חזור לתיקייה: שיעורי בית

גליון 9

חיפוש בתיקיה
Ctrl K
לחץ כאן או הקש Ctrl K כדי לחפש בכל התיקיה
  • כללי

גליון 9

01140052

פיזיקה 2

רשימות הרצאה לקריאה בשבת

גליון 9

הופק מתוך תקיית התואר של שקד

uni-folder.vercel.app

תרגיל (1)

נתון מוט באורך L הנע במהירות קבועה v לאורך שתי מסילות מוליכות המחוברות כך שיחד הן יוצרות "ח" מסובבת, כמוראה באיור. התנגדות המוט היא R, והתנגדות המסילה זניחה.
​פיזיקה 2 - גליון 9 - תר 1 - תמונה 1.png
המערכת נמצאת באיזור בו שורר שדה מגנטי הנוצר על ידי זרם I הזורם במקביל למסילה העליונה במרחק a ממנה.
המוט, המסילות והתיל נושא הזרם נמצאים כולם באותו מישור.
מהו הזרם הנוצר בלולאה המוליכה (המוט+המסילה בצורת "ח" מסובבת)?

השדה המגנטי הנוצר בלולאה הינו לכיוון חוץ הדף לפי כלל יד ימין.
לפי נוסחה ידועה, הזרם הנוצר מתיל אינסופי הינו B=μ0I2πhB=\frac{\mu_{0}I}{2\pi h}B=2πhμ0​I​.
המלבן הנוצר עליו נסתכל עוד שניה הינו בעל צלע קבועה באורך LLL וצלע משתנה באורך x0+vtx_{0}+vtx0​+vt. נסמן x0=0x_{0}=0x0​=0.
נמצא את השטף החשמלי במלבן שנוצר:

ΦB(t)=∬B⃗⋅ds⃗=∫0vt∫aa+Lμ0I2πydydx=μ0Ivt2π∫aa+L1ydy=μ0Ivt2πln⁡(a+La)\Phi_{\tiny B}(t)=\iint \vec{B}\cdot d\vec{s}=\int_{0}^{vt}\int_{a}^{a+L} \frac{\mu_{0}I}{2\pi y}dydx=\frac{\mu_{0}Ivt}{2\pi}\int_{a}^{a+L} \frac{1}{y}dy=\frac{\mu_{0}Ivt}{2\pi}\ln \left( \frac{a+L}{a} \right)ΦB​(t)=∬B⋅ds=0∫vt​a∫a+L​2πyμ0​I​dydx=2πμ0​Ivt​a∫a+L​y1​dy=2πμ0​Ivt​ln(aa+L​)

נגזור לפי הזמן ונקבל:

ε=−dΦB(t)dt=μ0Iv2πln⁡(a+La)\epsilon=-\frac{d\Phi_{\Tiny B}(t)}{dt}=\frac{\mu_{0}Iv}{2\pi}\ln\left( \frac{a+L}{a} \right)ε=−dtdΦB​(t)​=2πμ0​Iv​ln(aa+L​)

כעת, נשתמש בחוק אום ונמצא את הזרם בלולאה:

ε=RIind  ⟹  Iind=εR=μ0Iv2πRln⁡(a+La)\epsilon=RI_{ind}\implies I_{ind}=\frac{\epsilon}{R}=\frac{\mu_{0}Iv}{2\pi R}\ln\left( \frac{a+L}{a} \right)ε=RIind​⟹Iind​=Rε​=2πRμ0​Iv​ln(aa+L​)

כיוונו של הזרם, לפי חוק לנץ וכלל יד ימין, הוא עם כיוון השעון.

תרגיל (2)

מסגרת ריבועית שצלעה aaa נעה במהירות קבועה v⃗=vx^\vec{v}=v\hat{x}v=vx^.
ברגע t=0t=0t=0 הקצה הימני של המסגרת נכנס לאזור בו קיים שדה מגנטי אחיד B=Bz^B=B\hat{z}B=Bz^ (בכיוון החוצה מהדף)
שדה זה קיים בתחום x∈[0,a]x \in[0,a]x∈[0,a].
​פיזיקה2 - גליון 10 - תמונה 1.png
מהו הכוח האלקטרו-מניע המושרה במסגרת?

