סעיף ג' וסעיף ב' הם בתכלס אותו סעיף. במבחן(לרוב) ינתן רק אחד מהסעיפים האלו.
מנסיונה של גלית(שהיא המתרגלת האחראית בקורס זה) כששמים את סעיף ב' במבחן הסטודנטים יודעים מה לעשות אבל כששמים את סעיף ג' במבחן סטודנטים מאבדים את הרגלים והידיים.
הערה (זה לא משפט אבל זה פרקטי)
ריבוי גיאומטרי הוא ע"פ הגדרה, מספר ו"ע בת"ל. אנחנו יודעים כי זה מימד מרחב הפתרונות של (A−αI)x=0 כ
אבל בתכלס, זהו מספר שורות האפסים ב-A−αI המדורגת.
א. מצאו ע"ע וו"ע.
ב. מצאו P הפיכה ו-D אלכסונית כך ש-P−1AP=D.
ג. תהי F=A3−4A+5I. מצאו ע"ע וו"ע של F.
פתרון א':
2222222222222222→1000100010001000
המטריצה אינה הפיכה(לפי משפט) ולכן, לפי משפט 0 הוא ע"ע
מ"ע?ר"ג?ר"א?ע"ע0
מכיוון שיש לנו 3 שורות אפסים, אזי הר"ג שווה 3(ראו הערה קודמת.)
מ"ע?ר"ג3ר"א?ע"ע0
סכום השורות קבוע במטריצה והוא שווה ל-8 ולכן הוא גם ע"ע.
מ"ע?(1111)ר"ג3?ר"א??ע"ע08
מכיוון שסכום הר"א הוא 4, ונדרש ש-ר"א ≤ ר"ג, נקבל שהר"א של 0 הוא או 3 או 4. מכיוון שאנחנו נדרש להשאיר לפחות ר"א 1 ל-8, הר"א של 0 הוא 3 ולכן, של 8 הוא 1. לכן, ע"פ המשפט, הר"ג של 8 הוא 1.
קיבלנו כעת את הבסיס האמיתי למ"ו וכאן נקבל את מלוא הנקודות.
הערה (לגבי מעבר בין בסיסים)
נשתמש במשפט [T]B[v]B=[T(v)]B נציב את v=(acbd)(או כל מטריצה כללית אחרת), נמצא את הפתרון ואז נמצא את הקורדינטות שלו בבסיס שאנו רוצים להגיע אליו.
פתרון ב':
את D קל למצוא שכן היא פשוט הע"ע באלכסון:
D=8000
כעת, כדי למצוא את P נדרש להבין משהו. מכיוון ש-A=[T]B אז כל התשובות שנדרש לתת פה הן לפי בסיס B שכן רק אז הכפל יעבוד.
P=1111−1100−1010−1001
הערה
תמיד נכון כי D היא המטריצה המייצגת לפי בסיס של וקטורים עצמיים C.
P−1[T]BP=D=[T]C
לכן, P היא בעצם PB→C וזו בדיוק הסיבה למה כותבים (1111) ולא (4321).
פתרון ג':
נקח פולינום: p(x)=x3−4x+5. נקבל אם כן כי F=p(A)=A3−4A+5I.
על פי משפט, C=f(A) אזי λC=f(λA) לאותם ו"ע ולכן:
p(0)=03−4⋅0+5=5
לכן, 5 יהיה ע"ע של F מריבוי אלגברי 3 וריבוי גיאומטרי 3 עם ו"ע (000−1)(0−10−1)(0−1−1−1).
p(8)=83−4⋅8+5=485
לכן, 485 יהיה ע"ע של F מריבוי אלגברי 1 וריבוי גיאומטרי 1 עם ו"ע (4231).
הסבר ללמה המשפט על הפולינום נכון
נניח v ו"ע של הע"ע λ כך Av=λv.
Fv=(A3−4A+5I)v=A3v−4Av+5Iv
על פי משפט, A3v=λ3v ולכן:
=λ3v−4λv+5v=(λ3−4λ+5)v
ואז קיבנו כי p(λ)=λ3−4λ+5 הוא ע"ע של F.
משפט
A−1v=λ1v⟸Av=λv
משפט
A בעלת ע"ע יחיד לכסינה A=αI⟺
זה משפט קל, פשוט ומאוד שימושי לדוגמות נגדיות. הוכחה:
⇒: המטריצה αI היא אלכסונית ולכן היא דומה לעצמה ולכן לכסינה.
⇐:
∃P:P−1AP=D=α⋱αA=P(αI)P−1=αI
∎
תרגיל
מצאו מטריצות המקיימות את הדרישות הבאות:
לכסינהןכאלאלןכהפיכהןכןכאלאלA1A2A3A4
נתחיל מ-A1:
ברגע שיש למטריצה n ע"ע שונים, אז היא בהרכח לכסינה. בנוסף, השורות צריכות להיות בת"ל על מנת שהיא תהיה הפיכה. לדוגמה, המטריצות הבאות:
(10∗5)(2002)
כעת, A2:
נדרש שהיא תהיה הפיכה, ולכן לא יכול להיות לה ע"ע 0, אך שהיא תהיה לא לכסינה. כלומר, שיהיה לה מספר ע"ע קטן מ-n לדוגמה:
(2012)200120005
במטריצה הימנית נוכל לחלק את האלכסון לשני בלוקים: 2012 ו-5. כעת, נראה כי הבלוק השני לכסין והכל סבבה ואיזה יופי, אבל הבלוק הראשון בעייתי ואינו לכסין בגלל ה-1 הזה.
הערה
זוהי לא הוכחה. מה שנעשה בתרגיל זה נמצא את המטריצה עם הטריק הזה ואז נרשום אותה בטופס ונוכיח שהיא לא לכסינה.
זה טוב לדוגמות נגדיות.
כעת, A3:
המטריצה (0000) היא מטריצה לכסינה ולכן נדרש לבחור מטריצה אחרת כגון:
(0010)
כעת, A4:
נשתמש באותו הטריק ממקודם עם הבלוקים:
000100005
משפט
הע"ע של מטריצה משולשת הם איברי האלכסון.
תרגיל (נכון/לא נכון)
A,B לכסינות ⟸A+B לכסינה
הטענה אינה נכונה.
(1012)+(1000)=(2012)
המטריצה (2012) אינה לכסינה.
תרגיל (נכון/לא נכון)
A,B לכסינות ⟸A⋅B לכסינה
הטענה לא נכונה.
(מצאו דוגמה נגדית בבית)
תרגיל
A=404121−12−1
מצאו B כך ש-B2=A.
הע"ע של המטריצה הזו הם: 0,4,1.
∃P:P−1AP=140
נגדיר B=P120P−1. בעצם הוצאנו שורש רק מהמטריצה האלכסונית.
מתקיים B2=P120P−1⋅P120P−1 האמצעיים הופכים ל-I ולכן B2=P140P−1=A.
משפט
כל פולינום ש-A מאפסת אותו מקיים:
{Aע"ע של }⊆{קבוצת השורשים}
הוכחה של החברה: (רק ל-A3−A)
נניח Av=λv.
0=(A3−A)v=A3v−Av=λ3v−λv=(λ3−λ)vλ3−λ=0
∎
תרגיל (נכון/לא נכון)
נתון A3=A ו-A היא לכסינה.
אזי, r(A)=tr(A).
הטענה אינה נכונה. הוכחה:
f(x)=x3−x
מתקיים: f(A)=A3−A=0 לפי הנתון.
לפי המשפט, שורשי {ע"ע של A}⊆{0,1,−1}=f(x). בנוסף, נתון כי A לכסינה ולכן קיימת P כך ש:
P−1AP=11⋱1−1⋱−10⋱0=D
כאשר מספר ה-1-ים הוא k, מספר ה-−1-ים הוא ℓ ומספר האפסים הוא n−k−ℓ.
המטריצות A,D דומות ולכן יש להן אותה עקבה, אותה דרגה וכו'.
r(D)=k+ℓ
זהו מספר השורות השונות מ-0.
tr(D)=k−ℓ
ולכן, r(A)=tr(A). ∎
תרגיל (נכון/לא נכון)
נתון A3=A ו-A היא לכסינה.
אזי, r(A)=tr(A2).
הטענה נכונה. הוכחה:
כעת, נלך עם ההמשך של הסעיף הקודם: