חזור לתיקייה: תרגול

3(אייל) - חוק גאוס

חיפוש בתיקיה
Ctrl K
לחץ כאן או הקש Ctrl K כדי לחפש בכל התיקיה
  • כללי
  • הדיפרנציאל של חוק גאוס

3(אייל) - חוק גאוס

01140052

פיזיקה 2

רשימות תרגול לקריאה בשבת

3(אייל) - חוק גאוס

הופק מתוך תקיית התואר של שקד

uni-folder.vercel.app

ϕE=∮ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣∮E⃗ds⃗=Qinε0\phi_{_{E}}=\oint\!\!\!\!\!\oint \vec{E}d\vec{s}=\frac{Q_{in}}{\epsilon_{0}}ϕE​​=∮∮Eds=ε0​Qin​​

כאשר ε0=14πk\epsilon_{0}=\frac{1}{4\pi k}ε0​=4πk1​.

תרגיל

נתונה טבלה ∞\infty∞-ית במישור yzyzyz ובעובי ddd בכיוון xxx. מרכז הטבלה ב-x=0x=0x=0. הטבלה טעונה בצפיפות מטען נפחית ρ(x)=ρ0x2d2\rho(x)=\rho_{0} \frac{x^2}{d^2}ρ(x)=ρ0​d2x2​.
​3 - חוק גאוס 2026-05-14 13.35.45.excalidraw.svg
חשבו את השדה החשמלי בתוך ומחוץ לטבלה.

הטבלה אינסופית בציר yyy ובציר zzz, בנוסף, צפיפות המטען לא מושפעת מהתנועה במישור yzyzyz. לכן, השדה תלוי אך ורק בציר ה-xxx (או לא תלוי בכלום)
נשים לב כי בנוסף בציר xxx יש שיקוף, השדה יהיה זהה בין אם נהיה ב-−x-x−x ובין אם נהיה ב-xxx (כל עוד ∣−x∣=∣x∣|-x|=|x|∣−x∣=∣x∣ כמובן)
נשים כי אם נסובב את השדה במישור yzyzyz השדה עדיין ישמר רק בציר ה-x^\hat{x}x^ ולכן, השדה מאונך לציר ה-x^\hat{x}x^.

נצור מעטפת גאוסית שהינה תיבה שהפאות שלה בעלות שטח AAA ואורכה 2x2x2x בציר ה-x^\hat{x}x^. (ערך ה-y^\hat{y}y^​ שלה לא משנה)
נקח נקודה כלשהי על אחת הפאות שמאונכות לציר ה-x^\hat{x}x^ ואז נוכל להשתמש בחוק גאוס:

∮ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣∮E⃗ds⃗=Qinε0\oint\!\!\!\!\! \oint \vec{E}d\vec{s}=\frac{Q_{in}}{\epsilon_{0}}∮∮Eds=ε0​Qin​​

הפאות הצדדיות, אלו שמאונכות לציר y^\hat{y}y^​ או לציר z^\hat{z}z^, לא מפיצות שדה בכיוון שמעניין אותנו ולכן נוכל להתעלם מהן.

ϕE=2E(x)⋅A\phi_{_{E}}=2E(x)\cdot AϕE​​=2E(x)⋅A

נמצא כעת את המטען הכולל:

Qin=∫VinSρdV=∭ρ0x2d2dxdydz=ρ01d2∫z∫ydzdy∫−d2d2x2dx=ρ0Ad213x3∣−d2d2=ρ0Ad12\begin{align*} Q_{in}&=\int_{\tiny V\; in\; S} \rho dV=\iiint \rho_{0} \frac{x^2}{d^2} dxdydz=\rho_{0} \frac{1}{d^2}\int_{z}\int_{y}dzdy\int_{-\frac{d}{2}}^{\frac{d}{2}} x^2dx= \rho_{0} \frac{A}{d^2} \left. \frac{1}{3}x^3 \right\vert_{-\frac{d}{2}}^{\frac{d}{2}} \\ &=\rho_{0} A \frac{d}{12} \end{align*}Qin​​=VinS∫​ρdV=∭ρ0​d2x2​dxdydz=ρ0​d21​z∫​y∫​dzdy−2d​∫2d​​x2dx=ρ0​d2A​31​x3​−2d​2d​​=ρ0​A12d​​

ואז מתקיים:

2E(x)A=ρ0Ad12ε0  ⟹  E(x)=ρ0d24ε02E(x)A=\frac{\rho_{0}Ad}{12\epsilon_{0}}\implies E(x)=\frac{\rho_{0}d}{24\epsilon_{0}}2E(x)A=12ε0​ρ0​Ad​⟹E(x)=24ε0​ρ0​d​
הערה

נשים לב כי השדה אינו תלוי ב-x^\hat{x}x^. לכן, השדה אינו תלוי במיקום כלל וכלל.

E⃗={ρ0d24ε0x>d2−p0d24ε0x<−d2\vec{E}=\begin{cases} \frac{\rho_{0}d}{24\epsilon_{0}} & x> \frac{d}{2} \\ -\frac{p_{0}d}{24\epsilon_{0}} & x< -\frac{d}{2} \end{cases}E={24ε0​ρ0​d​−24ε0​p0​d​​x>2d​x<−2d​​

כעת נרצה למצוא את השדה בתוך הטבלה. לשם כך שוב נבנה תיבה גאוסית רק שהפעם היא תהיה בתוך התיבה. נקבל:

ϕE=2E(x)A\phi_{_{E}}=2E(x)AϕE​​=2E(x)A Qin=∭ρdV=∫zdz∫ydy∫−xxρ0x′2d2dx′dydz=ρ0d2A∫−xxx′2dx′=ρ0Ad2⋅x33∣−xx=ρ0Ad2(x33+x33)=2Aρ0x33d2\begin{align*} Q_{in}&=\iiint \rho dV=\int_{z}dz\int_{y}dy\int_{-x}^{x} \rho_{0} \frac{x'^2}{d^2}dx'dydz= \frac{\rho_{0}}{d^2} A \int_{-x}^x x'^2dx'=\left.\frac{\rho_{0}A}{d^2}\cdot \frac{x^3}{3} \right\vert_{-x}^x \\ &= \frac{\rho_{0}A}{d^2}\left( \frac{x^3}{3}+\frac{x^3}{3} \right)=\frac{2A\rho_{0} x^3}{3d^2} \end{align*}Qin​​=∭ρdV=z∫​dzy∫​dy−x∫x​ρ0​d2x′2​dx′dydz=d2ρ0​​A−x∫x​x′2dx′=d2ρ0​A​⋅3x3​​−xx​=d2ρ0​A​(3x3​+3x3​)=3d22Aρ0​x3​​

ואז נקבל:

E(x)=ρ0x33d2ε0E(x)=\frac{\rho_{0}x^3}{3d^2\epsilon_{0}}E(x)=3d2ε0​ρ0​x3​

כאן, בתוך הטבלה, נשים לב כי השדה כן תלוי ב-x^\hat{x}x^. אינטואיטיבית זה לאור העובדה שככל שאנו מתרחקים מהמרכז כך יש יותר מטען שאנו תופסים, אך כאשר אנו כבר יוצאים מהטבלה כמות המטען שאנו תופסים זהה שכן אין מטען נוסף מחוץ לטבלה בבעיה זו.

תרגיל (2)

נתונה קליפה גלילית ∞\infty∞-ית עבה בעלת רדיוס פנימי aaa ורדיוס חיצוני bbb.
הקליפה טעונה בצפיפיות מטען נפחית קבועה ρ0\rho_{0}ρ0​.
​3 - חוק גאוס 2026-05-14 14.01.44.excalidraw.svg
חשבו את השדה החשמלי ב-b<rb<rb<r ב-a<r<ba<r<ba<r<b וב-r<ar<ar<a.

הגליל הינו ∞\infty∞ ולכן נוכל להזיז אותו קדימה ואחורה. לכן, יש סימטריה בציר ה-z^\hat{z}z^ והוא לא משפיע.
בנוסף, נוכל לסובב את הגליל והשדה לא ישתנה ובכך θ\thetaθ לא משפיעה על השדה.

נצור מטעפת גאוסית של גליל עם רדיוס גדול יותר מהגליל. לגליל שלנו יהיה קצוות אך הם לא משנים לנו שכן השדה מהם יוצא לכיוון z^\hat{z}z^ ולכן לא משפיע על השדה שלנו.
נסמן את אורך הגליל ב-LLL ואת רדיוס הגליל ב-rrr.

ϕE=∮ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣∮E⃗ds⃗=∮ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣∮מעטפתE⃗ds⃗+∮ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣∮בסיסיםE⃗ds⃗=∮ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣ ⁣∮מעטפתE⃗ds⃗=∫z∫θE⃗(r)ds⃗=E(r)∫z∫θE^ds⃗=E(r)2πr⋅L\begin{align*} \phi_{_{E}}&=\oint\!\!\!\!\!\oint \vec{E}d\vec{s}=\oint\!\!\!\!\!\oint_{\R{\text{מעטפת}}} \vec{E}d\vec{s}+\oint\!\!\!\!\!\oint_{\R{\text{בסיסים}}} \vec{E}d\vec{s}=\oint\!\!\!\!\!\oint_{\R{\text{מעטפת}}}\vec{E}d\vec{s}=\int_{z}\int_{\theta}\vec{E}(r)d\vec{s}=E(r)\int_{z}\int_{\theta}\hat{E}d\vec{s}=E(r)2\pi r\cdot L \end{align*}ϕE​​​=∮∮Eds=∮מעטפת∮​Eds+∮בסיסים∮​Eds=∮מעטפת∮​Eds=z∫​θ∫​E(r)ds=E(r)z∫​θ∫​E^ds=E(r)2πr⋅L​ Qin=Vρ0=ρ0(πb2−πa2)L=πρ0L(b2−a2)Q_{in}=V \rho_{0}=\rho_{0}(\pi b^2-\pi a^2)L=\pi \rho_{0}L(b^2-a^2)Qin​=Vρ0​=ρ0​(πb2−πa2)L=πρ0​L(b2−a2) ⇓\Downarrow⇓ E(r)2πrL=πρ0L(b2−a2)ε0  ⟹  E⃗(r)=ρ02rε0(b2−a2)r^E(r)2\pi rL= \frac{\pi\rho_{0}L(b^2-a^2)}{\epsilon_{0}} \implies \vec{E}(r)=\frac{\rho_{0}}{2r\epsilon_{0}}(b^2-a^2)\hat{r}E(r)2πrL=ε0​πρ0​L(b2−a2)​⟹E(r)=2rε0​ρ0​​(b2−a2)r^

זהו השדה לכל נקודה בה r>br>br>b.
באותו האופן נבצע עכשיו עבור a<r<ba<r<ba<r<b ו-r<ar<ar<a. זה מאוד דומה אז המתרגל אמר שאין הוא יעשה זאת ולהשלים מדפי התרגול.
בתוך הגליל השדה הוא 0.

תרגיל

נתונה מערכת אלקטרוסטטית. מטען נקודתי qqq נמצא במרחק aaa מחוץ לשפה של קליפה כדורית דקה בעלת רדיוס RRR שטעונה בצפיפות מטען משטחית אחידה σ0\sigma_{0}σ0​.
סטודנט טוען שבכל נקודה בתוך הקליפה השדה שווה לאפס. האם הטענה שלו נכונה או לא? ולמה?
הטענה: "נגדיר מעטפת גאוסית כדורית ברדיוס r<Rr<Rr<R שמרכזה מתלכד עם מרכז המעטפת. שטף דרך המעטפת הוא ϕE=4πr2E\phi_{_{E}}=4\pi r^2EϕE​​=4πr2E כאשר EEE בכיוון הרדיאלי. לפי חוק גאוס ϕE=Qinε0\phi_{_{E}}=\frac{Q_{in}}{\epsilon_{0}}ϕE​​=ε0​Qin​​. במקרה שלנו Qin=0Q_{in}=0Qin​=0 ולכן E=0E=0E=0"

הדיפרנציאל של חוק גאוס

∇⃗⋅E⃗=∂Fx∂x+∂Fy∂y+∂Fz∂z=ρε0\vec{\nabla}\cdot \vec{E}=\frac{\partial F_{x}}{\partial x}+\frac{\partial F_{y}}{\partial y}+\frac{\partial F_{z}}{\partial z}=\frac{\rho}{\epsilon_{0}}∇⋅E=∂x∂Fx​​+∂y∂Fy​​+∂z∂Fz​​=ε0​ρ​