נשים לב כי הבעיה סימטרית והשטף גדל במקטע אחד וקטן במקטע האחר בדיוק באותו האופן.
נסתכל על השטף בתוך המסגרת במקטע 0<t<av0<t< \frac{a}{v}0<t<va​:

ΦB=∬B⃗⋅ds⃗=B∫0ady∫0vtdx=Bavt\Phi_{\Tiny B}=\iint \vec{B}\cdot d\vec{s}=B\int_{0}^{a}dy\int_{0}^{vt} dx=BavtΦB​=∬B⋅ds=B0∫a​dy0∫vt​dx=Bavt

לכן נקבל:

ε(t)=−Bav\epsilon(t)=-Bavε(t)=−Bav

לכן נקבל כי:

ε(t)={−Bav0<t<avBavav<t<2av\epsilon(t)=\begin{cases} -Bav & 0<t< \frac{a}{v} \\ Bav & \frac{a}{v}<t< \frac{2a}{v} \end{cases}ε(t)={−BavBav​0<t<va​va​<t<v2a​​
תרגיל (3)

בגליל שרדיוסו aaa שורר שדה מגנטי B⃗(t)=B0cos⁡(ωt)z^\vec{B}(t)=B_{0}\cos(\omega t)\hat{z}B(t)=B0​cos(ωt)z^ ומחוץ לגליל השדה המגנטי זניח.
סביב הגליל לופף תיל מוליך כך שנוצרו 333 כריכות מעגליות סביב הגליל. רדיוס כל כריכה הוא bbb. הכריכות צפופות.
הכריכות מחוברות לנורה, כך שההתנגדות הכוללת של התיל והנורה הוא RRR.
​פיזיקה2 - גליון 10 - תמונה 2.png
מהו הזרם דרך הנורה?

השטף המגנטי בתוך הכריכות הינו רק בתוך הגליל:
מכיוון שהכריכות צפופות, נוכל להסתכל על כירכה אחת ואז להכיל את זה על כולן מבלי לדאוג לגובה ביניהן.

ΦBone(t)=B0cos⁡(ωt)⋅πa2=πa2B0cos⁡(ωt)\Phi_{B_{one}}(t)=B_{0}\cos(\omega t)\cdot \pi a^2=\pi a^2B_{0}\cos(\omega t)ΦBone​​(t)=B0​cos(ωt)⋅πa2=πa2B0​cos(ωt) ΦB=3ΦBone=3πa2B0cos⁡(ωt)\Phi_{B}=3\Phi_{B_{one}}=3\pi a^2B_{0}\cos(\omega t)ΦB​=3ΦBone​​=3πa2B0​cos(ωt)

נמצא כעת את הכא"מ המושרה:

ε(t)=−dΦBdt=3ωπa2B0sin⁡(ωt)\epsilon(t)=-\frac{d\Phi_{B}}{dt}=3\omega \pi a^2B_{0}\sin(\omega t)ε(t)=−dtdΦB​​=3ωπa2B0​sin(ωt)

כעת, נוכל לחשב את הזרם העובר דרך הנורה:

I=εR=3πa2ωB0Rsin⁡(ωt)I=\frac{\epsilon}{R}=\frac{3\pi a^2\omega B_{0}}{R}\sin(\omega t)I=Rε​=R3πa2ωB0​​sin(ωt)
תרגיל (4)

בגליל ארוך עם רדיוס aaa זורם זרם בכיוון המשיק θ^\hat{\theta}θ^ כמתואר באיור.
​פיזיקה2 - גליון 10 - תמונה 3.png
צפיפות הזרם תלויה במרחק rrr מציר הגליל בצורה J⃗(r<a)=J0raθ^\vec{J}(r<a)=\frac{J_{0}r}{a}\hat{\theta}J(r<a)=aJ0​r​θ^.
המקדם J0J_{0}J0​ משתנה בזמן, כך ש-J0=αtJ_{0}=\alpha tJ0​=αt, כאשר α>0\alpha>0α>0 קבוע חיובי.
מקיפים את הגליל בלולאה מעגלית מוליכה ברדיוס 2a2a2a. התנגדות הלולאה RRR.
מהו גודל הזרם המושרה הנוצר בלולאה המוליכה?

נבנה לולאה אמפרית בתצורת ריבוע ונפתח את השדה ממנה:

B(r)=μ0∫raJ(r′)dr′=μm0∫raJ0r′adr′=μ0J02a(a2−r2)B(r)=\mu_{0}\int_{r}^a J(r')dr'=\mu m_{0}\int_{r}^a \frac{J_{0}r'}{a}dr'=\frac{\mu_{0}J_{0}}{2a}(a^2-r^2)B(r)=μ0​r∫a​J(r′)dr′=μm0​r∫a​aJ0​r′​dr′=2aμ0​J0​​(a2−r2)

עבור r>ar>ar>a נקבל B(r)=0B(r)=0B(r)=0.
כך נוכל למצוא את השטף:

ΦB(t)=2π∫0aB(r,t)rdr=πμ0J0a∫0a(a2r−r3)dr=πμ0a34J0(t)−πμ0a3α4t\Phi_{\Tiny B}(t)=2\pi \int_{0}^a B(r,t)rdr=\frac{\pi \mu_{0}J_{0}}{a}\int_{0}^a (a^2r-r^3)dr=\frac{\pi\mu_{0}a^3}{4}J_{0}(t)-\frac{\pi \mu_{0}a^3\alpha}{4}tΦB​(t)=2π0∫a​B(r,t)rdr=aπμ0​J0​​0∫a​(a2r−r3)dr=4πμ0​a3​J0​(t)−4πμ0​a3α​t

נחשב כעת את הכא"מ המושרה:

ε=−−dΦB(t)dt=−πμ0a3α4\epsilon=--\frac{d\Phi_{B}(t)}{dt}=-\frac{\pi \mu_{0}a^3\alpha}{4}ε=−−dtdΦB​(t)​=−4πμ0​a3α​ Iind=εR=14μ0απa3RI_{ind}=\frac{\epsilon}{R}=\frac{1}{4} \frac{\mu_{0}\alpha \pi a^3}{R}Iind​=Rε​=41​Rμ0​απa3​

וזוהי התשובה.

תרגיל (5)

נתונה המערכת המתוארת בציור, הבנויה משלושה מוטות מוליכים; כל המערכת נמצאת בשדה מגנטי אחיד B⃗\vec{B}B הניצב למישור הדף.
שני המוטות הניצבים הינם סטטיים, המוט הנטוי בזווית 45° נע במהירות קבועה vvv.
ברגע t=0t=0t=0 המוט הנע מתלכד עם החיבור של המוטות הניצבים.
λ\lambdaλ היא התנגדות המוטות ליחידת אורך.
​פיזיקה2 - גליון 10 - תמונה 4.png
נתונים:

B=4Tv=7msec⁡λ=1ΩmB=4T \qquad v=7 \frac{m}{\sec} \qquad \lambda= 1 \frac{\Omega}{m}B=4Tv=7secm​λ=1mΩ​

מהו הזרם המושרה במוטות לאחר שניה בודדת? (תנו תשובה חיובית באמפר)

