תרגיל 1
לפניכם שתי מטריצות מעל C \mathbb{C} C . מצאו את דרגת המטריצות בהתאם לערכים השונים של הפרמטר.
A = ( a 1 1 a a 2 1 − a 1 + a a 2 a 3 − a 2 a − a − 1 − 1 a 2 − 2 ) B = ( 1 a 2 + 1 a 2 + 1 a 2 2 a 1 2 a 2 a 2 a − 1 2 3 0 0 3 6 1 a 2 + 1 a 2 + 1 1 2 ) A=\begin{pmatrix}
a&1&1&a \\
a&2&1-a&1+a \\
a&2&a^3-a&2a \\
-a&-1&-1&a^2-2
\end{pmatrix} \qquad B=\begin{pmatrix}
1&a^2+1&a^2+1&a^2&2a \\
1&2a&2a&2a-1&2 \\
3&0&0&3&6 \\
1&a^2+1&a^2+1&1&2
\end{pmatrix} A = a a a − a 1 2 2 − 1 1 1 − a a 3 − a − 1 a 1 + a 2 a a 2 − 2 B = 1 1 3 1 a 2 + 1 2 a 0 a 2 + 1 a 2 + 1 2 a 0 a 2 + 1 a 2 2 a − 1 3 1 2 a 2 6 2
נתחיל ממטריצה A A A ונדרג אותה:
R 2 = R 2 − R 1 R 3 = R 3 − R 1 R 4 = R 4 + R 1 → ( a 1 1 a 0 1 − a 1 0 1 a 3 − a − 1 a 0 0 0 a 2 + a − 2 ) R 3 = R 3 − R 2 → ( a 1 1 a 0 1 − a 1 0 0 a 3 − 1 a − 1 0 0 0 a 2 + a − 2 ) \overrightarrow{\begin{matrix}
R_{2}=R_{2}-R_{1} \\
R_{3}=R_{3}-R_{1} \\
R_{4}=R_{4}+R_{1}
\end{matrix}}\begin{pmatrix}
a&1&1&a \\
0&1&-a&1 \\
0&1&a^3-a-1&a \\
0&0&0&a^2+a-2
\end{pmatrix}\overrightarrow{\begin{matrix}
R_{3}=R_{3}-R_{2}
\end{matrix}}\begin{pmatrix}
a&1&1&a \\
0&1&-a&1 \\
0&0&a^3-1&a-1 \\
0&0&0&a^2+a-2
\end{pmatrix} R 2 = R 2 − R 1 R 3 = R 3 − R 1 R 4 = R 4 + R 1 a 0 0 0 1 1 1 0 1 − a a 3 − a − 1 0 a 1 a a 2 + a − 2 R 3 = R 3 − R 2 a 0 0 0 1 1 0 0 1 − a a 3 − 1 0 a 1 a − 1 a 2 + a − 2
נפריד ל-2 מקרים:
כאשר a = 0 a=0 a = 0 :
( 0 1 1 0 0 1 0 1 0 0 − 1 − 1 0 0 0 − 2 ) R 2 = R 2 − R 1 → ( 0 1 1 0 0 0 − 1 1 0 0 − 1 − 1 0 0 0 − 2 ) R 3 = R 3 − R 2 → ( 0 1 1 0 0 0 − 1 1 0 0 0 − 2 0 0 0 − 2 ) \begin{pmatrix}
0&1&1&0 \\
0&1&0&1 \\
0&0&-1&-1 \\
0&0&0&-2
\end{pmatrix}\overrightarrow{\begin{matrix}
R_{2}=R_{2}-R_{1}
\end{matrix}}\begin{pmatrix}
0&1&1&0 \\
0&0&-1&1 \\
0&0&-1&-1 \\
0&0&0&-2
\end{pmatrix}\overrightarrow{\begin{matrix}
R_{3}=R_{3}-R_{2}
\end{matrix}}\begin{pmatrix}
0&1&1&0 \\
0&0&-1&1 \\
0&0&0&-2 \\
0&0&0&-2
\end{pmatrix} 0 0 0 0 1 1 0 0 1 0 − 1 0 0 1 − 1 − 2 R 2 = R 2 − R 1 0 0 0 0 1 0 0 0 1 − 1 − 1 0 0 1 − 1 − 2 R 3 = R 3 − R 2 0 0 0 0 1 0 0 0 1 − 1 0 0 0 1 − 2 − 2
R 4 = R 4 − R 3 → ( 0 1 1 0 0 0 − 1 1 0 0 0 − 2 0 0 0 0 ) \overrightarrow{R_{4}=R_{4}-R_{3}}\begin{pmatrix}
0&1&1&0 \\
0&0&-1&1 \\
0&0&0&-2 \\
0&0&0&0
\end{pmatrix} R 4 = R 4 − R 3 0 0 0 0 1 0 0 0 1 − 1 0 0 0 1 − 2 0
ולכן, r ( A ) = 3 r(A)=3 r ( A ) = 3 כאשר α = 0 \alpha=0 α = 0 .
2. כאשר a ≠ 0 a\neq 0 a = 0 :
R 3 = 1 α 3 − 1 R 3 → ( a 1 1 a 0 1 − a 1 0 0 1 a − 1 a 3 − 1 0 0 0 a 2 + a − 2 ) \overrightarrow{R_{3}=\frac{1}{\alpha^3-1}R_{3}}\begin{pmatrix}
a&1&1&a \\
0&1&-a&1 \\
0&0&1&\frac{a-1}{a^3-1} \\
0&0&0&a^2+a-2
\end{pmatrix} R 3 = α 3 − 1 1 R 3 a 0 0 0 1 1 0 0 1 − a 1 0 a 1 a 3 − 1 a − 1 a 2 + a − 2
מכיוון שכעת המטריצה מדורגת, נוכל לדעת כי r ( A ) = 4 r(A)=4 r ( A ) = 4 .
ולכן:
a = 0 a ≠ 0 r ( A ) = 3 r ( A ) = 4 \begin{array}{c|c}
a=0 & a\neq 0 \\
r(A)=3 & r(A)=4
\end{array} a = 0 r ( A ) = 3 a = 0 r ( A ) = 4
כעת, נעבור למטריצה B B B ונדרג אותה:
R 2 = R 2 − R 1 R 3 = R 3 − 3 R 1 R 4 = R 4 − R 1 → ( 1 a 2 + 1 a 2 + 1 a 2 2 a 0 − a 2 + 2 a − 1 − a 2 + 2 a − 1 − a 2 + 2 a − 1 2 − 2 a 0 − 3 a 2 − 3 − 3 a 2 − 3 3 − 3 a 2 6 − 6 a 0 0 0 1 − a 2 2 − 2 a ) \overrightarrow{\begin{matrix}
R_{2}=R_{2}-R_{1} \\
R_{3}=R_{3}-3R_{1} \\
R_{4}=R_{4}-R_{1}
\end{matrix}}\begin{pmatrix}
1&a^2+1&a^2+1&a^2&2a \\
0&-a^2+2a-1&-a^2+2a-1&-a^2+2a-1&2-2a \\
0&-3a^2-3&-3a^2-3&3-3a^2&6-6a \\
0&0&0&1-a^2&2-2a
\end{pmatrix} R 2 = R 2 − R 1 R 3 = R 3 − 3 R 1 R 4 = R 4 − R 1 1 0 0 0 a 2 + 1 − a 2 + 2 a − 1 − 3 a 2 − 3 0 a 2 + 1 − a 2 + 2 a − 1 − 3 a 2 − 3 0 a 2 − a 2 + 2 a − 1 3 − 3 a 2 1 − a 2 2 a 2 − 2 a 6 − 6 a 2 − 2 a
R 3 ↔ R 2 → ( 1 a 2 + 1 a 2 + 1 a 2 2 a 0 − 3 a 2 − 3 − 3 a 2 − 3 3 − 3 a 2 6 − 6 a 0 − a 2 + 2 a − 1 − a 2 + 2 a − 1 − a 2 + 2 a − 1 2 − 2 a 0 0 0 1 − a 2 2 − 2 a ) \overrightarrow{R_{3}\leftrightarrow R_{2}}\begin{pmatrix}
1&a^2+1&a^2+1&a^2&2a \\
0&-3a^2-3&-3a^2-3&3-3a^2&6-6a \\
0&-a^2+2a-1&-a^2+2a-1&-a^2+2a-1&2-2a \\
0&0&0&1-a^2&2-2a
\end{pmatrix} R 3 ↔ R 2 1 0 0 0 a 2 + 1 − 3 a 2 − 3 − a 2 + 2 a − 1 0 a 2 + 1 − 3 a 2 − 3 − a 2 + 2 a − 1 0 a 2 3 − 3 a 2 − a 2 + 2 a − 1 1 − a 2 2 a 6 − 6 a 2 − 2 a 2 − 2 a
R 2 = 1 3 R 2 → ( 1 a 2 + 1 a 2 + 1 a 2 2 a 0 − a 2 − 1 − a 2 − 1 1 − a 2 2 − 2 a 0 − a 2 + 2 a − 1 − a 2 + 2 a − 1 − a 2 + 2 a − 1 2 − 2 a 0 0 0 1 − a 2 2 − 2 a ) \overrightarrow{R_{2}=\frac{1}{3}R_{2}}\begin{pmatrix}
1&a^2+1&a^2+1&a^2&2a \\
0&-a^2-1&-a^2-1&1-a^2&2-2a \\
0&-a^2+2a-1&-a^2+2a-1&-a^2+2a-1&2-2a \\
0&0&0&1-a^2&2-2a
\end{pmatrix} R 2 = 3 1 R 2 1 0 0 0 a 2 + 1 − a 2 − 1 − a 2 + 2 a − 1 0 a 2 + 1 − a 2 − 1 − a 2 + 2 a − 1 0 a 2 1 − a 2 − a 2 + 2 a − 1 1 − a 2 2 a 2 − 2 a 2 − 2 a 2 − 2 a
R 3 = R 3 − R 2 → ( 1 a 2 + 1 a 2 + 1 a 2 2 a 0 − a 2 − 1 − a 2 − 1 1 − a 2 2 − 2 a 0 2 a 2 a 2 a − 2 0 0 0 0 1 − a 2 2 − 2 a ) R 2 = 1 − a 2 − 1 R 2 נשים לב כי המכנה אינו יכול להתאפס → \overrightarrow{R_{3}=R_{3}-R_{2}}\begin{pmatrix}
1&a^2+1&a^2+1&a^2&2a \\
0&-a^2-1&-a^2-1&1-a^2&2-2a \\
0&2a&2a&2a-2&0 \\
0&0&0&1-a^2&2-2a
\end{pmatrix}\overrightarrow{\begin{matrix}
R_{2}=\frac{1}{-a^2-1}R_{2} \\
\R{\text{נשים לב כי המכנה}} \\
\R{\text{אינו יכול להתאפס}}
\end{matrix}} R 3 = R 3 − R 2 1 0 0 0 a 2 + 1 − a 2 − 1 2 a 0 a 2 + 1 − a 2 − 1 2 a 0 a 2 1 − a 2 2 a − 2 1 − a 2 2 a 2 − 2 a 0 2 − 2 a R 2 = − a 2 − 1 1 R 2 נשים לב כי המכנה אינו יכול להתאפס
( 1 a 2 + 1 a 2 + 1 a 2 2 a 0 1 1 a 2 − 1 a 2 + 1 2 a − 2 a 2 + 1 0 2 a 2 a 2 a − 2 0 0 0 0 1 − a 2 2 − 2 a ) \begin{pmatrix}
1&a^2+1&a^2+1&a^2&2a \\
0&1&1&\frac{a^2-1}{a^2+1}& \frac{2a-2}{a^2+1} \\
0&2a&2a&2a-2&0 \\
0&0&0&1-a^2&2-2a
\end{pmatrix} 1 0 0 0 a 2 + 1 1 2 a 0 a 2 + 1 1 2 a 0 a 2 a 2 + 1 a 2 − 1 2 a − 2 1 − a 2 2 a a 2 + 1 2 a − 2 0 2 − 2 a
נחלק ל-2 מצבים:
כאשר a ≠ 0 a\neq 0 a = 0
R 3 = 1 2 a R 3 → ( 1 a 2 + 1 a 2 + 1 a 2 2 a 0 1 1 a 2 − 1 a 2 + 1 2 a − 2 a 2 + 1 0 1 1 a − 1 a 0 0 0 0 1 − a 2 2 − 2 a ) \overrightarrow{R_{3}=\frac{1}{2a}R_{3}}\begin{pmatrix}
1&a^2+1&a^2+1&a^2&2a \\
0&1&1&\frac{a^2-1}{a^2+1}& \frac{2a-2}{a^2+1} \\
0&1&1&\frac{a-1}{a}&0 \\
0&0&0&1-a^2&2-2a
\end{pmatrix} R 3 = 2 a 1 R 3 1 0 0 0 a 2 + 1 1 1 0 a 2 + 1 1 1 0 a 2 a 2 + 1 a 2 − 1 a a − 1 1 − a 2 2 a a 2 + 1 2 a − 2 0 2 − 2 a
R 3 = R 3 − R 2 → ( 1 a 2 + 1 a 2 + 1 a 2 2 a 0 1 1 a 2 − 1 a 2 + 1 2 a − 2 a 2 + 1 0 0 0 − 1 a − 2 a − 1 a 2 + 1 0 0 0 1 − a 2 2 − 2 a ) \overrightarrow{R_{3}=R_{3}-R_{2}}\begin{pmatrix}
1&a^2+1&a^2+1&a^2&2a \\
0&1&1&\frac{a^2-1}{a^2+1}& \frac{2a-2}{a^2+1} \\
0&0&0&-\frac{1}{a} &- 2\frac{a-1}{a^2+1} \\
0&0&0&1-a^2&2-2a
\end{pmatrix} R 3 = R 3 − R 2 1 0 0 0 a 2 + 1 1 0 0 a 2 + 1 1 0 0 a 2 a 2 + 1 a 2 − 1 − a 1 1 − a 2 2 a a 2 + 1 2 a − 2 − 2 a 2 + 1 a − 1 2 − 2 a
R 3 = − a R 3 → ( 1 a 2 + 1 a 2 + 1 a 2 2 a 0 1 1 a 2 − 1 a 2 + 1 2 a − 2 a 2 + 1 0 0 0 1 2 a a − 1 a 2 + 1 0 0 0 1 − a 2 2 ( 1 − a ) ) R 4 = R 4 − ( 1 − a 2 ) R 3 → \overrightarrow{R_{3}=-aR_{3}}\begin{pmatrix}
1&a^2+1&a^2+1&a^2&2a \\
0&1&1&\frac{a^2-1}{a^2+1}& \frac{2a-2}{a^2+1} \\
0&0&0&1 &2a\frac{a-1}{a^2+1} \\
0&0&0&1-a^2&2(1-a)
\end{pmatrix}\overrightarrow{R_{4}=R_{4}-(1-a^2)R_{3}} R 3 = − a R 3 1 0 0 0 a 2 + 1 1 0 0 a 2 + 1 1 0 0 a 2 a 2 + 1 a 2 − 1 1 1 − a 2 2 a a 2 + 1 2 a − 2 2 a a 2 + 1 a − 1 2 ( 1 − a ) R 4 = R 4 − ( 1 − a 2 ) R 3
( 1 a 2 + 1 a 2 + 1 a 2 2 a 0 1 1 a 2 − 1 a 2 + 1 2 a − 2 a 2 + 1 0 0 0 1 2 a a − 1 a 2 + 1 0 0 0 0 2 ( 1 − a ) [ 1 − a a 2 − 1 a 2 + 1 ] ) \begin{pmatrix}
1&a^2+1&a^2+1&a^2&2a \\
0&1&1&\frac{a^2-1}{a^2+1}& \frac{2a-2}{a^2+1} \\
0&0&0&1 &2a\frac{a-1}{a^2+1} \\
0&0&0&0&2(1-a)\left[ 1-a \frac{a^2-1}{a^2+1} \right]
\end{pmatrix} 1 0 0 0 a 2 + 1 1 0 0 a 2 + 1 1 0 0 a 2 a 2 + 1 a 2 − 1 1 0 2 a a 2 + 1 2 a − 2 2 a a 2 + 1 a − 1 2 ( 1 − a ) [ 1 − a a 2 + 1 a 2 − 1 ]
כעת נסתכל על המצבים השונים של האיברים המובילים. מכיוון שכולם חוץ מהשורה האחרונה הם 1, הם לא משתנים על פי a a a ולכן לא משנה איזה איבר נציב ב-a a a תמיד יהיה פתרון 1 אילו היו רק 3 שורות.
השורה הרביעית היא זו הבעייתית, ונבדוק מתי היא שווה ל-0 כעת:
2 ( 1 − a ) [ 1 − a a 2 − 1 a 2 + 1 ] = 0 2(1-a)\left[ 1-a\frac{a^2-1}{a^2+1} \right]=0 2 ( 1 − a ) [ 1 − a a 2 + 1 a 2 − 1 ] = 0
זה מתרחש ב-2 מצבים:
{ 1 − a = 0 ⟹ a = 1 1 − a a 2 − 1 a 2 + 1 = 0 ⟹ 1 = a a 2 − 1 a 2 + 1 ⟹ a 2 + 1 = a 3 − a ⟹ a 3 − a 2 − a + 1 = 0 ⟹ a = 1 , − 1 \begin{cases}
1-a=0 \implies a=1 \\
1-a\frac{a^2-1}{a^2+1}=0 \implies 1=a\frac{a^2-1}{a^2+1}\implies a^2+1=a^3-a \\
\qquad \implies a^3-a^2-a+1=0 \implies a=1,-1
\end{cases} ⎩ ⎨ ⎧ 1 − a = 0 ⟹ a = 1 1 − a a 2 + 1 a 2 − 1 = 0 ⟹ 1 = a a 2 + 1 a 2 − 1 ⟹ a 2 + 1 = a 3 − a ⟹ a 3 − a 2 − a + 1 = 0 ⟹ a = 1 , − 1
לכן, כאשר a = 1 , − 1 a=1,-1 a = 1 , − 1 מתקיים r ( A ) = 3 r(A)=3 r ( A ) = 3 אחרת, כל עוד a ≠ 0 a\neq 0 a = 0 אזי r ( A ) = 4 r(A)=4 r ( A ) = 4 .
כאשר a = 0 a=0 a = 0 :
נציב ונגלה:
( 1 1 1 0 0 0 1 1 − 1 − 2 0 0 0 − 2 0 0 0 0 1 2 ) R 3 = 1 − 2 R 3 → ( 1 1 1 0 0 0 1 1 − 1 − 2 0 0 0 1 0 0 0 0 1 2 ) R 4 = R 4 − R 3 → ( 1 1 1 0 0 0 1 1 − 1 − 2 0 0 0 1 0 0 0 0 0 2 ) \begin{pmatrix}
1&1&1&0&0 \\
0&1&1&-1&-2 \\
0&0&0&-2&0 \\
0&0&0&1&2
\end{pmatrix}\overrightarrow{R_{3}=\frac{1}{-2}R_{3}}\begin{pmatrix}
1&1&1&0&0 \\
0&1&1&-1&-2 \\
0&0&0&1&0 \\
0&0&0&1&2
\end{pmatrix}\overrightarrow{R_{4}=R_{4}-R_{3}}\begin{pmatrix}
1&1&1&0&0 \\
0&1&1&-1&-2 \\
0&0&0&1&0 \\
0&0&0&0&2
\end{pmatrix} 1 0 0 0 1 1 0 0 1 1 0 0 0 − 1 − 2 1 0 − 2 0 2 R 3 = − 2 1 R 3 1 0 0 0 1 1 0 0 1 1 0 0 0 − 1 1 1 0 − 2 0 2 R 4 = R 4 − R 3 1 0 0 0 1 1 0 0 1 1 0 0 0 − 1 1 0 0 − 2 0 2
a ≠ 1 , − 1 a = 1 , − 1 r ( A ) = 4 r ( A ) = 3 \begin{array}{c|c}
a \neq 1,-1 & a=1,-1 \\
r(A)=4 & r(A)=3
\end{array} a = 1 , − 1 r ( A ) = 4 a = 1 , − 1 r ( A ) = 3
תרגיל 2
לפניכם מערכת משוואות מעל הממשיים:
{ x + b y + b z + b w = a x + ( 1 + b ) y + ( a + b ) z + 2 b w = a + b 2 x + 2 b y + ( a + 2 b ) z + ( a + 2 b ) w = 3 a 3 x + 3 b y + 3 b z + ( a + 2 b ) w = 4 a + 2 \begin{cases}
x+by+bz+bw=a \\
x+(1+b)y+(a+b)z+2bw=a+b \\
2x+2by+(a+2b)z+(a+2b)w=3a \\
3x+3by+3bz+(a+2b)w=4a+2
\end{cases} ⎩ ⎨ ⎧ x + b y + b z + b w = a x + ( 1 + b ) y + ( a + b ) z + 2 b w = a + b 2 x + 2 b y + ( a + 2 b ) z + ( a + 2 b ) w = 3 a 3 x + 3 b y + 3 b z + ( a + 2 b ) w = 4 a + 2
כאשר x , y , z , w x,y,z,w x , y , z , w הם הנעלמים ואילו a , b a,b a , b הם פרמטרים.
לפני שנסתכל על הסעיפים נציב את המערכת במטריצה ( A ∣ b ) (A|b) ( A ∣ b ) כך:
( 1 b b b a 1 1 + b a + b 2 b a + b 2 2 b a + 2 b a + 2 b 3 a 3 3 b 3 b a + 2 b 4 a + 2 ) ⏟ ( A 4 × 4 ∣ b 4 × 1 ) \underbrace{\left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&b&b&a \\
1&1+b&a+b&2b&a+b \\
2&2b&a+2b&a+2b&3a \\
3&3b&3b&a+2b&4a+2
\end{array}\right)}_{(\underset{4\times4}{A}|\underset{4\times1}{b})} ( 4 × 4 A ∣ 4 × 1 b ) 1 1 2 3 b 1 + b 2 b 3 b b a + b a + 2 b 3 b b 2 b a + 2 b a + 2 b a a + b 3 a 4 a + 2
כעת, נדרג את המטריצה:
R 2 = R 2 − R 1 R 3 = R 3 − 2 R 1 R 4 = R 4 − 3 R 1 → ( 1 b b b a 0 1 a b b 0 0 a a a 0 0 0 a − b a + 2 ) \overrightarrow{\begin{matrix}
R_{2}=R_{2}-R_{1} \\
R_{3}=R_{3}-2R_{1} \\
R_{4}=R_{4}-3R_{1}
\end{matrix}}\left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&b&b&a \\
0&1&a&b&b \\
0&0&a&a&a \\
0&0&0&a-b&a+2
\end{array}\right) R 2 = R 2 − R 1 R 3 = R 3 − 2 R 1 R 4 = R 4 − 3 R 1 1 0 0 0 b 1 0 0 b a a 0 b b a a − b a b a a + 2
כעת, נשים לב כי המערכת מדורגת ונוכל לפרק למקרים על פי ערכי a a a ו-b b b כך:
כאשר a = 0 , b ≠ 0 a=0,b\neq 0 a = 0 , b = 0
נקבל את המטריצה:
( 1 b b b 0 0 1 0 b b 0 0 0 0 0 0 0 0 − b 2 ) R 3 ↔ R 4 → ( 1 b b b 0 0 1 0 b b 0 0 0 − b 2 0 0 0 0 0 ) \left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&b&b&0 \\
0&1&0&b&b \\
0&0&0&0&0 \\
0&0&0&-b&2
\end{array}\right)\overrightarrow{R_{3}\leftrightarrow R_{4}}\left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&b&b&0 \\
0&1&0&b&b \\
0&0&0&-b&2 \\
0&0&0&0&0
\end{array}\right) 1 0 0 0 b 1 0 0 b 0 0 0 b b 0 − b 0 b 0 2 R 3 ↔ R 4 1 0 0 0 b 1 0 0 b 0 0 0 b b − b 0 0 b 2 0
כעת שהמטריצה מדורגת, נוכל לראות כי r ( A ) = r ( A ∣ b ) = 3 r(A)=r(A|b)=3 r ( A ) = r ( A ∣ b ) = 3 .
2. כאשר a = 0 , b = 0 a=0,b=0 a = 0 , b = 0
נקבל את המטריצה:
( 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 ) R 4 ↔ R 3 → ( 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 ) \left(\begin{array}{cccc|c}
1&0&0&0&0 \\
0&1&0&0&0 \\
0&0&0&0&0 \\
0&0&0&0&2
\end{array}\right)\overrightarrow{R_{4}\leftrightarrow R_{3}}\left(\begin{array}{cccc|c}
1&0&0&0&0 \\
0&1&0&0&0 \\
0&0&0&0&2 \\
0&0&0&0&0
\end{array}\right) 1 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 R 4 ↔ R 3 1 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0
נראה כי במצב זה r ( A ) = 2 r(A)=2 r ( A ) = 2 ו-r ( A ∣ b ) = 3 r(A|b)=3 r ( A ∣ b ) = 3 .
3. כאשר a ≠ 0 a\neq 0 a = 0 (ו-b b b יכול להיות מה שהוא רוצה :} )
נראה כי במצב הזה r ( A ) = r ( A ∣ b ) = 4 r(A)=r(A|b)=4 r ( A ) = r ( A ∣ b ) = 4 .
עבור אילו ערכים של a , b a,b a , b יש למערכת פתרון יחיד?
למערכת משוואות יש פתרון יחיד כאשר r ( A ) = r ( A ∣ b ) = n r(A)=r(A|b)=n r ( A ) = r ( A ∣ b ) = n , שאצלנו מתרחש ב-(3).
נקנן את מטריצה זו:
( 1 b b b a 0 1 a b b 0 0 a a a 0 0 0 a − b a + 2 ) R 3 = 1 a R 3 ( a ≠ 0 ) → ( 1 b b b a 0 1 a b b 0 0 1 1 1 0 0 0 a − b a + 2 ) \left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&b&b&a \\
0&1&a&b&b \\
0&0&a&a&a \\
0&0&0&a-b&a+2
\end{array}\right)\overrightarrow{\begin{matrix}
\underset{(a\neq 0)}{R_{3}=\frac{1}{a}R_{3}}
\end{matrix}}\left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&b&b&a \\
0&1&a&b&b \\
0&0&1&1&1 \\
0&0&0&a-b&a+2
\end{array}\right) 1 0 0 0 b 1 0 0 b a a 0 b b a a − b a b a a + 2 ( a = 0 ) R 3 = a 1 R 3 1 0 0 0 b 1 0 0 b a 1 0 b b 1 a − b a b 1 a + 2
נחלק ל-2 מצבים:
כאשר a − b = 0 a-b=0 a − b = 0 :
( 1 b b b a 0 1 a b b 0 0 1 1 1 0 0 0 0 a + 2 ) \left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&b&b&a \\
0&1&a&b&b \\
0&0&1&1&1 \\
0&0&0&0&a+2
\end{array}\right) 1 0 0 0 b 1 0 0 b a 1 0 b b 1 0 a b 1 a + 2
במצב זה נראה כי אין פתרון למטריצה - לכן, נוסיף אותו לרשימת המצבים של סעיף ג'.
2. כאשר a − b ≠ 0 a-b\neq 0 a − b = 0 :
R 4 = 1 a − b R 4 → ( 1 b b b a 0 1 a b b 0 0 1 1 1 0 0 0 1 a + 2 a − b ) R 3 = R 3 − R 4 → ( 1 b b b a 0 1 a b b 0 0 1 0 1 − a + 2 a − b 0 0 0 1 a + 2 a − b ) R 2 = R 2 − a R 3 → \overrightarrow{R_{4}=\frac{1}{a-b}R_{4}}\left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&b&b&a \\
0&1&a&b&b \\
0&0&1&1&1 \\
0&0&0&1& \frac{a+2}{a-b}
\end{array}\right)\overrightarrow{R_{3}=R_{3}-R_{4}}\left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&b&b&a \\
0&1&a&b&b \\
0&0&1&0&1-\frac{a+2}{a-b} \\
0&0&0&1& \frac{a+2}{a-b}
\end{array}\right)\overrightarrow{R_{2}=R_{2}-aR_{3}} R 4 = a − b 1 R 4 1 0 0 0 b 1 0 0 b a 1 0 b b 1 1 a b 1 a − b a + 2 R 3 = R 3 − R 4 1 0 0 0 b 1 0 0 b a 1 0 b b 0 1 a b 1 − a − b a + 2 a − b a + 2 R 2 = R 2 − a R 3
( 1 b b b a 0 1 0 b b − a + a a + 2 a − b 0 0 1 0 1 − a + 2 a − b 0 0 0 1 a + 2 a − b ) R 2 = R 2 − b R 4 → ( 1 b b b a 0 1 0 0 2 0 0 1 0 1 − a + 2 a − b 0 0 0 1 a + 2 a − b ) R 1 = R 1 − b R 4 → \left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&b&b&a \\
0&1&0&b&b-a+a \frac{a+2}{a-b} \\
0&0&1&0&1-\frac{a+2}{a-b} \\
0&0&0&1& \frac{a+2}{a-b}
\end{array}\right)\overrightarrow{R_{2}=R_{2}-bR_{4}}\left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&b&b&a \\
0&1&0&0&2 \\
0&0&1&0&1-\frac{a+2}{a-b} \\
0&0&0&1& \frac{a+2}{a-b}
\end{array}\right)\overrightarrow{R_{1}=R_{1}-bR_{4}} 1 0 0 0 b 1 0 0 b 0 1 0 b b 0 1 a b − a + a a − b a + 2 1 − a − b a + 2 a − b a + 2 R 2 = R 2 − b R 4 1 0 0 0 b 1 0 0 b 0 1 0 b 0 0 1 a 2 1 − a − b a + 2 a − b a + 2 R 1 = R 1 − b R 4
( 1 b b 0 a − b a + 2 a − b 0 1 0 0 2 0 0 1 0 1 − a + 2 a − b 0 0 0 1 a + 2 a − b ) R 1 = R 1 − b R 3 → ( 1 b 0 0 a − b 0 1 0 0 2 0 0 1 0 1 − a + 2 a − b 0 0 0 1 a + 2 a − b ) R 1 = R 1 − b R 2 → \left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&b&0&a-b\frac{a+2}{a-b} \\
0&1&0&0&2 \\
0&0&1&0&1-\frac{a+2}{a-b} \\
0&0&0&1& \frac{a+2}{a-b}
\end{array}\right)\overrightarrow{R_{1}=R_{1}-bR_{3}}\left(\begin{array}{cccc|c}
1&b&0&0&a-b \\
0&1&0&0&2 \\
0&0&1&0&1-\frac{a+2}{a-b} \\
0&0&0&1& \frac{a+2}{a-b}
\end{array}\right)\overrightarrow{R_{1}=R_{1}-bR_{2}} 1 0 0 0 b 1 0 0 b 0 1 0 0 0 0 1 a − b a − b a + 2 2 1 − a − b a + 2 a − b a + 2 R 1 = R 1 − b R 3 1 0 0 0 b 1 0 0 0 0 1 0 0 0 0 1 a − b 2 1 − a − b a + 2 a − b a + 2 R 1 = R 1 − b R 2
( 1 0 0 0 a − b − 2 0 1 0 0 2 0 0 1 0 1 − a + 2 a − b 0 0 0 1 a + 2 a − b ) \left(\begin{array}{cccc|c}
1&0&0&0&a-b-2 \\
0&1&0&0&2 \\
0&0&1&0&1-\frac{a+2}{a-b} \\
0&0&0&1& \frac{a+2}{a-b}
\end{array}\right) 1 0 0 0 0 1 0 0 0 0 1 0 0 0 0 1 a − b − 2 2 1 − a − b a + 2 a − b a + 2
ולכן, אנו יודעים כי הפתרון שלנו הוא:
x ⃗ = ( a − b − 2 , 2 , 1 − a + 2 a − b , a + 2 a − b ) \vec{x}=\begin{pmatrix}
a-b-2,&2,&1-\frac{a+2}{a-b},&\frac{a+2}{a-b}
\end{pmatrix} x = ( a − b − 2 , 2 , 1 − a − b a + 2 , a − b a + 2 )
עבור אילו ערכים של a , b a,b a , b יש למערכת אינסוף פתרונות, פרט מספר דרגות החופש לבחירה חופשית של הנעלמים על פי הערכים של a , b a,b a , b .
יש אינסוף פתרונות כאשר r ( A ) = r ( A ∣ b ) < n r(A)=r(A|b)<n r ( A ) = r ( A ∣ b ) < n מה שאצלנו מתרחש במצב (1) כאשר r ( A ) = r ( A ∣ b ) = 3 < n = 4 r(A)=r(A|b)=3<n=4 r ( A ) = r ( A ∣ b ) = 3 < n = 4 .
לכן, במצב זה(בו a = 0 , b ≠ 0 a=0,b\neq 0 a = 0 , b = 0 ) יש אינסוף פתרונות עם ד"ח אחת.
עבור אילו ערכים של a , b a,b a , b אין למערכת פתרון:
אין למערכת פתרון כאשר r ( A ) < r ( A ∣ b ) r(A)<r(A|b) r ( A ) < r ( A ∣ b ) מה שאצלנו מתרחש במצב (2).
ולכן, כאשר a = 0 , b = 0 a=0,b=0 a = 0 , b = 0 אין למערכת פתרון.
בנוסף, כפי שראינו בסעיף א', כאשר a ≠ 0 , a = b a\neq0,a=b a = 0 , a = b גם אין פתרון למערכת שכן 3 = r ( A ) < r ( A ∣ b ) = 4 3=r(A)<r(A|b)=4 3 = r ( A ) < r ( A ∣ b ) = 4 .
תרגיל 3
סמנו את התשובה הנכונה:
תהא A ∈ R 3 × 3 A \in \mathbb{R}^{3\times3} A ∈ R 3 × 3 . נתון כי למערכת A x ⃗ = ( 1 1 1 ) A\vec{x}=\begin{pmatrix}1\\ 1\\ 1\end{pmatrix} A x = 1 1 1 יש פתרון וכן כי למערכת A x ⃗ = ( 1 1 0 ) A\vec{x}=\begin{pmatrix}1\\ 1\\ 0\end{pmatrix} A x = 1 1 0 אין פתרון. אזי:
א. למערכת A x ⃗ = ( 0 0 0 ) A\vec{x}=\begin{pmatrix}0\\0\\0\end{pmatrix} A x = 0 0 0 אין פתרון לא טריוויאלי.
