A⟹B=31+2A​−5A−431+2A​−3C−3+9A=−2⟹3C=34​A−37​⟹C=94​A−97​A+31+2A​+94​A−97​+1−3A=1⟹−98​A=94​⟹A=−21​​

לכן נקבל כי:

A(x)=−1211−x+0−1(1−x)3+5211−3xA(x)=-\frac{1}{2} \frac{1}{1-x}+0-\frac{1}{(1-x)^3}+\frac{5}{2} \frac{1}{1-3x}A(x)=−21​1−x1​+0−(1−x)31​+25​1−3x1​

כעת נפרק את הפונקציה שלנו למציאת המקדם ובכך הנוסחה עבור הסדרה:

11−x=∑i=0∞xi\frac{1}{1-x}=\sum_{i=0}^\infty x^i1−x1​=i=0∑∞​xi 11−3x=∑i=0∞(3x)i=∑i=0∞3ixi\frac{1}{1-3x}=\sum_{i=0}^\infty (3x)^i=\sum_{i=0}^\infty 3^ix^i1−3x1​=i=0∑∞​(3x)i=i=0∑∞​3ixi

לפי הנוסחה 1(1−x)m=∑i=0∞Cmixi\displaystyle \frac{1}{(1-x)^m}=\sum_{i=0}^\infty \mathbb{C}_{m}^i x^i(1−x)m1​=i=0∑∞​Cmi​xi נקבל כי:

1(1−x)3=∑i=0∞C3ixi\frac{1}{(1-x)^3}=\sum_{i=0}^\infty \mathbb{C}_{3}^ix^i(1−x)31​=i=0∑∞​C3i​xi

לכן מתקיים:

A(x)=−12∑i=0∞xi−∑i=0∞C3ixi+52∑i=0∞3ixi=∑i=0∞(52⋅3i−12−C3i)xiA(x)=-\frac{1}{2}\sum_{i=0}^\infty x^i-\sum_{i=0}^\infty \mathbb{C}_{3}^ix^i+\frac{5}{2}\sum_{i=0}^\infty 3^ix^i=\sum_{i=0}^\infty \left( \frac{5}{2}\cdot 3^i-\frac{1}{2}-\mathbb{C}_{3}^i \right)x^iA(x)=−21​i=0∑∞​xi−i=0∑∞​C3i​xi+25​i=0∑∞​3ixi=i=0∑∞​(25​⋅3i−21​−C3i​)xi

לכן, הנוסחה המפורשת לנוסחת הנסיגה הינה:

∀n≥0:      G(n)=52⋅3n−C3n−12\forall n\geq 0:\;\;\; G(n)=\frac{5}{2}\cdot 3^n-\mathbb{C}_{3}^n-\frac{1}{2}∀n≥0:G(n)=25​⋅3n−C3n​−21​

∎

תרגיל (1 [ה])

האם ניתן להשתמש בפולינום אופייני? אם כן, השתמשו בו, ואם לא, הסבירו למה.

נוסחת הנסיגה פה היא אינה הומוגנית, ולכן, לא ניתן להשתמש פה בשיטת הפולינום האופייני.
הסיבה היא שכדי לקבל פולינום אופייני אנו מנחשים את היות הפתרון knk^nkn ואז מחלקים את כל הביטוי ב-kn−1k^{n-1}kn−1 מה שנותן לנו פולינום ליניארי שאינו תלוי ב-nnn. בנוסחת הנסיגה הזו יש לנו איבר חופשי n2n^2n2 אשר ימשיך להיות תלוי ב-nnn ולכן לא יווצר לנו פולינום במשתנה 1 ⟸ לא ניתן להשתמש בשיטת הפולינום האופייני.

תרגיל 3

תרגיל (3 [א])

הגדרה: גרף G=(V,E)G=(V,E)G=(V,E) לא מכוון ופשוט נקרא גרף מלא אם קיימות כל ה-(∣V∣2)\begin{pmatrix}|V| \\ 2\end{pmatrix}(∣V∣2​) קשתות האפשרויות. נסמן אותו ב-K∣V∣K_{|V|}K∣V∣​.
ציירו את K2,K3,K4K_{2},K_{3},K_{4}K2​,K3​,K4​.

נתחיל מ-K2K_{2}K2​, לו יש (22)=1\begin{pmatrix}2\\ 2\end{pmatrix}=1(22​)=1 קשתות.
​גליון 4 2026-07-01 10.46.02.excalidraw.svg
נעבור כעת ל-K3K_{3}K3​, לו יש (32)=3!2!1!=3\begin{pmatrix}3\\ 2\end{pmatrix}=\frac{3!}{2!1!}=3(32​)=2!1!3!​=3 קשתות.
​גליון 4 2026-07-01 10.47.10.excalidraw.svg
לבסוף, נסתכל על K4K_{4}K4​ לו יש (42)=242!2!=244=6\begin{pmatrix}4\\ 2\end{pmatrix}=\frac{24}{2!2!}=\frac{24}{4}=6(42​)=2!2!24​=424​=6 קשתות.
​גליון 4 2026-07-01 10.50.05.excalidraw.svg

תרגיל (3 [ב])

הוכיחו כי אם צובעים את הקשתות של K6K_{6}K6​ בצבעים כחול ולבן, אז יש משולש שכל הקשתות שלו צבועות באותו הצבע.

הוכחה:
מכיוון שהגרף מלא, קיימות כל הקשתות האפשריות בגרף ולכן, מכל צומת uku_{k}uk​ יוצאת קשת לכל צומת אחרת uju_{j}uj​ ולכן, לכל הצמתים אותו מספר קשתות ∣V∣−1|V|-1∣V∣−1 שכן יש ∣V∣|V|∣V∣ צמתים ולכן, ∣V∣−1|V|-1∣V∣−1 צמתים שהם לא הצומת uku_{k}uk​.
לכן, לכל צומת uku_{k}uk​ (כאשר 1≤k≤61\leq k\leq 61≤k≤6) מתקיים d(uk)=5d(u_{k})=5d(uk​)=5.
נקח צומת כללית uiu_{i}ui​ כאשר 1≤i≤61\leq i\leq 61≤i≤6 ונסתכל על חמשת הקשתות היוצאות ממנה. לפי עקרון שובך היונים המוכלל, יש לפחות צבע אחד ממנו יש ⌈52⌉=3\left\lceil \frac{5}{2} \right\rceil=3⌈25​⌉=3 קשתות. נניח בה"כ כי צבע זה הוא כחול ונסתכל על הצמתים בקצה השני של שלושת הקשתות הללו. נסמנם um,un,uℓu_{m},u_{n},u_{\ell}um​,un​,uℓ​. מכיוון שהגרף מלא, בהכרח קיימת קשת מכל אחד מהם לכל אחד אחר מהם.
אם לפחות אחת מהקשתות הללו היא כחולה, אז יש לנו מגעל פשוט בעל שלוש קשתות בדיוק אשר כולן בצבע כחול. זהו בדיוק משולש בו כל הקשתות בצבע כחול.
אם אף אחת מהקשתות הללו אינה בצבע כחול, אז נסתכל על המעגל הפשוט umemnunenℓuℓeℓmumu_{m}\edge{e_{mn}}u_{n}\edge{e_{n\ell}}u_{\ell}\edge{e_{\ell m}}u_{m}um​emn​​un​enℓ​​uℓ​eℓm​​um​ המורכב משלוש קשתות בדיוק, ולכן הוא משולש. כל הקשתות הללו בהכרח אינן בצבע כחול ולכן, מכיוון שיש רק עוד אופציה אחת, הן כולן בצבע לבן ולכן, קיים משולש בו כל הקשתות בצבע לבן.
לכן, קיים בגרף K6K_{6}K6​ משולש בו כל הקשתות באותו הצבע.
∎

תרגיל (3 [ג])

הוכיחו/הפריכו: סעיף ב' נכון גם עבור K5K_{5}K5​.

הטענה אינה נכונה.
נסתכל על הגרף המוגדר G=({u1,u2,u3,u4,u5},{e1,e2,e3,e4,e5,e6,e7,e8,e9,e10})G=(\left\{ u_{1},u_{2},u_{3},u_{4},u_{5} \right\},\left\{ e_{1},e_{2},e_{3},e_{4},e_{5},e_{6},e_{7},e_{8},e_{9},e_{10} \right\})G=({u1​,u2​,u3​,u4​,u5​},{e1​,e2​,e3​,e4​,e5​,e6​,e7​,e8​,e9​,e10​}) המוגדר כך:
​גליון 4 2026-07-02 17.27.16.excalidraw.svg
נשים לב כי (52)=10\begin{pmatrix}5 \\ 2\end{pmatrix}=10(52​)=10 ולכן יש לנו את כמות הקשתות המתאימה.
לכל צומת יש בדיוק 222 קשתות לבנות ובדיוק שתי קשתות כחולות ובין כל שלושה צמתים יש לפחות שתי קשתות בצבעים שונים, שכן לפי עקרון שובח היונים המוכלל, מובטח לנו שיהיה לפחות צבע אחד לו יהיו ⌈42⌉=2\left\lceil \frac{4}{2} \right\rceil=2⌈24​⌉=2 קשתות ולא 333 קשתות כמו בסעיף הקודם..

תרגיל (3 [ד])

הוכיחו כי אם צובעים את הקשתות של K17K_{17}K17​ בצבעים כחול, לבן ושחור אז יש משולש שכל הקשתות שלו צבועות באותו הצבע.

הוכחה:
מכיוון שהגרף מלא, קיימות כל הקשתות האפשריות בגרף ולכן, מכל צומת uku_{k}uk​ יוצאת קשת לכל צומת אחרת uju_{j}uj​ ולכן, לכל הצמתים אותו מספר קשתות ∣V∣−1|V|-1∣V∣−1 שכן יש ∣V∣|V|∣V∣ צמתים ולכן, ∣V∣−1|V|-1∣V∣−1 צמתים שהם לא הצומת uku_{k}uk​.
לכן, לכל צומת uku_{k}uk​ (כאשר 1≤k≤61\leq k\leq 61≤k≤6) מתקיים d(uk)=16d(u_{k})=16d(uk​)=16.
נקח צומת כללית uiu_{i}ui​ כאשר 1≤i≤171\leq i\leq 171≤i≤17 ונסתכל על 16 הקשתות היוצאות ממנה. לפי עקרון שובך היונים המוכלל, יש לפחות צבע אחד ממנו יש ⌈163⌉=6\left\lceil \frac{16}{3} \right\rceil=6⌈316​⌉=6 קשתות. נניח בה"כ כי צבע זה הוא כחול ונסתכל על הצמתים בקצה השני של שלושת הקשתות הללו. נסמנם um,un,uℓ,uk,uj,uru_{m},u_{n},u_{\ell},u_{k},u_{j},u_{r}um​,un​,uℓ​,uk​,uj​,ur​. מכיוון שהגרף מלא, בהכרח קיימת קשת מכל אחד מהם לכל אחד אחר מהם.
אם לפחות אחת מהקשתות הללו היא כחולה, אז יש לנו מגעל פשוט בעל שלוש קשתות בדיוק אשר כולן בצבע כחול. זהו בדיוק משולש בו כל הקשתות בצבע כחול.
אם אף אחת מהקשתות הללו אינה בצבע כחול, אזי נסמן V′={um,un,uℓ,uk,uj,ur}⊂VV'=\left\{ u_{m},u_{n},u_{\ell},u_{k},u_{j},u_{r} \right\}\subset VV′={um​,un​,uℓ​,uk​,uj​,ur​}⊂V ונסמן ב-E′E'E′ את קבוצת כל הקשתות ב-EEE שמתחילות בצומת הנמצאת ב-V′V'V′ וגם מסתיימות בצומת הנמצאת ב-V′V'V′.
קיבלנו אם כן, גרף לא מכוון ופשוט G′=(V′,E′)G'=(V',E')G′=(V′,E′) בו קיימות כל הקשתות האפשריות לאור העובדה שב-GGG היו קיימות כל הקשתות האפשריות. לכן, G′G'G′ הוא גרף מלא בעל ∣V′∣=6|V'|=6∣V′∣=6 צמתים.
אנו צובעים את הקשתות של גרף זה בשני צבעים בלבד: שחור ולבן, שכן אף קשת לא יכולה להיות כחולה לפי הנ"ל ולכן, לפי סעיף ב', קיים משולש שכל הקשתות שלו צבועות באותו הצבע.
לכן, קיים בגרף K17K_{17}K17​ משולש בו כל הקשתות באותו הצבע.
∎

תרגיל 5

תרגיל (5 [א])

יהי G=(V,E)G=(V,E)G=(V,E) גרף סופי, פשוט ולא מכוון.
הגדרה: גרף GGG פשוט, סופי ולא מכוון נקרא גרף דו צדדי אם ניתן לחלק את VVV לשתי קבוצות זרות A,BA,BA,B כך ש-V=A⊎BV=A \uplus BV=A⊎B וכל קשת ב-EEE מחברת בין צומת ב-AAA לבין צומת ב-BBB.

תנו דוגמה לגרף דו צדדי עם 666 צמתים. הראו חלוקה של A,BA,BA,B.

