חזור לתיקייה: תרגול

1 - חזרה מתמטית וקצת מדרים

חיפוש בתיקיה
Ctrl K
לחץ כאן או הקש Ctrl K כדי לחפש בכל התיקיה
  • נגזרת
  • קצת זהויות
  • נגזרת של מכפלה
  • נגזרת של הרכבה
  • נגזרות מוכרות
  • אינטגרלים
  • זהות
  • תרגול של זה :)
  • יחידות ומימדים
  • כללים
  • מדרי"ם(משוואות דיפרנציאליות רגילות)

1 - חזרה מתמטית וקצת מדרים

01140071

פיזיקה 1מ

רשימות תרגול לקריאה בשבת

חזרה מתמטית וקצת מדרים

הופק מתוך תקיית התואר של שקד

uni-folder.vercel.app

השבוע נעשה חזרה מתמטית על דברים שכבר נשכחו מהתיכון.

נגזרת

סימון: dfdx=f′\frac{df}{dx}=f'dxdf​=f′, d2fdx=f′′\frac{d^2f}{dx}=f''dxd2f​=f′′.
אם גוזרים את fff לפי ttt נרשום כך בפיזיקה:

dfdt=f˙\frac{df}{dt}=\dot{f}dtdf​=f˙​

משמע, גזירה לפי זמן.

קצת זהויות

נגזרת של מכפלה
(u(x)v(x))′=u′(x)v(x)+u(x)v′(x)(u(x)v(x))'=u'(x)v(x)+u(x)v'(x)(u(x)v(x))′=u′(x)v(x)+u(x)v′(x)
נגזרת של הרכבה
ddxf(u(x))=dfduu′(x)\frac{d}{dx}f(u(x))=\frac{df}{du}u'(x)dxd​f(u(x))=dudf​u′(x)

נגזרות מוכרות

(xn)′=nxn−1(x^n)'=nx^{n-1}(xn)′=nxn−1 (ln⁡x)′=1x(\ln x)'=\frac{1}{x}(lnx)′=x1​ (ex)′=ex(e^x)'=e^x(ex)′=ex (sin⁡x)′=cos⁡x(\sin x)'=\cos x(sinx)′=cosx (cos⁡x)′=−sin⁡x(\cos x)'=-\sin x(cosx)′=−sinx

ויש עוד ועוד.

תרגיל

חשבו את הביטויים הבאים:
א. ddy(Ay)\frac{d}{dy}(A\sqrt{ y })dyd​(Ay​)
ב. ddx(sin⁡x⋅cos⁡x)\frac{d}{dx}(\sin x\cdot \cos x)dxd​(sinx⋅cosx)
ג. ddx(eax+xln⁡x)\frac{d}{dx}(e^{ax+x\ln x})dxd​(eax+xlnx)
ד. d2dt2(cos⁡kx−ωt)\frac{d^2}{dt^2}(\cos kx-\omega t)dt2d2​(coskx−ωt)

פתרון (א):

ddy(Ay)=Addyy=A12y=A2y\frac{d}{dy}(A\sqrt{ y })=A \frac{d}{dy}\sqrt{ y }=A\frac{1}{2\sqrt{ y }}=\frac{A}{2\sqrt{ y }}dyd​(Ay​)=Adyd​y​=A2y​1​=2y​A​

פתרון (ב):

ddx(sin⁡x⋅cos⁡x)=cos⁡xcos⁡x+sin⁡x(−sin⁡x)=cos⁡2x−sin⁡2x=cos⁡2x\frac{d}{dx}(\sin x\cdot \cos x)=\cos x\cos x+\sin x(-\sin x)=\cos^2x-\sin^2x=\cos 2xdxd​(sinx⋅cosx)=cosxcosx+sinx(−sinx)=cos2x−sin2x=cos2x

פתרון (ג):

ddx(eax+xln⁡x)=(a+xx+ln⁡x)eax+xln⁡x=(ln⁡x+1+a)eax+xln⁡x\frac{d}{dx}(e^{ax+x\ln x})=\left( a+\frac{x}{x}+\ln x \right)e^{ax+x\ln x}=(\ln x+1+a)e^{ax+x\ln x}dxd​(eax+xlnx)=(a+xx​+lnx)eax+xlnx=(lnx+1+a)eax+xlnx

פתרון (ד):

d2dt2(cos⁡kx−ωt)=ddt(ddtcos⁡(kx−ωt))=ddt(−ω⋅−sin⁡(kx−ωt))=ddt(ωsin⁡(kx−ωt))=−ω⋅ω⋅cos⁡(kx−ωt)=−ω2cos⁡(kx−ωt)\frac{d^2}{dt^2}(\cos kx-\omega t)=\frac{d}{dt}\left( \frac{d}{dt}\cos(kx-\omega t) \right)=\frac{d}{dt}(-\omega\cdot-\sin(kx-\omega t))=\frac{d}{dt}(\omega \sin(kx-\omega t))=-\omega\cdot\omega\cdot \cos(kx-\omega t)=-\omega^2\cos(kx-\omega t)dt2d2​(coskx−ωt)=dtd​(dtd​cos(kx−ωt))=dtd​(−ω⋅−sin(kx−ωt))=dtd​(ωsin(kx−ωt))=−ω⋅ω⋅cos(kx−ωt)=−ω2cos(kx−ωt)

אינטגרלים

אינטגרל הוא הפונקציה הקדומה או השטח מתחת לגרף(מסויים או לא מסויים)
השטח בין גרף הפונקציה fff לציר ה-xxx בין aaa ל-bbb.
נסמן את השטח:

