תהא f(x)=5+6sin2x1. נחשב חסם תחתון ועליון של האינטגרל:
6∫19f(x)dx
בעזרת חסמים של הפונקציה f(x).
מצאו את תחום האינטגרציה ואמרו באיזה אורך הוא.
תחום האינטגרציה הינו [6,19] שזה קטע באורך 13 יחידות.
תרגיל (1 [ב])
בתחום האינטגרציה מתקיים:
□≤f(x)≤□
נרצה למצוא את sup{f(x)∣x∈[6,19]} ואת inf{f(x)∣x∈[6,19]}. נמצא זאת באמצעות המשפטים: W - מכיוון שהפונקציה היא אלמנטרית ולכן רציפה לנוכח כך היא מקבלת מינימום ומקסימום בקטע ומבחן הנגזרת ה-II בנוסף להסתכלות על ערכי הקצה:
f(6)=5+6sin261=0.18286f(19)=5+6sin2191=0.19475
כעת נגזור ונשווה לאפס ואז נגזור פעם נוספת(הפונקציה אלמנטרית ולכן גזירה ומיד נראה כי גם הנגזרת אלמנטרית ולכן גם היא גזירה) ואז נשתמש במבחן הנגזרת ה-II עבור הנקודות החשודות כקיצון שמצאנו.
מכיוון שהערך המינימלי של 6sin2x הוא 0 שכן (−1)2=1 ולכן, 6sin2x+5>0 לכל x∈R ובפרט לכל x∈[6,19] לכן:
f′(x)=0⟺sin2x=0⟺2x=πk⟺x=2πk
בקטע שאנו מדברים עליו זה מתרחש בנקודות: x=2π,25π,3π,27π,4π,29π,5π - הפונקציה מחזורית עם מחזורים של 2π ולכן, נסתכל רק על 4 הנקודות הראשונות כדי להבחין במהו הערך המקסימלי ומהו הערך המינימלי:
אם f2 אינטגרבילית רימן ב-[a,b] אז f אינטגרבילית רימן שם.
אם f חסומה ב-[a,b] אז היא אינטגרבילית רימן שם.
טענה (1) אינה נכונה.
נקח את הפונקציה f(x)={1−1x∈Qx∈Q.
הפונקציה ∣f(x)∣=1 והיא אינטגרבילית בכל קטע [a,b] שכן היא פונקציה קבועה בכל R.
נראה כעת כי f(x) אינה אינטגרבילית:
בכל קטע ישנם רציונליים ואי-רציולניים ולכן, בכל קטע [a,b] ולכן חלוקה P מתקיים:
ולכן, L(P,f)=U(P,f) ולכן, לפי הגדרה, f אינה אינטגרבילית.
טענה (2) נכונה. הוכחה:
נתון כי f מונוטונית ב-[a,b]. נניח בה"כ מונוטונית עולה.
אזי, לכל x∈(a,b) מתקיים: f(a)≤f(x)≤f(b) ולכן, f(a),f(b) חוסמים את הפונקציה מלמעלה ומלמטה בהתאמה. לכן, f חסומה בקטע [a,b].
לפי משפט, אם f חסומה ומונוטנית ב-[a,b] אזי היא אינטגרבילית ולכן f אינטגרבילית. ∎
טענה (3) אינה נכונה.
כדי שפונקציה תהיה אינטגרבילית היא צריכה להיות חסומה.
⇐: אם הולכים על פי ההגדרה הפורמלית, אזי f חייבת להיות חסומה בקטע כדי שהיא תהיה אינטגרבילית.
⇐: אם הולכים לפי ההגדרה השקולה עם סכומי רימן, אז לפי משפט(הערה), אם f אינטגרבילית אז f חסומה.
טענה (4) אינה נכונה.
נסתכל על אותה הפונקציה מטענה (1) בדיוק באותה הצורה: f2=1 לכל x ולכן היא אינטגרבילית.
טענה (5) אינה נכונה.
שוב פעם עם אותה דוגמה, f חסומה שכן לכל x מתקיים: −1≤f≤1 אך f אינה אינטגרבילית.
הערה
f חסומה זה תנאי סף לאינטגרביליות בקטע, אך הוא לבדו לא מבטיח אינטגרביליות.
תרגיל 4
תרגיל
בשאלה זו עליכם לבדוק את הנכונות של מספר טענות על אינטגרלים.
הפונקציה f(x)={nn−11x=n1,n∈Nelse היא אינטגרבילית רימן בקטע [0,1].
אם f(x) אינטגרבילית רימן בקטע [a,b] ו-f(x)≥0 לכל x∈[a,b] ו-f(x) לא שווה זהותית לאפס, אזי a∫bf(x)dx>0.
אם f אינטגרבילית ב-[0,1] אז f רציפה ב-[0,1].
אם f,g מוגדרות בקטע [a,b] ואינן אינטגרביליות רימן בקטע [a,b] אזי, גם הפונקציה f+g אינה אינטגרבילית רימן בקטע [a,b].
טענה (1) נכון.
אני לא באמת בטוח. (לפי ג'מיני, הרעיון הוא מכיוון רוב הנקודות מצטברות רק סביב x=0 נוכל לכלוא אותן בתוך תת קטע קטן כרצונינו ובקטע הנותר ישאר רק מספר סופי של נקודות אי-רציפות. פונקציה חסומה עם מספר סופי של נקודות אי רציפות היא תמיד אינטגרבילית)
טענה (2) לא נכונה.
נקח פונקציה בעלת נקודה בודדת ששונה מאפס.
f(x)={01x=21x=21
לפי תכונות האינטגרל המסויים, אם ישנה פונקציה השונה במספר סופי של נקודות מפונקציה אחרת בקטע מסויים, אזי האינטגרל שלהן זהה, לכן, האינטגרל זהה לפונקציה g(x)=0.
טענה (3) אינה נכונה.
אין לי כח למצוא דוגמה נגדית, אבל יש משפט שאומר שאם f רציפה פרט למספר סופי של נקודות אי רציפות, אזי היא אינטגרבילית. לכן, נוכל לקחת פונקציה עם נקודת אי רציפות אחת בקטע [0,1] כך שתהיה אינטגרבילית.
טענה (4) אינה נכונה.
נגדיר את שתי הפונקציות:
f(x)={1−1x∈Qx∈Qg(x)={−11x∈Qx∈Q
שתיהן לא אינטגרביליות רימן לפי הוכחה מהשאלה הקודמת. אך מתקיים: f+g=0 לכל x.
הפונקציה f+g קבועה ולכן, לפי הוכחה מההרצאה, היא אינטגרבילית רימן.
תרגיל 5
תרגיל (5 [א])
יהא האינטגרל:
0∫2π1+cos2x
ותהא חלוקה של [0,2π] אשר הינה הקטעים [0,4π],[4π,2π]. מהו סכום רימן הגדול ביותר עבור הנ"ל?
בקטע [0,2π] הפונקציה f(x)=1+cos2x מונוטונית יורדת ולכן, בכל קטע נבחר את הקצה השמאלי של הקטע על מנת לקבל את סכום רימן הגדול ביותר:
אם נוכל לבחור כל חלוקה שנרצה, מה יהיה סכום רימן הגדול ביותר האפשרי והקטן ביותר האפשרי?
כדי לקבל את סכום רימן הקטן ביותר האפשרי נקח קטע אחד ונבחר את הנקודה הימנית ביותר בו. באופן דומה, עבור הסכום הגדול ביותר נבחר קטע אחד ואת הנקודה השמאלית ביותר בו:
maxR(P,f)=2π⋅2=2πminR(P,f)=2π⋅1=2π
תרגיל 6
תרגיל (6)
כידוע, פונקציה שהיא רציפה בקטע סגור וחסום, אינטגרבילית בו.
לפיכך, סכומי רימן של הפונקציה מתכנסים לאינטגרל שלה, ללא תלות בשיטת החלוקה.
בפרט, עבור חלוקה לקטעים שווים נובע כי: