תהי An×n ויהי p(x)=x2−3x+5 כך ש-p(A)=0. ⇐ A הפיכה.
הטענה נכונה.
הוכחה:
p(A)=A2−3A+5I=0
−51(A2−3A)=I
A לפי הגדרהA−1[−51(A−3I)]=I
∎
ניתן להכיל את הטענה:
תהי A∈Fn×n ויהי p(x)=∑k=0nakxk כאשר a0=0 וגם n≥1 אזי,
אם מתקיים p(A)=0 ⇐ A הפיכה.
תהי A∈Fn×n ויהי p(x)=∑k=1nakxk כאשר a0=0, אזי אם p(A)=0 ⇐ A לא הפיכה.
הטענה לא נכונה.
נראה דוגמה נגדית:
p(x)=x2−3x
עבור פולינום זה מתקיים:
p(3I)=(3I)2−3⋅3I=9I2−9I=0
אך 3I אינה מטריצה הפיכה!
יהיו {v1,…,vn}∈Fm בת"ל.
תהי m×mA מטריצה הפיכה.
אזי, {Av1,Av2,…,Avn} בת"ל.
הטענה נכונה.
הוכחה:
נרשום צ"ל של הווקטורים החדשים ונשווה אותם ל-0.
k=1∑nαk(Avk)=0αk∈F1≤k≤n
נשתמש באסוציאטיביות של כפל בסקלר של מטריצה ונקבל כי:
A(k=1∑nαkvk)=0
מכיוון ש-A מטריצה הפיכה, אזי קיימת A−1 ונוכל לכפול בה משמאל כך:
(A−1A)k=1∑nαkvk=A−1⋅0
k=1∑nαkvk=0
מכיוון ש-{v1,…,vn} בת"ל, לכל k נקבל αk=0 ולכן, על פי הגדרה, גם {Av1,…,Avn} בת"ל.
∎
נתון כי A הפיכה ומתקיים {I,A,A2,A3} ת"ל.
אזי, A−1∈sp{I,A,A2}.
הטענה נכונה.
הוכחה:
נתון שהקבוצה ת"ל ולכן קיימים α0,α1,α2,α3∈F לא כולם אפס כך ש:
α0I+α1A+α2A2+α3A3=0
נכפול את הכל ב-A−1.
α0A−1+α1I+α2A+α3A2=0
אם α0=0, אז נקבל כי A−1=−α01(α1I+α2A+α3A2) כנדרש.
אם α0=0, אז נקבל α1I+α2A+α3A2=0, שוב נכפול ב-A−1 ונקבל:
α1A−1+α2I+α3A=0
אם α1=0 אז A−1=−α11(α2I+α3A).
אם α1=0, אז נמשיך עוד פעם.
מכיוון שלא כל הסקלרים שווים לאפס, אזי קיים לפחות סקלר אחד שאינו אפס ולכן זה יעבוד.
∎
העתקות ליניאריות (ה"ל, ט"ל)
יהיו U,W מ"ו מעל F.
העתקה T:U→W נקראת ליניארית אם:
- לכל u1,u2∈U מתקיים T(u1+u2)=T(u1)+T(u2).
- לכל α∈F ו-u∈U מתקיים T(αu)=αT(u).
העתקה T תקרא ליניארית ⟺ לכל u1,u2∈U ולכל α∈F מתקיים:
T(αu1+u2)αT(u1)+T(u2)
אם T ט"ל, אזי:
א. T(0U)=0W.
ב. T(−u)=−T(u) ∀u∈U:.
האם ההעתקה ליניארית?
א. T:R3→R2×2 כך ש: T(x,y,z)=(x+2zxyy+1∣y∣).
ב. T:R→V כך ש-T(x)=ex כאשר V הוא R+ עם הפעולות {x⊕y=x⋅yk⊙x=xk (הוכחנו שזה מ"ו מעל R).
ג. T:C2→C2 כך ש-T(z1,z2)=(z1,z2).
ד. אותה ההעתקה רק שהפעם T:CR2→CR2.
פתרון א':
נשים לב כי אם נקח את וקטור האפס של R3 נקבל:
T(0,0,0)=(0010)
מה שאינו וקטור האפס של R2×2 ולכן זוהי לא ט"ל.
בנוסף נשים לב כי בגלל האיבר xy ההעתקה לא תעבור את החיבור ואת הנגדי.
בנוסך, האיבר ∣y∣ לא יעבור חיבור, כפל בסקלר שלילי ונגדי.
פתרון ב':
נבדוק לפי הגדרה: יהיו x,y∈R:
T(x+y)=ex+y=exey=ex⊕ey=T(x)⊕T(y)
יהי k∈R ו-x∈R.
T(kx)=ekx=(ex)k=k⊙ex=k⊙T(x)
שני התנאים מתקיימים ולכן T היא ט"ל.
פתרון ג':
זוהי אינה העתקה ליניארית. למשל עבור:
v=(1,1)∈C2α=i∈C
מתקיים:
T(αv)=T(i(1,1))=T(i,i)=(i,−i)
αT(v)=iT(1,1)=i(1,1)=(i,i)
ולכן, T(αv)=αT(v). לכן, T איננו העתקה ליניארית.
פתרון ד':
זוהי אכן העתקה ליניארית. נראה לפי הגדרה בנוסח של צ"ל:
יהי α∈R ו-v1=(z1,z2),v2=(w1,w2)∈C2.
T(α(z1,z2)+(w1,w2))=T(αz1+w1,αz2+w2)=(αz1+w1,αz2+w2)
=(αz1+w1,αz2+w2)=αT(z1,z2)+T(w1,w2)