∫baf(x)dx\int^{a}_{b}f(x)dxb∫a​f(x)dx

אם נקח FFF ונגזור ונקבל fff אזי, FFF נקראת פונצקיה קדומה של fff ואנו נסמן:

∫f(x)dx=F(x)+c\int f(x)dx=F(x)+c∫f(x)dx=F(x)+c

זהות

∫abf(x)dx=F(b)−F(a)\int_{a}^{b}f(x)dx=F(b)-F(a)a∫b​f(x)dx=F(b)−F(a) ∫(u(x))nu′(x)dx=un+1n+1+c,n≠−1\int(u(x))^n u'(x)dx=\frac{u^{n+1}}{n+1}+c, \qquad n \neq -1∫(u(x))nu′(x)dx=n+1un+1​+c,n=−1 ∫u′udx=ln⁡∣u(x)∣+c\int \frac{u'}{u}dx=\ln |u(x)|+c∫uu′​dx=ln∣u(x)∣+c

תרגול של זה :)

תרגיל

א. ∫1xdx\int \frac{1}{x}dx∫x1​dx
ב. ∫sin⁡xcos⁡xdx\int \sin x\cos xdx∫sinxcosxdx

פתרון (א):

∫1xdx=ln⁡∣x∣+c\int\frac{1}{x}dx=\ln |x|+c∫x1​dx=ln∣x∣+c

פתרון (ב):

∫sin⁡xcos⁡xdx=∫sin⁡x(sin⁡x)′dx=sin⁡2x2+c\int \sin x\cos xdx=\int \sin x(\sin x)'dx=\frac{\sin^2x}{2}+c∫sinxcosxdx=∫sinx(sinx)′dx=2sin2x​+c

יחידות ומימדים

גדלים יכולים לבוא עם מימדים:

x=3mx=3mx=3m

לגודל זה יש מימד של אורך, אנו מתארים את אורך זה בעזרת יחידות של מטרים.

d=15sec⁡d=15\secd=15sec

לגודל זה יש מימד של זמן, אנו מתארים את זמן זה בעזרת יחידות של שניות.

α=4\alpha=4α=4

זהו גודל חסר מימדים.

כללים

  1. חיבור וחיסור: ניתן לחבר ולחסר רק בתוך אותו המימד.
  2. כפל וחילוק: התוצאה תהיה הכפל/החילוק בהתאמה של הגדלים והיחידות יהיו הכפל/החילוק בהתאמה של היחידות של הגדלים המקוריים.
    12m3sec⁡=4msec⁡\frac{12m}{3\sec}=4 \frac{m}{\sec}3sec12m​=4secm​
  3. פונקציות מתמטיות: ניתן להכניס לתוכם רק מספרים טהורים, כלומר גדלים ללא מימדים. והם מיצאות גודל ללא מימדים.
    לדוגמה: sin⁡,cos⁡,esomething\sin, \cos,e^{something}sin,cos,esomething וכו'.
  4. שוויון: ניתן להשוות רק בתוך אותו המימד.
תרגיל

נתון כוח FFF התלוי בזמן ttt ובמקום xxx.

F(x,t)=Aeαtcos⁡(kx)F(x,t)=Ae^{\alpha t}\cos(kx)F(x,t)=Aeαtcos(kx)

מהם המימדים של A,α,kA,\alpha,kA,α,k ביחידות MKSMKSMKS?

פתרון:

N=[A]e[α]sec⁡cos⁡([k]m)N=[A]e^{[\alpha]\sec}\cos([k]m)N=[A]e[α]seccos([k]m)

לכן, נוכל לדעת כי:

[α]=1sec⁡  (=sec⁡−1)[\alpha]=\frac{1}{\sec}\; (=\sec^{-1})[α]=sec1​(=sec−1) [k]=1m  (=m−1)[k]=\frac{1}{m}\; (=m^{-1})[k]=m1​(=m−1)

ולאור חוסר היחידות בשאר המשוואה:

[A]=N=kg⋅msec⁡[A]=N=kg\cdot \frac{m}{\sec}[A]=N=kg⋅secm​
הערה (למה אנליזת מימדים חשובה?)

תמיד, תמיד, תמיד, כשמסיימים לחשב איזושהי שאלה או בודקים לתשובה סופית, צריך לוודא כי המימדים מתאימים לנתונים של השאלה וליחידות הנכונות(לרוב ב-MKS) ולוודא גם כי המימדים מתאימים במהלך החישוב כך שלא יהיו שום בעיות.

זה בוודאות יגלה לכם אם טעיתם. זו "בדיקת שפיות" מאוד מועילה

מדרי"ם(משוואות דיפרנציאליות רגילות)

הגדרה 1 (משוואה דיפרנציאלית)

משוואה שמערבת פונקציה ונגזרותיה.
הנעלם הוא פונקציה ולא מספר

דוגמה

x˙=x\dot{x}=xx˙=x

לא צריך למצוא xxx שהוא מספר, צריך למצוא את הפונקציה x(t)=x˙x(t)=\dot{x}x(t)=x˙ שפותרת את המשוואה הזו.
ישנם דרכים לפתור את זה, אבל בדרך כלל זה מערב חישוב של אינטגרל.

ישנם הרבה פונקציות שיכולות לקיים את הדבר הזה. פתרון אפשרי יכול להיות:

x(t)=cetx(t)=ce^tx(t)=cet

אם נגזור נגלה כי

x′(t)=cetx'(t)=ce^tx′(t)=cet

ולכן, היא מקיימת את המשוואה הזו.

נפתור בדרך כלל על ידי אינטגרציה על שני הצדדים ונקבל פתרון עד כדי תנאי ההתחלה.