נסתכל על הגרף הבא:

G=({u1,u2,u3,u4,u5,u6},{e1,e2,e3,e4,e5})G=(\left\{ u_{1},u_{2},u_{3},u_{4},u_{5},u_{6} \right\},\left\{ e_{1},e_{2},e_{3},e_{4},e_{5} \right\})G=({u1​,u2​,u3​,u4​,u5​,u6​},{e1​,e2​,e3​,e4​,e5​})

הנראה כך:
​גליון 4 2026-07-02 17.05.50.excalidraw.svg
נקבע:

A={u1,u3,u5},B={u2,u4,u6}A=\left\{ u_{1},u_{3},u_{5} \right\}, \qquad B=\left\{ u_{2},u_{4},u_{6} \right\}A={u1​,u3​,u5​},B={u2​,u4​,u6​}

נשים לב כי מתקיים:

u1e1u2u1e4u4u3e2u4u5e5u4u5e3u6u_{1}\edge{e_{1}}u_{2} \qquad u_{1}\edge{e_{4}}u_{4} \qquad u_{3}\edge{e_{2}}u_{4} \qquad u_{5}\edge{e_{5}}u_{4} \qquad u_{5}\edge{e_{3}}u_{6}u1​e1​​u2​u1​e4​​u4​u3​e2​​u4​u5​e5​​u4​u5​e3​​u6​

כל קשת מחברת צומת זוגית, מקבוצה BBB, לצומת אי זוגית, מקבוצה AAA כנדרש.

תרגיל (5 [ב])

מהו מספר הקשתות המקסימלי בגרף דו צדדי עם 200200200 צמתים? הוכיחו את תשובתכם!

תשובה: 10410^4104 קשתות
הוכחה:
יהי הגרף הדו צדדי G=(V,E)G=(V,E)G=(V,E) בעל 200200200 צמתים המחולקים לקבוצות זרות A,BA,BA,B.
נסמן ∣A∣=x|A|=x∣A∣=x. אזי, לפי הגדרת גרף דו צדדי, מתקיים B=A‾B=\overline{A}B=A כאשר VVV הוא העולם ולכן, ∣B∣=200−x|B|=200-x∣B∣=200−x.
מספר הקשתות המקסימלי מתקיים כאשר בגרף קיימות כל הקשתות האפשריות מכל צומת ב-AAA לכל צומת ב-BBB. (כלומר, מכל צומת ב-AAA קיימת קשת לכל צומת ב-BBB)
במצב מקסימלי זה, מספר הקשתות הוא כמספר האפשריות ליצור קשת מצומת ב-AAA לצומת ב-BBB כפול מספר הצמתים ב-AAA לפי עקרון הכפל ולכן זה בדיוק x(200−x)x(200-x)x(200−x) אפשרויות.
נסמן f(x)=x(200−x)f(x)=x(200-x)f(x)=x(200−x) ונמצא את ה-xxx המקסימלי של הפונקציה באמצעות גזירה:

f′(x)=0  ⟺  200−x−x=0  ⟺  200=2x  ⟺  x=100f'(x)=0 \iff 200-x-x=0 \iff 200=2x \iff x=100f′(x)=0⟺200−x−x=0⟺200=2x⟺x=100

הפונקציה הזו הינה פרבולה חד מימדית עם נקודת מקסימום ולכן, x=100x=100x=100 היא נקודת מקסימום של fff ולכן, מספר הקשתות המקסימלי הינו:

f(100)=100⋅100=10000=104f\left( 100 \right)=100\cdot 100=10000=10^{4}f(100)=100⋅100=10000=104

∎

תרגיל (5 [ג])

מהו מספר הקשתות המקסימלי בגרף דו צדדי עם 200200200 צמתים אם ידוע כי קיים צומת מדרגה של לפחות 160160160? הוכיחו את תשובתכם!

תשובה: 640064006400 קשתות.
הוכחה:
נסתכל על הפונקציה של מספר הקשתות מסעיף ב' f(x)=x(200−x)f(x)=x(200-x)f(x)=x(200−x) אשר הינה פרבולה בעלת נקודת מקסימום.
נתון לנו כי קיים צומת מדרגה של לפחות 160160160 ולכן, בקבוצה שהוא לא נמצא בה בחלוקה של A,BA,BA,B יש לפחות 160160160 צמתים איתם הוא יוכל ליצור קשתות שיתאימו להגדרת הגרף הדו צדדי. נניח בה"כ כי הקבוצה הזו היא AAA ולכן x=∣A∣≥160x=|A|\geq 160x=∣A∣≥160.
במקטע שלאחר x=100x=100x=100 הפונקציה fff הינה יורדת ולכן, המקסימום נמצא ב-xxx הקטן ביותר האפשרי בקטע ולכן, זה מתקיים עבור x=160x=160x=160. אזי נקבל כי מספר הקשתות הינו:

f(160)=160⋅40=6400f(160)=160\cdot 40=6400f(160)=160⋅40=6400

∎

תרגיל (5 [ד])

הגדרה: המרחק בין שני צמתים הוא אורך המסלול(מספר הקשתות במסלול) הקצר ביותר ביניהם. אם לא קיים מסלול בין שני צמתים מסויימים, המרחק ביניהם מוגדר להיות אינסוף. נסמן את המרחק בין צומת sss לצומת ttt ב-d(s,t)d(s,t)d(s,t).

יהי גרף סופי, פשוט, לא מכוון וקשיר G=(V,E)G=(V,E)G=(V,E) בעל צומת אחד לפחות.
יהי צומת s∈Vs \in Vs∈V.

הוכיחו כי GGG דו צדדי   ⟺  \iff⟺ לכל קשת {u,v}∈E\left\{ u,v \right\}\in E{u,v}∈E מתקיים ש-∣d(s,v)−d(s,u)∣|d(s,v)-d(s,u)|∣d(s,v)−d(s,u)∣ אי זוגי.

הוכחה:
נתון כי GGG קשיר ולכן, לכל צומת v∈Vv \in Vv∈V מתקיים d(s,v)≠∞d(s,v)\neq \inftyd(s,v)=∞.
⟹: נגדיר A={v∈V  ∣  d(s,v)(mod  2)≡0}A=\left\{ v \in V\;|\; d(s,v)(mod\; 2)\equiv 0 \right\}A={v∈V∣d(s,v)(mod2)≡0} ו-B={v∈V  ∣  d(s,v)(mod  2)≡1}B=\left\{ v \in V\; | \; d(s,v)(mod\; 2)\equiv 1 \right\}B={v∈V∣d(s,v)(mod2)≡1}.
נשים לב כי מתקיים מספר בהכרח זוגי או אי זוגי אך לא שנייהם ולכן A=B‾A=\overline{B}A=B ובנוסף A⊎B=VA \uplus B=VA⊎B=V שכן כל מספר הוא זוגי או אי זוגי אך לא שניהם.
נתון כי לכל קשת {u,v}∈E\left\{ u,v \right\}\in E{u,v}∈E מתקיים ∣d(s,v)−d(s,u)∣(mod  2)≡1|d(s,v)-d(s,u)|(mod\; 2)\equiv 1∣d(s,v)−d(s,u)∣(mod2)≡1. לכן מתקיים בהכרח כי אחד מהמרחקים זוגי והאחר אי זוגי. נניח בה"כ כי d(s,u)(mod  2)≡0d(s,u)(mod\; 2)\equiv0d(s,u)(mod2)≡0 ו-d(s,v)(mod  2)≡1d(s,v)(mod\; 2)\equiv 1d(s,v)(mod2)≡1 ולכן, v∈B,u∈Av \in B,u \in Av∈B,u∈A.
מכיוון שזה מתקיים לכל קשת ב-EEE, קיימות רק קשתות המחברות בין צמתים ב-AAA לצמתים ב-BBB.
לכן, לפי הגדרה, הגרף GGG דו צדדי.
⟸: נתון כי GGG דו צדדי ולכן, קיימות שתי קבוצות A,B⊆VA,B \subseteq VA,B⊆V כך ש-A∩B=∅A \cap B=\emptysetA∩B=∅ ו-A∪B=VA \cup B=VA∪B=V ובנוסף, קיימות אך ורק קשתות מצמתים ב-AAA ולצמתים ב-BBB.
נניח בה"כ כי s∈As \in As∈A, ונבחר v∈Av \in Av∈A. על מנת להגיע מ-sss ל-vvv נדרש לעבור דרך צמתים ב-BBB.
קשת מ-AAA ל-BBB היא קשת 111 ולכן זה אי זוגי, ואז קשת בחזרה ל-AAA הן שתי קשתות ולכן זה מספר זוגי של קשתות.
לכן, מכיוון שכל מעבר בין AAA ל-AAA דורש מעבר ב-BBB, אנו יודעים כי d(s,v)(mod  2)≡0d(s,v)(mod\; 2)\equiv 0d(s,v)(mod2)≡0.
בנוסף, עבור כל u∈Bu \in Bu∈B מתקיים d(s,u)(mod  2)≡1d(s,u)(mod\; 2)\equiv 1d(s,u)(mod2)≡1 מאותן הסיבות.
לכן, ∣d(s,v)−d(s,u)∣(mod  2)≡1|d(s,v)-d(s,u)|(mod\; 2)\equiv 1∣d(s,v)−d(s,u)∣(mod2)≡1 לכל {u,v}∈E\left\{ u,v \right\}\in E{u,v}∈E כנדרש.
∎