חזור לתיקייה: שיעורי בית

גליון 8

חיפוש בתיקיה
Ctrl K
לחץ כאן או הקש Ctrl K כדי לחפש בכל התיקיה
  • כללי

גליון 8

01140052

פיזיקה 2

רשימות הרצאה לקריאה בשבת

גליון 8

הופק מתוך תקיית התואר של שקד

uni-folder.vercel.app

תרגיל (1)

נתון תיל נושא זרם III שצורתו כמתואר באיור: רבע מעגל ברדיוס RRR ושני מקטעים ∞\infty∞-ים: האחד אוםקי והשני אנכי.
​פיזיקה2 - גליון 8 - 1.png
מצאו את גודל השדה המגנטי בנק' PPP שהיא מרכז המעגל המסומנת באיור.

הערה (תזכורת - חוק ביו סבר)

dB⃗=μ04πIdℓ⃗×(r⃗−r⃗′)∣r⃗−r⃗′∣3=μ04πIdℓ⃗×℘⃗℘2d\vec{B}=\frac{\mu_{0}}{4\pi} \frac{Id\vec{\ell} \times (\vec{r}-\vec{r}')}{|\vec{r}-\vec{r}'|^3}=\frac{\mu_{0}}{4\pi}\frac{Id\vec{\ell}\times\vec{\wp}}{\wp^2}dB=4πμ0​​∣r−r′∣3Idℓ×(r−r′)​=4πμ0​​℘2Idℓ×℘​​

נחלק את התיל לשלושה מקטעים ובאמצעות סופרפוזיציה נחברם.
במקרה של תיל אינסופי שהנקודה נמצאת באותו קו איתו, לאור המכפלה הסקלרית נקבל שהתרומה של תיל זה היא 000.
לכן. החלק היחיד שמשפיע הוא החלק המעגלי בתיל. נחשב באמצעות חוק ביו סבר:

dB⃗=μ04πIRdθθ^×Rr^R3=μ04πIR2dθR3z^=μ04πIdθRd\vec{B}=\frac{\mu_{0}}{4\pi} \frac{IR d\theta\hat{\theta}\times R\hat{r}}{R^3}=\frac{\mu_{0}}{4\pi} \frac{IR^2d\theta}{R^3}\hat{z}=\frac{\mu_{0}}{4\pi} \frac{Id\theta}{R}dB=4πμ0​​R3IRdθθ^×Rr^​=4πμ0​​R3IR2dθ​z^=4πμ0​​RIdθ​

נוכל כעת לבצע את האינטגרל:

B⃗=∫0π2μ0I4πRdθ=πμ0I8πR=μ0I8Rz^\vec{B}=\int_{0}^{\frac{\pi}{2}} \frac{\mu_{0}I}{4\pi R}d\theta=\frac{\pi \mu_{0}I}{8\pi R}=\frac{\mu_{0}I}{8R}\hat{z}B=0∫2π​​4πRμ0​I​dθ=8πRπμ0​I​=8Rμ0​I​z^

וזהו גודל השדה החשמלי בנקודה PPP.

תרגיל (2)

נתון גליל ארוך מאוד שרדיוסו RRR וציר הסימטריה שלו מתלכד עם ציר z^\hat{z}z^.
המוליכות הסגולית של החומר שממנו עשוי הגליל נתונה ע"י הביטוי σ(r<R)=σ0(1−rR)\sigma(r<R)=\sigma_{0}\left( 1-\frac{r}{R} \right)σ(r<R)=σ0​(1−Rr​).
בתוך הגליל קיים שדה חשמלי קבוע ואחיד E⃗=E0z^\vec{E}=E_{0}\hat{z}E=E0​z^.
מצאו את השדה המגנטי מחוץ לגליל.

נזכר כי J⃗=σE⃗\vec{J}=\sigma \vec{E}J=σE ואז I=∬J⃗⋅ds⃗\displaystyle I=\iint \vec{J}\cdot d\vec{s}I=∬J⋅ds.

J⃗=σ0(1−rR)E0z^\vec{J}=\sigma_{0}\left( 1-\frac{r}{R} \right)E_{0}\hat{z}J=σ0​(1−Rr​)E0​z^ I=∫02π∫0Rσ0(1−rR)E0rdrdθ=2πσ0E0∫0Rr−r2Rdr=2πσ0E0(R22−R33R)=13πσ0E0R2I=\int_{0}^{2\pi}\int_{0}^R \sigma_{0}\left( 1-\frac{r}{R} \right)E_{0}rdrd\theta =2\pi \sigma_{0}E_{0}\int_{0}^R r-\frac{r^2}{R}dr=2\pi\sigma_{0}E_{0}\left( \frac{R^2}{2}-\frac{R^3}{3R} \right)=\frac{1}{3}\pi\sigma_{0}E_{0}R^2I=0∫2π​0∫R​σ0​(1−Rr​)E0​rdrdθ=2πσ0​E0​0∫R​r−Rr2​dr=2πσ0​E0​(2R2​−3RR3​)=31​πσ0​E0​R2

זה לא תלוי במיקום שלנו על ציר ה-zzz ולכן, השדה המגנטי קבוע ויכול להיות תלוי אך ורק ב-RRR.
לפי כלל יד ימין נקבל כי מחוץ לגליל כיוון השדה המגנטי הוא θ^\hat{\theta}θ^.
נשתמש בחוק אמפר עם לולאה גלילית:

∮B⃗⋅dℓ⃗=B(r)2πr=μ013πσ0E0R2\oint \vec{B}\cdot d \vec{\ell}=B(r)2\pi r=\mu_{0} \frac{1}{3}\pi\sigma_{0}E_{0}R^2∮B⋅dℓ=B(r)2πr=μ0​31​πσ0​E0​R2 B⃗(r)=μ0πσ0E0R26πrθ^=μ0σ0E0R26rθ^=μ0σ0E0R26rθ^\vec{B}(r)=\frac{\mu_{0}\pi\sigma_{0}E_{0}R^2}{6\pi r}\hat{\theta}=\frac{\mu_{0}\sigma_{0}E_{0}R^2}{6r}\hat{\theta}=\mu_{0}\sigma_{0}E_{0} \frac{R^2}{6r}\hat{\theta}B(r)=6πrμ0​πσ0​E0​R2​θ^=6rμ0​σ0​E0​R2​θ^=μ0​σ0​E0​6rR2​θ^
תרגיל (3)

מסגרת נושאת III נמצאת בסמוך לתיל ∞\infty∞-י הנושא זרם iii.
​פיזיקה2 - גליון 8 - 2.png
נתון כי

i=6⋅103AI=4⋅104AR=4mdBC=12mdAF=24mdCD=12mdEF=5mi=6\cdot 10^3A \quad I=4\cdot 10^4 A \quad R=4m \quad d_{BC}=12m \quad d_{AF}=24m \quad d_{CD}=12m \quad d_{EF}=5mi=6⋅103AI=4⋅104AR=4mdBC​=12mdAF​=24mdCD​=12mdEF​=5m

שימו לב כי משמעות הגודל dBCd_{BC}dBC​ הוא המרחק בין הנק' BBB לנק' CCC.
א. חשבו את גודל הכוח שפועל על הקטע BCBCBC של המסגרת כתוצאה מהשדה המגנטי של התיל האינסופי.
ב. חשבו את גודל הכוח שפועל על הקטע AFAFAF של המסגרת כתוצאה מהשדה המגנטי של התיל האינסופי.

פתרון א':
נשים לב שכבר בשרטוט נתונים לנו הכיוונים של השדה המגנטי, אז לא נדרש להתעסק עם זה.
הכוח פועל על BCBCBC בכיוון מעלה (לפי כלל יד ימין).
נשתמש בחוק ביו סבר על מנת למצוא את השדה המגנטי שפועל בכל נקודה על BCBCBC ולאחר מכן, נוכל להשתמש בלורנץ' על מנת למצוא את הכוח הפועל.
זהו מקרה של נקודה על יד תיל אינסופי בשני הכיוונים ולכן, לפי ההרצאה: B=μ0i2πrB=\frac{\mu_{0}i}{2\pi r}B=2πrμ0​i​.
כעת, נמצא באמצעות לורנץ' את הכוח הפועל על התיל:

dF⃗=Idxx^×μ0i2πx(−z^)=Iiμ02πxdxy^d\vec{F}=I dx \hat{x}\times \frac{\mu_{0}i}{2\pi x}(-\hat{z})=\frac{Ii\mu_{0}}{2\pi x}dx\hat{y}dF=Idxx^×2πxμ0​i​(−z^)=2πxIiμ0​​dxy^​ F⃗=∫416Iiμ02πxdxy^=Iiμ02π∫4161xdxy^=Iiμ02πln⁡4  y^=Iiμ0πln⁡2  y^=66.542Ny^\vec{F}=\int_{4}^{16} \frac{Ii\mu_{0}}{2\pi x}dx\hat{y}=\frac{Ii\mu_{0}}{2\pi}\int_{4}^{16} \frac{1}{x}dx\hat{y}=\frac{Ii\mu_{0}}{2\pi}\ln4\;\hat{y}=\frac{Ii\mu_{0}}{\pi}\ln2\;\hat{y}=66.542N\hat{y}F=4∫16​2πxIiμ0​​dxy^​=2πIiμ0​​4∫16​x1​dxy^​=2πIiμ0​​ln4y^​=πIiμ0​​ln2y^​=66.542Ny^​

וזו התוצאה שלנו.

פתרון ב':
מכיוון שהתיל ∞\infty∞-י אנו באותו המקרה ולכן נקבל:

dF⃗=Idx(−x^)×μ0i2πx(−z^)=μ0Ii2πxdx(−y^)d\vec{F}=Idx(-\hat{x})\times \frac{\mu_{0}i}{2\pi x}(-\hat{z})=\frac{\mu_{0}Ii}{2\pi x}dx(-\hat{y})dF=Idx(−x^)×2πxμ0​i​(−z^)=2πxμ0​Ii​dx(−y^​) F⃗=μ0Ii2π∫4281xdx(−y^)=−μ0Ii2πln⁡7  y^=−μ0Iiπln⁡7  y^=−93.4037Ny^\vec{F}=\frac{\mu_{0}Ii}{2\pi}\int_{4}^{28} \frac{1}{x}dx(-\hat{y})=-\frac{\mu_{0}Ii}{2\pi}\ln 7\;\hat{y}=-\frac{\mu_{0}Ii}{\pi}\ln \sqrt{ 7 }\;\hat{y}=-93.4037 N \hat{y}F=2πμ0​Ii​4∫28​x1​dx(−y^​)=−2πμ0​Ii​ln7y^​=−πμ0​Ii​ln7​y^​=−93.4037Ny^​

וזו התוצאה.

תרגיל (4)

נתונה דסקה עם רדיוס פנימי R1=1.9mR_{1}=1.9mR1​=1.9m ורדיוס חיצוני R2=5.6mR_{2}=5.6mR2​=5.6m.
הדסקה טעונה בצפיפות מטען משטחית σ=1.8r2Cm2\sigma=\frac{1.8}{r^2} \frac{C}{m^2}σ=r21.8​m2C​ ומסתובבת במהירות זוויתית ω=0.9radsec⁡\omega=0.9 \frac{rad}{\sec}ω=0.9secrad​ סביב z^\hat{z}z^.
​פיזיקה2 - גליון 8 - 3.png
מהו השדה המגנטי על ציר ה-z^\hat{z}z^ בגובה z=1mz=1mz=1m?

נשתמש בחוק ביו סבר.
אנו יודעים שישנה סימטריה בבעיה ולכן יהיה כוח רק בציר ה-z^\hat{z}z^.
הזרם בעצם נוצר מהסיבוב של המטענים.
נסתכל על הדסקה כהרבה טבעות כל אחת בעלת רדיוס rrr קרובות מאוד אחת לשניה.
מההרצאה אנו יודעים כי שדה מגנטי מטבעת לנקודה על ציר הסימטריה שלה הוא B⃗=μ0I2R2(R2+z2)32z^\vec{B}=\frac{\mu_{0}I}{2} \frac{R^2}{(R^2+z^2)^{\frac{3}{2}}}\hat{z}B=2μ0​I​(R2+z2)23​R2​z^.
כעת, נבצע את הסופרפוזיציה:

dB⃗=μ0dI2r2(r2+z2)32d\vec{B}=\frac{\mu_{0}dI}{2} \frac{r^2}{(r^2+z^2)^{\frac{3}{2}}}dB=2μ0​dI​(r2+z2)23​r2​

נדרש לבטא את dIdIdI באמצעות drdrdr ונעשה זאת כך:

dI=dQdt=σdsdt=1.8rdrdθr2dt=1.8rdrω=1.8ω1rdrdI=\frac{dQ}{dt}=\frac{\sigma ds}{dt}=\frac{1.8 rdrd\theta}{r^2dt}=\frac{1.8}{r}dr\omega=1.8\omega \frac{1}{r} drdI=dtdQ​=dtσds​=r2dt1.8rdrdθ​=r1.8​drω=1.8ωr1​dr

כעת, נחשב את השדה:

B⃗=1.8ωμ02∫R1R2rdr(r2+z2)32=1.8ωμ02(1R12+z2−1R22+z2)=2.95139⋅10−7T\vec{B}=\frac{1.8\omega\mu_{0}}{2}\int_{R_{1}}^{R_{2}} \frac{rdr}{(r^2+z^2)^{\frac{3}{2}}}=\frac{1.8\omega \mu_{0}}{2}\left( \frac{1}{\sqrt{ R_{1}^2+z^2 }}-\frac{1}{\sqrt{ R_{2}^2+z^2 }} \right)=2.95139\cdot10^{-7}TB=21.8ωμ0​​R1​∫R2​​(r2+z2)23​rdr​=21.8ωμ0​​(R12​+z2​1​−R22​+z2​1​)=2.95139⋅10−7T
תרגיל (5)

לולאת זרם בצורת מלבן נושאת זרם III.
חשבו את השדה המגנטי במרכז המלבן ביחידות טסלה.
צלעות המלבן הן a,ba,ba,b.

I=5.8Aa=0.3mb=0.2mI=5.8A \qquad \qquad a=0.3m \qquad \qquad b=0.2mI=5.8Aa=0.3mb=0.2m

נשרטט סקיצה:
​גליון 8 2026-06-25 23.11.50.excalidraw.svg
נתייחס לכל פס כתיל בפני עצמו ואז נוכל להשתמש בנוסחה לנק' במרכז התיל: ∣B⃗∣=2μ0Icos⁡α4πh=μ0Icos⁡α2πh|\vec{B}|=\frac{2\mu_{0}I\cos\alpha}{4\pi h}=\frac{\mu_{0}I\cos\alpha}{2\pi h}∣B∣=4πh2μ0​Icosα​=2πhμ0​Icosα​.
נניח כי הזרם זורם ב-x^\hat{x}x^ ואז, לפי כלל יד ימין, עבור הצלע העליונה בשרטוט, השדה המגנטי נוצר ב-−z^-\hat{z}−z^. כנ"ל הזרם בצלע התחתונה, שכן בה הזרם זורם ב-−x^-\hat{x}−x^.
עבור הצלע הימנית וגם השמאלית, גם כן נקבל כי השדה הינו ב-−z^-\hat{z}−z^.
לכן, הכל מתחבר ביחד בסופרפוזיציה.
נמצא כעת את הזוויות α\alphaα עבור כל צלע.

tan⁡α=b2a2=ba  ⟹  α=tan⁡−1ba\tan\alpha=\frac{\frac{b}{2}}{\frac{a}{2}}=\frac{b}{a} \implies \alpha=\tan^{-1} \frac{b}{a}tanα=2a​2b​​=ab​⟹α=tan−1ab​ ∣B⃗∣=μ0Icos⁡(tan⁡−1ba)bπ=9.651783414⋅10−6|\vec{B}|=\frac{\mu_{0}I\cos\left( \tan^{-1} \frac{b}{a} \right)}{b\pi}=9.651783414\cdot 10^{-6}∣B∣=bπμ0​Icos(tan−1ab​)​=9.651783414⋅10−6

נשים לב כי גם עבור הצלע התחתונה זה מתקיים.
כעת, נסתכל על שתי הצלעות הצדדיות:

tan⁡β=a2b2=ab  ⟹  β=tan⁡−1ab\tan\beta=\frac{\frac{a}{2}}{\frac{b}{2}}=\frac{a}{b}\implies \beta=\tan^{-1} \frac{a}{b}tanβ=2b​2a​​=ba​⟹β=tan−1ba​ ∣B⃗∣=μ0Icos⁡(tan⁡−1ab)aπ=4.289681517⋅10−6|\vec{B}|=\frac{\mu_{0}I\cos\left( \tan^{-1} \frac{a}{b} \right)}{a\pi}=4.289681517\cdot10^{-6}∣B∣=aπμ0​Icos(tan−1ba​)​=4.289681517⋅10−6

ולכן מתקיים:

B⃗tot=2⋅9.652⋅10−6+2⋅4.2897⋅10−6=−2.78834⋅10−5Tz^\vec{B}_{tot}=2\cdot 9.652\cdot 10^{-6}+2\cdot 4.2897\cdot 10^{-6}=-2.78834\cdot 10^{-5}T\hat{z}Btot​=2⋅9.652⋅10−6+2⋅4.2897⋅10−6=−2.78834⋅10−5Tz^
תרגיל (6)

נתונה לולאה מלבנית במישור xyxyxy הנושאת זרם I=8AI=8AI=8A.
​פיזיקה2 - גליון 8 - 4.png
נתון כי a=13m,b=25ma=13m,b=25ma=13m,b=25m.
מהו גודלו של השדה המגנטי בגובה h=4mh=4mh=4m מעל מרכז הלולאה המלבנית?

פה אין לנו ברירה ולכן נדרש להשתמש בחוק ביו-סבר כמו שצריך.
גם פה, כמו ממקודם, נקבל כי השדה הוא ב-−z^-\hat{z}−z^.
בנוסף, נשים לב כי אנו נותרים רק עם הוקטור בכיוון −z^-\hat{z}−z^ של השדה המגנטי לאור סימטריית הבעיה.
יש לנו פה טריק קטן, אם נסתכל על זה כפשוט מישור על הצד, נקבל את אותו הערך לסה"כ השדה שאנו מקבלים מכל צד ⟸ נדרש להבין מהי הזווית של המישור הזה על מנת למצוא את הכוח בציר ה-z^\hat{z}z^.
​גליון 8 2026-06-27 13.01.11.excalidraw.svg

כעת, נמצא את הכוח מכל צד:

∣B∣=μ0I4πdLd2+14L2|B|=\frac{\mu_{0}I}{4\pi d} \frac{L}{\sqrt{ d^2+\frac{1}{4}L^2 }}∣B∣=4πdμ0​I​d2+41​L2​L​

עבור הכוח המגיע מצלעות aaa נקבל:

da=h2+b24d_{a}=\sqrt{ h^2+\frac{b^2}{4} }da​=h2+4b2​​ ∣B⃗a∣=I⋅10−7h2+b24ah2+b24+a24=5.41⋅10−8|\vec{B}_{a}|=\frac{I\cdot 10^{-7}}{\sqrt{ h^2+\frac{b^2}{4} }} \frac{a}{\sqrt{ h^2+\frac{b^2}{4}+\frac{a^2}{4} }}=5.41\cdot 10^{-8}∣Ba​∣=h2+4b2​​I⋅10−7​h2+4b2​+4a2​​a​=5.41⋅10−8

עבור הכוח המגיע מצלעות bbb נקבל:

db=h2+a24d_{b}=\sqrt{ h^2+\frac{a^2}{4} }db​=h2+4a2​​ ∣B⃗b∣=I⋅10−7h2+a24bh2+a24+b24=1.789⋅10−7|\vec{B}_{b}|=\frac{I\cdot 10^{-7}}{\sqrt{ h^2+\frac{a^2}{4} }} \frac{b}{\sqrt{ h^2+\frac{a^2}{4}+\frac{b^2}{4} }}=1.789\cdot 10^{-7}∣Bb​∣=h2+4a2​​I⋅10−7​h2+4a2​+4b2​​b​=1.789⋅10−7

כעת, נמצא את הזוויות:

cos⁡α=cos⁡(tan⁡−12hb)=0.9524\cos\alpha=\cos\left( \tan^{-1} \frac{2h}{b} \right)=0.9524cosα=cos(tan−1b2h​)=0.9524 cos⁡β=cos⁡(tan⁡−12ha)=0.8516\cos\beta=\cos\left( \tan^{-1} \frac{2h}{a} \right)=0.8516cosβ=cos(tan−1a2h​)=0.8516

ולכן מתקיים:

B⃗=(2∣B⃗a∣cos⁡α+2∣B⃗b∣cos⁡β)(−z^)=−4.0775⋅10−7z^  T\vec{B}=(2|\vec{B}_{a}|\cos\alpha+2|\vec{B}_{b}|\cos\beta)(-\hat{z})=-4.0775\cdot 10^{-7}\hat{z}\; TB=(2∣Ba​∣cosα+2∣Bb​∣cosβ)(−z^)=−4.0775⋅10−7z^T

וזוהי התשובה.

תרגיל (7)

נתון גליל ∞\infty∞-י מלא ברדיוס aaa ובו זרם חשמלי בצפיפות זרם נתונה J=J0raz^J=J_{0} \frac{r}{a}\hat{z}J=J0​ar​z^.
במרכז הגליל עובר תיל דק ואינסופי הנושא את כל הזרם שעובר בגליל בכיוון ההפוך.
​פיזיקה2 - גליון 8 - 5.png
נתון:

J0=6.3⋅107Am2a=8.6⋅10−2mr=8.63⋅10−2mJ_{0}=6.3\cdot 10^{7} \frac{A}{m^2} \qquad a=8.6\cdot 10^{-2}m \qquad r=\frac{8.6}{3\cdot 10^{-2}}mJ0​=6.3⋅107m2A​a=8.6⋅10−2mr=3⋅10−28.6​m

א. מהו גודלו של השדה המגנטי ב-rrr?
ב. מהו השדה המגנטי ב-a<ra<ra<r?

פתרון א':
השדה המגנטי מגיע משני דברים:

  1. הזרם הזורם בגליל(JJJ)
  2. הזרם הזורם בתיל ה-∞\infty∞-י במרכז הגליל(III)

לשני זרמים אלו גדלים זהים וכיוונים הפוכים.
נמצא כעת את סך כל הזרם בגליל לפי הנוסחה I⃗=∬SJ⃗⋅ds⃗\displaystyle\vec{I}=\iint_{S} \vec{J}\cdot d\vec{s}I=S∬​J⋅ds:

I⃗=∬J0raz^⋅rdrdθz^=J0a∫02πdθ∫0ar2dr=2πJ0aa33=2πJ0a23\vec{I}=\iint J_{0} \frac{r}{a}\hat{z} \cdot rdrd\theta \hat{z}=\frac{J_{0}}{a}\int_{0}^{2\pi}d\theta \int_{0}^{a} r^2dr=\frac{2\pi J_{0}}{a} \frac{a^3}{3}=\frac{2\pi J_{0}a^2}{3}I=∬J0​ar​z^⋅rdrdθz^=aJ0​​0∫2π​dθ0∫a​r2dr=a2πJ0​​3a3​=32πJ0​a2​

זהו גודל הזרמים באירוע הזה.

הערה (תזכורת - חוק אמפר)

∮B⃗⋅dℓ⃗=μ0Iin\oint \vec{B}\cdot d \vec{\ell}=\mu_{0} I_{in}∮B⋅dℓ=μ0​Iin​

נצור לולאת אמפר בתצורת מעגל עליה הרדיוס קבוע כמובן. ⟸ הרדיוס יהיה rrr. נשים לב כי r<ar<ar<a.

∮B⃗⋅ds⃗=2πrB(r)=μ0Iin=μ0(−I+2πJ0r33a)=4π⋅10−7(2πJ0r33a−2πJ0a33a)\oint \vec{B}\cdot d\vec{s}=2\pi rB(r)=\mu_{0}I_{in}=\mu_{0}\left( -I+\frac{2\pi J_{0}r^3}{3a} \right)=4\pi \cdot 10^{-7}\left( \frac{2\pi J_{0}r^3}{3a}-\frac{2\pi J_{0}a^3}{3a} \right)∮B⋅ds=2πrB(r)=μ0​Iin​=μ0​(−I+3a2πJ0​r3​)=4π⋅10−7(3a2πJ0​r3​−3a2πJ0​a3​) B(r)=2⋅10−7r(2πJ03a(r3−a3))=4J0π⋅10−73ar(r3−a3)=−6.55629θ^B(r)=\frac{2\cdot 10^{-7}}{r}\left( \frac{2\pi J_{0}}{3a}(r^3-a^3) \right)=\frac{4J_{0}\pi\cdot 10^{-7}}{3ar}(r^3-a^3)=-6.55629 \hat{\theta}B(r)=r2⋅10−7​(3a2πJ0​​(r3−a3))=3ar4J0​π⋅10−7​(r3−a3)=−6.55629θ^ ∣B(r)∣=6.55629|B(r)|=6.55629∣B(r)∣=6.55629

פתרון ב':
נשים לב כי מתקיים:

2πrB(r)=μ0Iin=μ0(I−I)=02\pi rB(r)=\mu_{0}I_{in}=\mu_{0}(I-I)=02πrB(r)=μ0​Iin​=μ0​(I−I)=0

ולכן:

B(r)=0B(r)=0B(r)=0

מחוץ לגליל.

תרגיל (8)

מעטפת גלילית ארוכה מאוד בעלת רדיוס RRR טעונה בצפיפות מטען σ\sigmaσ קבועה.
המעטפת מסתובבת סביב צירה במהירות זוויתית ω\omegaω.

R=0.16mω=1111sσ=7.4μCm2R=0.16m \qquad \qquad \omega=111 \frac{1}{s} \qquad \qquad \sigma=7.4 \frac{\mu C}{m^2}R=0.16mω=111s1​σ=7.4m2μC​

חשבו את השדה המגנטי בתוך המעטפת הגלילית.

נשתמש פה בחוק אמפר שכן הוא יהיה נהדר בקטע זה.
יהי r<Rr<Rr<R. נרצה למצוא את B⃗(r)\vec{B}(r)B(r). (לאור סימטריית הבעיה, אנו יודעים כי השדה המגנטי תלוי אך ורק במרחק מציר ה-z^\hat{z}z^. כלומר, ב-rrr.
לפי כלל יד ימין,
נצור לולאת אמפר בתצורת עיגול ונקבל כי:

∮B⃗⋅dℓ⃗=B(r)dz∫rdθ=2πrdzB(r)=μ0Iin\oint \vec{B}\cdot d\vec{\ell}=B(r)dz\int rd\theta=2\pi rdzB(r)=\mu_{0}I_{in}∮B⋅dℓ=B(r)dz∫rdθ=2πrdzB(r)=μ0​Iin​

נמצא כעת את IinI_{in}Iin​:

dQdt=σdsdt=σrdθdzdt=σωrdz\frac{dQ}{dt}=\frac{\sigma ds}{dt}=\frac{\sigma rd\theta dz}{dt}=\sigma\omega rdzdtdQ​=dtσds​=dtσrdθdz​=σωrdz

ולכן מתקיים:

2πrdzB(r)=4π⋅10−7σωrdz2\pi \cancel{ rdz }B(r)=4\pi\cdot 10^{-7}\sigma\omega \cancel{ rdz }2πrdzB(r)=4π⋅10−7σωrdz B(r)=2⋅10−7σω=1.6428⋅10−10TB(r)=2\cdot 10^{-7}\sigma\omega=1.6428 \cdot 10^{-10} TB(r)=2⋅10−7σω=1.6428⋅10−10T

נשים לב כי השדה המגנטי לא תלוי ב-rrr בתוך המעטפת או מחוצה לה.

תרגיל (9)

נתון גליל ∞\infty∞-י בעל רדיוס aaa שבו צפיפות הזרם היא בכיוון המשיקי ונתונה ע"י הביטוי J⃗=J0raθ^\vec{J}=J_{0} \frac{r}{a}\hat{\theta}J=J0​ar​θ^.
השדה המגנטי מחוץ לגליל שווה ל-000.
חשבו את השדה המגנטי בתוך הגליל, כלומר בתחום r<ar<ar<a.

לפי כלל יד ימין וידיעה שהזרם זורם ב-θ^\hat{\theta}θ^ נקבל כי השדה המגנטי בתוך הגליל הינו בכיוון z^\hat{z}z^.
נבנה לולאה גאוסית בתצורת ריבוע אשר צלע אחת בלבד שלו נמצאת במלואה בתוך הגליל(ראו דוגמה בהרצאה)
ה-rrr על הלולאה קבוע, שכן השדה בחוץ הוא 000 ומאותם נימוקים של הסליל האינסופי.

B(r)dz=μ0IinB(r)dz=\mu_{0}I_{in}B(r)dz=μ0​Iin​

כאשר dzdzdz הוא אורך צלע של הלולאה.
כעת נרצה לדעת מהו IinI_{in}Iin​: מכיוון שהוא מסתכל רק על הבפנוכו של הלולאה נקבל שהזרם שמעניין אותנו הוא החלק החיצוני של הגליל שנמצא בתוך הלולאה שמסתובב. הוא הזרם שלנו וכעת נוכל לחשבו:

I=∬J⃗⋅ds⃗=J0a∫rar~dr~dz=J0dza(a2−r22)I=\iint \vec{J}\cdot d\vec{s}=\frac{J_{0}}{a}\int_{r}^{a} \tilde{r}d\tilde{r}dz=\frac{J_{0}dz}{a}\left( \frac{a^2-r^2}{2} \right)I=∬J⋅ds=aJ0​​r∫a​r~dr~dz=aJ0​dz​(2a2−r2​)

ולכן מתקיים:

B(r)=μ0J0aa2−r22z^=12aμ0J0(a2−r2)z^B(r)=\mu_{0} \frac{J_{0}}{a} \frac{a^2-r^2}{2}\hat{z}=\frac{1}{2a}\mu_{0}J_{0}(a^2-r^2)\hat{z}B(r)=μ0​aJ0​​2a2−r2​z^=2a1​μ0​J0​(a2−r2)z^
תרגיל (10)

על טורוס בעל חתך מלבני מלופף תיל נושא זרם III כך שכל ליפוף הוא בצורת מלבן. בסך הכל יש על הטורוס NNN ליפופים.
​פיזיקה2 - גליון 8 - תר 10 - תמונה 1.png
רדיוסו הפנימי של הטורוס הוא aaa והחיצוני bbb.
גובה הטורוס hhh.
​פיזיקה2 - גליון 8 - תר 10 - תמונה 2.png
נתון כי:

b=2mh=1.1mI=3AN=6300b=2m \qquad h=1.1m \qquad I=3 A \qquad N=6300b=2mh=1.1mI=3AN=6300

א. מהו גודל השדה המגנטי מחוץ לטורוס במרחק 777 מטר מציר הסימטריה בגובה h3\frac{h}{3}3h​ מבסיסו?
ב. מהו גודל השדה המגנטי בתוך הטורוס, במרחק 1.71.71.7 מטר מציר הסימטריה? הניחו כי מרחק זה גדול מהרדיוס הפנימי aaa.

פתרון א':
מחוץ לטורוס, השדה המגנטי הוא בכיוון θ^\hat{\theta}θ^ לפי כלל יד ימין. (בקורדינטות גליליות כמובן)
נשים לב כי התיל נושא הזרם יוצר מלא ליפופים מלאים בתצורת מלבן, ולכן הם מבטלים אחד את השני, כפי שניתן לראות בתרגול.
לכן, מתקיים כי B(r=7,z=h3)=0B\left( r=7,z=\frac{h}{3} \right)=0B(r=7,z=3h​)=0.

פתרון ב':
נשתמש בחוק אמפר:

∮B⃗⋅dℓ⃗=2πrB(r)=μ0Iin=μ0I⋅N=4πNI⋅10−7\oint \vec{B}\cdot d \vec{\ell}=2\pi rB(r)=\mu_{0}I_{in}=\mu_{0}I\cdot N=4\pi NI\cdot 10^{-7}∮B⋅dℓ=2πrB(r)=μ0​Iin​=μ0​I⋅N=4πNI⋅10−7 B(r)=2NI⋅10−7r=2⋅6300⋅3⋅10−7r=3.78⋅10−3rB(r)=\frac{2NI\cdot 10^{-7}}{r}=\frac{2\cdot 6300\cdot 3 \cdot 10^{-7}}{r}=\frac{3.78 \cdot 10^{-3}}{r}B(r)=r2NI⋅10−7​=r2⋅6300⋅3⋅10−7​=r3.78⋅10−3​

ולכן מתקיים:

∣B⃗(1.7)∣=3.78⋅10−31.7=18985000=0.002223529  T|\vec{B}(1.7)|=\frac{3.78 \cdot 10^{-3}}{1.7}=\frac{189}{85000}=0.002223529\; T∣B(1.7)∣=1.73.78⋅10−3​=85000189​=0.002223529T

וזוהי התשובה.