חזור לתיקייה: תרגול

שעת קבלה של חנה לפני מועד א' (09.08.2026)

חיפוש בתיקיה
Ctrl K
לחץ כאן או הקש Ctrl K כדי לחפש בכל התיקיה
  • כללי

שעת קבלה של חנה לפני מועד א' (09.08.2026)

01140052

פיזיקה 2

רשימות תרגול לקריאה בשבת

שעת קבלה של חנה לפני מועד א' (09.08.2026)

הופק מתוך תקיית התואר של שקד

uni-folder.vercel.app

  • בשאלות בהן אי אפשר להשתמש בחוק גאוס מומלץ להשתמש בסימטריה.
  • חנה: אם יש שאלה שבה צריך כיוון או משהו דומה זוהי שאלת הבנה ככל הנראה ובכך, הכותב כנראה רוצה שנחשוב על דברים כמו סימטריה וכדומה ולא באמת נפתור באופן מלא.
  • אם יש לנו חצי קליפה כדורית בעלת צפיפות מטען אחידה σ\sigmaσ ואנו רוצים את השדה בנקודה על העיגול המלא נשים לב כי לא יהיה שדה בציר ה-x^\hat{x}x^ אלא ערך ה-y^\hat{y}y^​.
    ​שעת קבלה של חנה לפני מועד א' (09.08.2026) 2026-08-09 12.41.24.excalidraw.svg
  • בסליל השדה המגנטי בתוכו אחיד. (זה מה שמיוחד בסליל)
  • תמיד לצייר סקיצה!!!!!!!
  • אם יש חלקיק בתנועה חשוב מאוד לצייר את תנועת החלקיק.
  • אם נתונה צפיפות מטען נפחית הקליפה לא מוליכה ולכן לא ניתן להשתמש באף נוסחה של יצורים מוליכים.
  • אם אין סימטריה אז חוק גאוס לא עוזר.
  • כאשר שואלים על שטף והנקודה נמצאת על השפה של יצור אז נוכל להשלים את הצורה ולהשתמש בסימטריה. (זה לא עובד בכל מקום, כפי שראינו זה עתה באחת הנקודות הקודמות)
  • כאשר יש צורה גלילית זה לא אומר כלום - צריך להסתכל על שאר הנתונים.
  • רק בעיות שמתנהגות כמו סליל נותנות לנו את B⃗out=0\vec{B}_{out}=0Bout​=0 כאשר התנהגות של סליל אומר תצורה גלילית עם זרם בכיוון θ^\hat{\theta}θ^.
  • אם יש התנהגות שונה לשדה בציר ה-xxx ובציר ה-yyy (אם נניח יש לנו שינוי בשדה לפי הזווית) אז כדאי לרשום את השדה בכיוון xxx ואת השדה בכיוון yyy בנפרד.
  • נשים לב כי אם יש לנור r^\hat{r}r^ ויש לנו משהו שתלוי ב-θ\thetaθ (נניח אינטגרל על dθd\thetadθ) נזכור כי נדרש לפרק את r^\hat{r}r^ לרכיביו: r^=cos⁡θx^+sin⁡θy^\hat{r}=\cos\theta \hat{x}+\sin\theta \hat{y}r^=cosθx^+sinθy^​.
  • תמיד כדאי למצוא סימטריה וכדי לעשות זאת ממש ממש מומלץ לצייר סקיצה שבה נרשום איפה המטען חיובי ואיפה שלילי ומה בדיוק קורה.
  • נשים לב כי אם יש לנו דסקה (יצור דו מימדי) לא נוכל להשתמש בחוק גאוס על מנת לחשב את השדה החשמלי.
  • אם השדה המגנטי הוא קווים ישרים ⟸ לוקחים לולאת אמפר ריבועית.
    אם השדה המגנטי הוא מעגלי ⟸ לוקחים לולאת אמפר מעגלית.
  • אנו יודעים כי אם יש לנו התנהגות סלילית ואנו מקבלים B⃗out=0\vec{B}_{out}=0Bout​=0 נבחר לולאה אמפרית ריבועית כאשר חצי ממנה מחוץ לגוף שלנו וכך הוא לא ישפיע והחיים שלנו יהיו קלים יותר.
  • קבל כדורי הוא מיוחד כי יש בו מוליך אחד. אנו מתייחסים אליו עדיין כקבל מכיוון שאם היינו לוקחים קליפה כדורית ברדיוס אינסופי עם מטען מנוגד שום דבר לא היה משתנה.
  • אם חיברנו מוליכים אחד לשני יש השוואת פוטנציאלים ביחס ל-∞\infty∞ ולכן, הם מחוברים במקביל.
  • התופעה של התאבכות היא לא רק של גלי אור, אלא של גלים בכללי. ⟸ כל גל יכול ליצור תבנית התאבכות כמו בניסוי יאנג.
  • בכלל יד ימין של שדה מגנטי, האצבעות צריכות להגיע אל הנקודה שמעניינת אותנו.

חנה פתרה את השאלה הזו מתרגילי הבית: (גליון 2)

תרגיל (4)

שני תיילים דקים מונחים על ציר ה-x^\hat{x}x^ כמתואר באיור.
​גליון 2 2026-05-09 21.41.34.excalidraw.svg
תיל 1 בעל אורך aaa הינו בעל צפיפות מטען אורכית אחידה λ\lambdaλ. הוא ממוקם בתחום −a<x<0-a<x<0−a<x<0.
תיל 2 בעל אורך bbb הינו בעל צפיפות מטען אורכית הנתונה ע"י λ2(x)=cx\lambda_{2}(x)=cxλ2​(x)=cx והוא ממוקם בתחום d<x<d+bd<x<d+bd<x<d+b.
מהו גודל הכוח שתיל 1 מפעיל על תיל 2?

הערה

בשעת הקבלה חנה פתרה ישר עם חוק קולון בעוד שאני בפתרון הזה התחלתי משדה חשמלי - זה אותו הדבר בדיוק רק שפה יש עוד שלבים.

dF12=kq1dq2(x2−x1)2=kλ1dx1cx2dx2(x2−x1)2  ⟹  F=∫dd+b(∫−a0dF12dx1)dx2dF_{12}=\frac{kq_{1}dq_{2}}{(x_{2}-x_{1})^2}=\frac{k\lambda_{1}dx_{1}cx_{2}dx_{2}}{(x_{2}-x_{1})^2}\implies F=\int_{d}^{d+b}\left( \int_{-a}^0 dF_{12}dx_{1} \right)dx_{2}dF12​=(x2​−x1​)2kq1​dq2​​=(x2​−x1​)2kλ1​dx1​cx2​dx2​​⟹F=d∫d+b​​−a∫0​dF12​dx1​​dx2​

נחשב את השדה שמפעיל תיל 1 במרחב. לשם כך נסתכל על אלמנט שדה קטן dEdEdE ובו נשתמש באלמנט מטען קטן dQdQdQ.
תיל 1 ממוקם ב-−a<x<0-a<x<0−a<x<0 ויש לו צפיפות מטען אחידה λ\lambdaλ. כלומר, לכל קטע באורך mmm על התיל נקבל מטען של λm\lambda mλm.
נרצה למצוא את השדה שהוא יוצר בנקודה כללית בצד החיובי של ציר ה-x^\hat{x}x^, שם תיל 2 נמצא.
נקח אלמנט אורך בעל מיקום של x′x'x′. אזי, המטען של אלמנט זה יהיה: dq1=λdx′dq_{1}=\lambda dx'dq1​=λdx′. לפי הנוסחה לאלמנט שדה נקבל:

dE=kdq1r2=kλ(x−x′)2dx′dE=\frac{k dq_{1}}{r^2}=\frac{k\lambda}{(x-x')^2} dx'dE=r2kdq1​​=(x−x′)2kλ​dx′

כאשר x−x′x-x'x−x′ מסמל את האורך של אלמנט השטח, מנקודה xxx שרירותית שבה נרצה לשים מטען בוחן לנקודה x′x'x′ שרירותית בקטע [−a,0][-a,0][−a,0].
כעת, כדי למצוא את כל השדה נוכל לבצע אינטגרל:

E⃗=∫−a0kλ(x−x′)2dx′=kλ∫−a0(x−x′)−2dx′=kλ(x−x′)−1−1∣−a0=−kλ(1x−1x+a)=kλ(1x+a−1x)\begin{align*} \vec{E}&=\int_{-a}^0 \frac{k\lambda}{(x-x')^2}dx'= k\lambda \int_{-a}^0 (x-x')^{-2}dx'=k\lambda\left. \frac{(x-x')^{-1}}{-1} \right\vert_{-a}^0 =-k\lambda\left( \frac{1}{x}-\frac{1}{x+a} \right) \\ &=k\lambda\left( \frac{1}{x+a}-\frac{1}{x} \right) \end{align*}E​=−a∫0​(x−x′)2kλ​dx′=kλ−a∫0​(x−x′)−2dx′=kλ−1(x−x′)−1​​−a0​=−kλ(x1​−x+a1​)=kλ(x+a1​−x1​)​

כעת, נוכל לחשב את הכוח שפועל על תיל 2 באמצעות הנוסחה E=Fq  ⟹  F=EqE=\frac{F}{q}\implies F=EqE=qF​⟹F=Eq כאשר נקח dF=Edq2dF=Edq_{2}dF=Edq2​ כאלמנט הכוח שלנו.

dq2=cxdxdq_{2}=cxdxdq2​=cxdx dF=Edq2=kλ(1x+a−1x)cxdx=ckλ(xx+a−1)dxdF=Edq_{2}=k\lambda \left( \frac{1}{x+a}-\frac{1}{x} \right)cxdx=ck\lambda\left( \frac{x}{x+a}-1 \right)dxdF=Edq2​=kλ(x+a1​−x1​)cxdx=ckλ(x+ax​−1)dx

נבצע אינטגרל:

F⃗=∫dd+bdF⃗=ckλ∫dd+bxx−a−1dx=ckλ∫dd+b1+ax−a−1dx=ackλ∫dd+b1x−adx=ackλln⁡∣x−a∣=ackλln⁡∣d+b+a∣∣d+a∣=ackλln⁡(d+b+ad+a)\begin{align*} \vec{F}&=\int_{d}^{d+b} d\vec{F}=ck\lambda \int_{d}^{d+b} \frac{x}{x-a}-1dx=ck\lambda \int_{d}^{d+b} 1+\frac{a}{x-a}-1dx=ack\lambda \int_{d}^{d+b} \frac{1}{x-a}dx \\ &=ack\lambda \ln |x-a|=ack\lambda \ln \frac{|d+b+a|}{|d+a|}=ack\lambda \ln\left( \frac{d+b+a}{d+a} \right) \end{align*}F​=d∫d+b​dF=ckλd∫d+b​x−ax​−1dx=ckλd∫d+b​1+x−aa​−1dx=ackλd∫d+b​x−a1​dx=ackλln∣x−a∣=ackλln∣d+a∣∣d+b+a∣​=ackλln(d+ad+b+a​)​

וזוהי בדיוק התשובה.

חנה פתרה את שאלה זו מתרגילי הבית (גליון 5): [עם מספרים מעט שונים(3 במקום 2)]

תרגיל (5)

נתונים שני מישורים אינסופיים מקבילים, כאשר המישור העליון טעון בצפיפות מטען משטחית אחידה +σ+\sigma+σ והמישור התחתון טעון בצפיפות משטחית אחידה −σ-\sigma−σ.
מכניסים בין המישורים טבלה אינסופית מוליכה, בעלת עובי ddd, המקבילה לשני המישורים. מטען הטבלה אינו טעון.
אחרי שהמערכת מתייצבת נמדדת צפיפות מטען משטחית של −2σ-2\sigma−2σ על השפה העליונה של הטבלה המוליכה.

מהי צפיפות המטען המשטחית על השפה התחתונה?

נצייר סקיצה:
​גליון 5 2026-06-03 10.09.37.excalidraw.svg
השדה בתוך מוליך במצב אלקטרוסטטי הינו 000. מכיוון שהשדה במוליך אנו יודעים כי הפוטנציאל על שתי השפות של הטבלה זהה.
השדה החיצוני הולך מלמעלה למטה ועוצמתו E=σ2ε0+σ2ε0=σε0E=\frac{\sigma}{2\epsilon_{0}}+\frac{\sigma}{2\epsilon_{0}}=\frac{\sigma}{\epsilon_{0}}E=2ε0​σ​+2ε0​σ​=ε0​σ​.
כדי שהשדה בתוך המוליך יהיה אפס, נדרש כי השדה אשר המוליך יצור יהיה בדיוק E=σε0E=\frac{\sigma}{\epsilon_{0}}E=ε0​σ​ לכיוון מעלה.
לשם כך נסתכל על המטענים:
⟸ אנו יודעים כי השפה העליונה טעונה ב-−2σ-2\sigma−2σ ולכן מייצרת שדה של E=2σ2ε0=σε0E=\frac{2\sigma}{2\epsilon_{0}}=\frac{\sigma}{\epsilon_{0}}E=2ε0​2σ​=ε0​σ​ כלפי מעלה.

הערה

פה החישוב משתנה עבור הנתונים השונים שהיו בשעת הקבלה - עבור 3σ3\sigma3σ נקבל:

E=3σ2ε0  ⟹  E=3σ2ε0−σε0+σ∗2ε0=σ2ε0+σ∗2ε0=0  ⟹  σ∗=−σE=\frac{3\sigma}{2\epsilon_{0}}\implies E=\frac{3\sigma}{2\epsilon_{0}}-\frac{\sigma}{\epsilon_{0}}+\frac{\sigma^*}{2\epsilon_{0}}=\frac{\sigma}{2\epsilon_{0}}+\frac{\sigma^*}{2\epsilon_{0}}=0\implies \sigma^*=-\sigmaE=2ε0​3σ​⟹E=2ε0​3σ​−ε0​σ​+2ε0​σ∗​=2ε0​σ​+2ε0​σ∗​=0⟹σ∗=−σ

קיבנו פה שהשדה בתוך הטבלה הינו בעצם:

E=σε0−σε0=0E=\frac{\sigma}{\epsilon_{0}}-\frac{\sigma}{\epsilon_{0}}=0E=ε0​σ​−ε0​σ​=0

מבלי שיש כלל מטען בשפה התחתונה של הטבלה.
לכן, על מנת שמצב זה ישמר בהכרח מתקיים σ∗=0\sigma^*=0σ∗=0.