נמצא את הזרם המושרה כרגיל ע"י חוק אמפר ותחילה נמצא עבור זמן כללי t>0t>0t>0.
אנו יודעים שנוצר משולש ישר זווית ושווה שוקיים אשר גובהו vtsin⁡45°vt\sin45\degreevtsin45° ואורך הצלע האחרת שלו היא vtsin⁡45°vt \sin 45\degreevtsin45°. (נשים לב כי cos⁡45°=sin⁡45°=12\cos 45\degree=\sin 45\degree=\frac{1}{\sqrt{ 2 }}cos45°=sin45°=2​1​)
לכן, שטח המשולש שנוצר הינו S=12vt⋅12vt=v2t22S=\frac{1}{\sqrt{ 2 }} vt\cdot \frac{1}{\sqrt{ 2 }}vt=\frac{v^2t^2}{2}S=2​1​vt⋅2​1​vt=2v2t2​.
מכיוון שהשדה אחיד אנו יודעים כי:

ΦB=Bv22t2\Phi_{\Tiny B}=\frac{Bv^2}{2}t^2ΦB​=2Bv2​t2

ולכן נקבל כי:

ε(t)=−Bv2t\epsilon(t)=-Bv^2tε(t)=−Bv2t

אנו יודעים שההתנגדות היא ליחידת אורך ולכן, R=pλR=p\lambdaR=pλ כאשר ppp הוא היקף המשולש שאותו נחשב כעת:

p(t)=vt2+v2t2=vt2+vt=vt(2+1)p(t)=vt\sqrt{ 2 }+\sqrt{ v^2t^2 }=vt\sqrt{ 2 }+vt=vt(\sqrt{ 2 }+1)p(t)=vt2​+v2t2​=vt2​+vt=vt(2​+1)   ⟹  R(t)=λ(2+1)vt\implies R(t)=\lambda(\sqrt{ 2 }+1)vt⟹R(t)=λ(2​+1)vt

ולכן, נקבל לפי חוק אום כי:

Iind(t)=ε(t)R(t)=−Bvλ(2+1)I_{ind}(t)=\frac{\epsilon(t)}{R(t)}=-\frac{Bv}{\lambda(\sqrt{ 2 }+1)}Iind​(t)=R(t)ε(t)​=−λ(2​+1)Bv​

לכן מתקיים כי:

Iind(1)=4⋅72+1=11.59797975AI_{ind}(1)=\frac{4\cdot 7}{\sqrt{ 2 }+1}=11.59797975 AIind​(1)=2​+14⋅7​=11.59797975A
תרגיל (6)

נתון סליל בעל גודל סופי, אשר זורם בו זרם I. כתוצאה מכך נוצר במרכז הסליל שדה מגנטי B בכיוון החיובי של ציר Z. אורך הסליל גדול מאד מרדיוסו, כך שבקירוב טוב השדה בתוך הסליל אחיד, חוץ מהאיזור הקרוב לבסיסים (ראו את קווי השדה המגנטי באיור).
​פיזיקה2 - גליון 10 - תמונה 5.png
טבעת מוליכה בעלת התנגדות R ורדיוס קטן (יחסית לרדיוס הסליל) נעה במהירות קבועה v בכיוון השלילי של ציר Z. הטבעת נכנסת אל הסליל מהבסיס העליון ברגע t0t_{0}t0​ ויוצאת מהסליל דרך הבסיס התחתון ברגע t1t_{1}t1​.
בגלל התנועה של הטבעת, נוצר בה זרם מושרה.
נגדיר את הזרם בבעייה חיובי אם הוא זורם נגד כיוון השעון כשמסתכלים על הטבעת מהכיוון החיובי של ציר Z.

כיצד ייראה הזרם המושרה כתלות בזמן?
​פיזיקה2 - גליון 10 - תמונה 6.png

נתחיל בלדעת שהזרם יהיה 000 בכל קטע בתוך הסליל ורק באיזור הבסיסים יהיה זרם שכן רק שם יש שינוי בשדה המגנטי.
כאשר אנו נכנסים לשדה מלמעלה, השדה המגנטי הוא לכיוון מעלה ולכן, השדה המגנטי שיווצר יהיה לכיוון מטה, ולכן, הזרם יהיה עם כיוון השעון (תכף נראה מה זה אומר לגבי הגרף המתאים)
כאשר אנו יוצאים מהשדה המגנטי, השדה המגנטי עדיין לכיוון מעלה והשטף קטן ולכן, השדה המגנטי שיווצר יהיה לכיוון מעלה ולכן הזרם שיווצר יהיה נגד כיוון השעון.
עכשיו ההסבר לכיוון הזרם בבעיה מעט מתוסבך, אך ננסה להבינו - הזרם חיובי אם הוא זורם נגד כיוון השעון כשמסתכלים על הטבעת מהכיוון החיובי של ציר ה-zzz. כלומר, מלמעלה
לכן, הגרף המתאים הינו 555.

תרגיל (7)

נתונה לולאה מעגלית ברדיוס a=0.5ma=0.5ma=0.5m והתנגדות R=30ΩR=30\OmegaR=30Ω.
במרחב שורר שדה מגנטי קבוע שגודלו B=10TB=10TB=10T המאונך למישור הלולאה במצבה ההתחלתי. כיוון השדה המגנטי פנימה אל תוך הדף (או המסך)
מסובבים את הלולאה סביב ציר הסימטריה שלה בזווית של π2\frac{\pi}{2}2π​.
​פיזיקה2 - גליון 10 - תמונה 7.png
כמה מטען יזרום דרך הנקודה OOO הנמצאת על הלולאה במהלך סיבוב זה?

נשים לב כי אנו מקבלים את הקשר הזה בין המטען לשטף המגנטי:

Q=∫Idt=∫ΦiΦf−1RdΦdtdt=−1R∫ΦiΦfdΦ=∣ΔΦ∣RQ=\int Idt=\int_{\Phi_{i}}^{\Phi_{f}} -\frac{1}{R} \frac{d\Phi}{dt}dt=-\frac{1}{R}\int_{\Phi_{i}}^{\Phi_{f}} d\Phi=\frac{|\Delta \Phi|}{R}Q=∫Idt=Φi​∫Φf​​−R1​dtdΦ​dt=−R1​Φi​∫Φf​​dΦ=R∣ΔΦ∣​

מכיוון שכאשר אנו לגמרי הסתובבנו אין שטף מגנטי בלולאה לאור הכיוונים נקבל:

Φf=0\Phi_{f}=0Φf​=0 Φi=B(πa2)=7.854\Phi_{i}=B(\pi a^2)=7.854Φi​=B(πa2)=7.854

ולכן נקבל:

Q=0.262CQ=0.262CQ=0.262C
תרגיל (8)

נתון המעגל החשמלי המתואר באיור:
​פיזיקה2 - גליון 10 - תמונה 8.png
ברגע t=0t=0t=0 סוגרים את המפסק.
חשבו את האנרגיה האגורה בסליל ברגע t=10−3sec⁡t=10^{-3}\sect=10−3sec.
יש לתת את התשובה ביחידות של μJ\mu JμJ (כלומר 10−6J10^{-6}J10−6J)

זהו מעגל RLRLRL קלאסי בטעינה ולזרם בו יש לנו נוסחה פשוטה:

I(t)=εR(1−e−RLt)I(t)=\frac{\epsilon}{R}(1-e^{-\frac{R}{L}t})I(t)=Rε​(1−e−LR​t)

כעת, רק נדרש למצוא את ההשראות העצמית שנתונה לנו על המעגל L=100⋅10−3H=0.1HL=100 \cdot 10^{-3}H=0.1HL=100⋅10−3H=0.1H ולכן נקבל:

UL=12LI2=12⋅0.1⋅5200(1−ε−200⋅10−4)=2.336⋅10−5≈23.36μJU_{L}=\frac{1}{2}LI^2=\frac{1}{2}\cdot 0.1\cdot \frac{5}{200}(1-\epsilon^{-200\cdot 10^{-4}})=2.336\cdot 10^{-5} \approx 23.36 \mu JUL​=21​LI2=21​⋅0.1⋅2005​(1−ε−200⋅10−4)=2.336⋅10−5≈23.36μJ

וזוהי התשובה.

תרגיל (9)

מחברים שתי נורות במקביל למקור מתח בעל כא"מ ε\epsilonε.
לכל אחת מהנורות יש שתי תכונות:

  • התנגדות המסומנת ב-R1,R2R_{1},R_{2}R1​,R2​
  • השראות עצמית המסומנת ב-L1,L2L_{1},L_{2}L1​,L2​ בהתאמה.

מצורפים תרשים של המעגל החשמלי המתאר את המערכת וגרף של הזרם בכל אחת מהנורות כתלות בזמן.
​פיזיקה2 - גליון 10 - תמונה 9.png
​פיזיקה2 - גליון 10 - תמונה 10.png
בחרו את הטענה הנכונה:
א. L1<L2,  R1=R2L_{1}<L_{2},\;R_{1}=R_{2}L1​<L2​,R1​=R2​
ב. L1<L2,  R1<R2L_{1}<L_{2},\;R_{1}<R_{2}L1​<L2​,R1​<R2​
ג. L1>L2,  R1<R2L_{1}>L_{2},\;R_{1}<R_{2}L1​>L2​,R1​<R2​
ד. L1=L2,  R1>R2L_{1}=L_{2},\;R_{1}>R_{2}L1​=L2​,R1​>R2​
ה. L1>L2,  R1>R2L_{1}>L_{2},\;R_{1}>R_{2}L1​>L2​,R1​>R2​
ו. L1=L2,  R1<R2L_{1}=L_{2},\;R_{1}<R_{2}L1​=L2​,R1​<R2​
ז. L1=L2,  R1>R2L_{1}=L_{2},\;R_{1}>R_{2}L1​=L2​,R1​>R2​

נשים לב כי המתח שמגיע לתת מעגל זהה לשני תתי המעגלים.
הזרם של I1I_{1}I1​ גדול יותר משל I2I_{2}I2​ ולכן אנו יודעים שני דברים: L=ΦBIL=\frac{\Phi_{B}}{I}L=IΦB​​ של I1I_{1}I1​ קטן יותר משל I2I_{2}I2​ ובנוסף, ההתנגדות של I1I_{1}I1​ קטנה יותר משל I2I_{2}I2​ שכן אם יש התנגדות גדולה יותר הזרם קטן וההשראות גדלה.

V=RI  ⟹  I=VR  ⟹  {I∝1LI∝1RV=RI\implies I=\frac{V}{R} \implies \begin{cases} I \propto \frac{1}{L} \\ I \propto \frac{1}{R} \end{cases}V=RI⟹I=RV​⟹{I∝L1​I∝R1​​

מכיוון שהתלות זהה, אז L1<L2L_{1}<L_{2}L1​<L2​ וגם R1<R2R_{1}<R_{2}R1​<R2​ ולכן, התשובה המתאימה היא ב.

תרגיל (10)

נתון מעגל חשמלי המורכב ממקור מתח ε=27V\epsilon=27Vε=27V, שני נגדים R1=5Ω,R2=15ΩR_{1}=5\Omega,R_{2}=15\OmegaR1​=5Ω,R2​=15Ω, סליל בעל השראות L=2HL=2HL=2H ומפסק SSS.
בזמן t=0t=0t=0 סוגרים את המפסק
​פיזיקה2 - גליון 10 - תמונה 11.png
א. מהו הזרם דרך הנגד R2R_{2}R2​ בזמן t=0t=0t=0?
ב. מהו הזרם דרך הנגד R2R_{2}R2​ לאחר זמן רב מאוד?
ג. מהו המתח על הסליל לאחר זמן רב מאוד?
ד. לאחר זמן רב, פותחים מחדש את המפסק. מהו הזרם בסליל מייד עם רגע פתיחת המפסק?
ה. בהמשך לסעיף ד', מהו המתח על הסליל מייד ברגע פתיחת המפסק?

פתרון א':
בזמן t=0t=0t=0 עדיין יש נתק בסליל ולכן הוא לא משפיע על המעגל ולכן זהו מעגל פשוט:

Rtot=R1+R2  ⟹  ε=RI  ⟹  I=εR1+R2R_{tot}=R_{1}+R_{2} \implies \epsilon=RI\implies I=\frac{\epsilon}{R_{1}+R_{2}}Rtot​=R1​+R2​⟹ε=RI⟹I=R1​+R2​ε​ I=2720=1.35AI=\frac{27}{20}=1.35 AI=2027​=1.35A

פתרון ב':
אחרי זמן רב אין כבר נתק במעל ולכן אנו יכולים להשתמש בחוקי קירכהוף.

{R1I1+LdI3dt−ε=0R1I1+R2I2−ε=0I1=I2+I3\begin{cases} R_{1}I_{1}+L \frac{dI_{3}}{dt}-\epsilon=0 \\ R_{1}I_{1}+R_{2}I_{2}-\epsilon=0 \\ I_{1}=I_{2}+I_{3} \end{cases}⎩⎨⎧​R1​I1​+LdtdI3​​−ε=0R1​I1​+R2​I2​−ε=0I1​=I2​+I3​​

נשים לב כי נאמר לנו שזה קורה אחרי זמן רב, לאחר זמן רב המעגל מתייצב והזרם דרך הסליל הוא קבוע ולכן מתקיים:

{R1I1−ε=0R1I1+R2I2−ε=0I1=I2+I3\begin{cases} R_{1}I_{1}-\epsilon=0 \\ R_{1}I_{1}+R_{2}I_{2}-\epsilon=0 \\ I_{1}=I_{2}+I_{3} \end{cases}⎩⎨⎧​R1​I1​−ε=0R1​I1​+R2​I2​−ε=0I1​=I2​+I3​​

כעת נוכל לפתור ולקבל:

R1I1=ε  ⟹  I1=εR1R_{1}I_{1}=\epsilon \implies I_{1}=\frac{\epsilon}{R_{1}}R1​I1​=ε⟹I1​=R1​ε​ I2=0I_{2}=0I2​=0

פתרון ג':
אנו יודעים כי הזרם הזורם במעגל לאחר זמן רב הוא פשוט I1=εR1I_{1}=\frac{\epsilon}{R_{1}}I1​=R1​ε​ ולכן זהו גם הזרם הזורם על הסליל.
נוכל פשוט להשתמש בנוסחה ולקבל את המתח על הסליל:

VL=LdIdt=2⋅ddt(εR1)=0V_{L}=L\frac{dI}{dt}=2\cdot \frac{d}{dt}\left( \frac{\epsilon}{R_{1}} \right)=0VL​=LdtdI​=2⋅dtd​(R1​ε​)=0

פתרון ד':
כאשר פותחים את המפסק המעגל נהיה רק LLL ו-R2R_{2}R2​ והוא מתחיל בפריקה רגילה.

I(t)=I0e−RLt  ⟹  I(0)=εR1=275=5.4AI(t)=I_{0}e^{-\frac{R}{L}t}\implies I(0)=\frac{\epsilon}{R_{1}}=\frac{27}{5}=5.4AI(t)=I0​e−LR​t⟹I(0)=R1​ε​=527​=5.4A

זהו בדיוק הזרם על הסליל.

פתרון ה':

VL=LdIdt=LI0e−RLt⋅−RL=R2I0e−RLtV_{L}=L \frac{dI}{dt}=L I_{0}e^{-\frac{R}{L}t}\cdot -\frac{R}{L}=R_{2}I_{0}e^{-\frac{R}{L}t}VL​=LdtdI​=LI0​e−LR​t⋅−LR​=R2​I0​e−LR​t VL(0)=R2I0=R2⋅5.4=−81VV_{L}(0)=R_{2}I_{0}=R_{2}\cdot 5.4=-81VVL​(0)=R2​I0​=R2​⋅5.4=−81V

ולכן, התשובה היא VL(0)=81VV_{L}(0)=81VVL​(0)=81V.