ב. למערכת A x ⃗ = ( 2 2 1 ) A\vec{x}=\begin{pmatrix}2\\2\\1\end{pmatrix} A x = 2 2 1 אין פתרון.
ג. לכל 0 ≠ B ∈ R 3 × 3 0\neq B \in \mathbb{R}^{3\times 3} 0 = B ∈ R 3 × 3 למערכת A B x ⃗ = ( 1 1 1 ) AB\vec{x}=\begin{pmatrix}1\\1\\1\end{pmatrix} A B x = 1 1 1 יש פתרון.
ד. אם C C C שקולת שורה ל-A A A אז למערכת C x ⃗ = ( 1 1 1 ) C\vec{x}=\begin{pmatrix}1\\1\\1\end{pmatrix} C x = 1 1 1 יש פתרון.
ה. r ( A ) = 2 r(A)=2 r ( A ) = 2
התשובה הנכונה היא ב' .
הוכחה:
מכיוון שקיים מצב שבו אין פתרון, אנו יודעים כי r ( A ) < n r(A)<n r ( A ) < n כלומר, r ( A ) < 3 r(A)<3 r ( A ) < 3 .
לכן, אילו יש פתרון, אזי יש ∞ \infty ∞ פתרונות מכיוון שתהיה דרגת חופש אחת לפחות.
מכיוון שידוע לנו כי למערכת ( 1 1 1 ) \begin{pmatrix}1\\1\\1\end{pmatrix} 1 1 1 יש פתרון, למרות שיש דרגת חופש, אנו יודעים כי אם מדרגים את ( A ∣ b ) (A|b) ( A ∣ b ) אזי נקבל שורה אחת של אפסים שגם הפתרון בה הוא אפס. מכיוון שהפתרונות שווים בווקטור, אנו בהכרח יודעים כי במהלך הדרוג, נחסיר שורה אחת מהאחרת ולכן השורות הללו שוות מכיוון שתוצאת החיסור שלהם שווה לשורת אפסים במטריצת המקדמים A A A .
לכן, לפחות שתי שורות במטריצת המקדמים שוות אחת לשניה.
נסתכל על המערכת השנייה: ( 1 1 0 ) \begin{pmatrix}1\\1\\0\end{pmatrix} 1 1 0 נניח בשלילה כי 2 השורות הראשונות שוות ושונות מהשלישית על פי הנתאי הנ"ל.
במצב זה בווקטור שלו אין פתרון השורה הראשונה והשנייה מבטלות אחת את השנייה בדירוג ולכן על מנת להגיע למצב של חוסר פתרון אנו צריכיפ שהמקדמים של אחת השורות יצטמצמו אחת עם השנייה. (כך שנגיע ל-0 = x , x ∈ R ∖ { 0 } 0=x,x \in \mathbb{R}\setminus \{ 0 \} 0 = x , x ∈ R ∖ { 0 } )
מפני שהנחנו כי שהשורה הראשונה שונה מהשורה השלישית, הן לא מצטמצמות ישר ומפני שבפתרון של המערכת הקודמת כל הפתרונות שווים, אם היה אפשר להביע את השורה השלישית ככפל בסקלר של השורה הראשונה, אזי הפתרונות לא היו שווים. (ל-1 1 1 )
לכן, הגענו לסתירה שכן למשוואה במערכת השנייה יש פתרון, מה שאסור על פי הנתון.
לכן, השורה השלישית בהכרח שווה לאחת השורות שמעליה או לשתייהן.
במערכת שניתנה לנו בסעיף ב', ( 2 2 1 ) \begin{pmatrix}2\\2\\1\end{pmatrix} 2 2 1 , הפתרון של השורה השלישית אינו שווה לפתרון של אף אחת מהשורות האחרות מה שיוצר סתירה שכן הוכחנו כי היא בהכרח שווה על מנת שיהיה פתרון.
∎
תרגיל 4
נתבונן במערכת הבאה של ארבע משוואות בשלושה נעלמים ממשיים(מעל R \mathbb{R} R )
( 1 2 1 − 1 1 a − 1 1 2 a + 2 1 2 a b + b + 1 ) ( x 1 x 2 x 3 ) = ( 1 1 b + 2 b 2 + b + a b ) \begin{pmatrix}
1&2&1 \\
-1&1&a-1 \\
1&2&a+2 \\
1&2&ab+b+1
\end{pmatrix}\begin{pmatrix}
x_{1} \\
x_{2} \\
x_{3}
\end{pmatrix}=\begin{pmatrix}
1 \\
1 \\
b+2 \\
b^2+b+ab
\end{pmatrix} 1 − 1 1 1 2 1 2 2 1 a − 1 a + 2 ab + b + 1 x 1 x 2 x 3 = 1 1 b + 2 b 2 + b + ab
כאן הנעלמים הם x 1 , x 2 , x 3 x_{1},x_{2},x_{3} x 1 , x 2 , x 3 ואילו a , b a,b a , b הינם פרמטרים.
סמנו אילו מבין הטענות א-ו נכונות והשלימו את החסר במקומות המיועדים לכך.
לפני שנעבור לסעיפים, כמו בשאלה 2, נציב את המשוואה במטריצה ( A ∣ b ) (A|b) ( A ∣ b ) :
( 1 2 1 1 − 1 1 a − 1 1 1 2 a + 2 b + 2 1 2 a b + b + 1 b 2 + b + a b ) ⏟ ( A 4 × 3 ∣ b 4 × 1 ) \underbrace{\left(\begin{array}{ccc|c}
1&2&1&1 \\
-1&1&a-1&1 \\
1&2&a+2&b+2 \\
1&2&ab+b+1&b^2+b+ab
\end{array}\right)}_{(\underset{4\times3}{A}|\underset{4\times1}{b})} ( 4 × 3 A ∣ 4 × 1 b ) 1 − 1 1 1 2 1 2 2 1 a − 1 a + 2 ab + b + 1 1 1 b + 2 b 2 + b + ab
כעת, נדרג את המטריצה:
R 2 = R 2 + R 1 R 3 = R 3 − R 1 R 4 = R 4 − R 1 → ( 1 2 1 1 0 3 a 2 0 0 a + 1 b + 1 0 0 a b + b b 2 + b + a b − 1 ) R 2 = 1 3 R 2 → ( 1 2 1 1 0 1 a 3 2 3 0 0 a + 1 b + 1 0 0 a b + b b 2 + b + a b − 1 ) \overrightarrow{\begin{matrix}
R_{2}=R_{2}+R_{1} \\
R_{3}=R_{3}-R_{1} \\
R_{4}=R_{4}-R_{1}
\end{matrix}}\left(\begin{array}{ccc|c}
1&2&1&1 \\
0&3&a&2 \\
0&0&a+1&b+1 \\
0&0&ab+b&b^2+b+ab-1
\end{array}\right)\overrightarrow{R_{2}=\frac{1}{3}R_{2}}\left(\begin{array}{ccc|c}
1&2&1&1 \\
0&1&\frac{a}{3}&\frac{2}{3} \\
0&0&a+1&b+1 \\
0&0&ab+b&b^2+b+ab-1
\end{array}\right) R 2 = R 2 + R 1 R 3 = R 3 − R 1 R 4 = R 4 − R 1 1 0 0 0 2 3 0 0 1 a a + 1 ab + b 1 2 b + 1 b 2 + b + ab − 1 R 2 = 3 1 R 2 1 0 0 0 2 1 0 0 1 3 a a + 1 ab + b 1 3 2 b + 1 b 2 + b + ab − 1
נחלק כעת ל-2 מצבים:
כאשר b ≠ 0 b\neq0 b = 0 :
R 4 = 1 b R 4 → ( 1 2 1 1 0 1 a 3 2 3 0 0 a + 1 b + 1 0 0 a + 1 b + a ) R 4 = R 4 − R 3 → ( 1 2 1 1 0 1 a 3 2 3 0 0 a + 1 b + 1 0 0 0 a − 1 ) \overrightarrow{R_{4}=\frac{1}{b}R_{4}}\left(\begin{array}{ccc|c}
1&2&1&1 \\
0&1& \frac{a}{3}& \frac{2}{3} \\
0&0&a+1&b+1 \\
0&0&a+1&b+a
\end{array}\right)\overrightarrow{R_{4}=R_{4}-R_{3}}\left(\begin{array}{ccc|c}
1&2&1&1 \\
0&1& \frac{a}{3}& \frac{2}{3} \\
0&0&a+1&b+1 \\
0&0&0&a-1
\end{array}\right) R 4 = b 1 R 4 1 0 0 0 2 1 0 0 1 3 a a + 1 a + 1 1 3 2 b + 1 b + a R 4 = R 4 − R 3 1 0 0 0 2 1 0 0 1 3 a a + 1 0 1 3 2 b + 1 a − 1
המטריצה מדורגת כעת וניתן לראות דבר מעניין:
אם a ≠ 1 a\neq1 a = 1 אז אין פתרון למטריצה.
אם b ≠ − 1 b\neq -1 b = − 1 ו-a = − 1 a= -1 a = − 1 אז גם אין פתרון למטריצה.
אם a = 1 a=1 a = 1 אז r ( A ) = r ( A ∣ b ) = 3 < 4 = n r(A)=r(A|b)=3<4=n r ( A ) = r ( A ∣ b ) = 3 < 4 = n .
כעת, נעבור למצב השני:
2. כאשר b = 0 b=0 b = 0 :
נציב:
( 1 2 1 1 0 1 a 3 2 3 0 0 a + 1 1 0 0 0 − 1 ) \left(\begin{array}{ccc|c}
1&2&1&1 \\
0&1& \frac{a}{3}& \frac{2}{3} \\
0&0&a+1&1 \\
0&0&0&-1
\end{array}\right) 1 0 0 0 2 1 0 0 1 3 a a + 1 0 1 3 2 1 − 1
במצב זה אין פתרון למטריצה.
כעת, נעבור לסעיפים:
קיים ערך של b b b שעבורו לכל ערך של a a a למטריצה אין פתרון.
נכון
כפי שראינו לפני כמה רגעים, כאשר b = 0 b=0 b = 0 נוצר מצב בו r ( A ) < r ( A ∣ b ) r(A)<r(A|b) r ( A ) < r ( A ∣ b ) ולכן אין פתרון לכל a a a .
לכל ערך של a a a קיים ערך של b b b עבורו למערכת אין פתרון.
נכון
אנו יכולים לראות כי לכל ערך של a a a שנבחר אנו יכולים לקחת את b = 0 b=0 b = 0 ואז למערכת לא יהיה פתרון.
קיים ערך של a a a עבורו לכל ערך של b b b למערכת אין פתרון.
נכון
ניתן לראות שבמידה ב-b = 0 b=0 b = 0 כל ערך a a a שניקח יתאים למצב ובמידה ש-b ≠ 0 b\neq 0 b = 0 אם נקח a ≠ 1 a\neq1 a = 1 אז גם לא יהיה פתרון.
ולכן, נוכל לבחור את הערך ונבחר a = 3 a=3 a = 3 .
קיים ערך של b b b עבורו לכל ערך של a a a יש למערכת פתרון.
לא נכון
כפי שראינו, אם נקח את הערך b ≠ 0 b\neq 0 b = 0 כלשהו נראה כי במידה ו-a ≠ 1 a\neq 1 a = 1 אז אין פתרון למשוואה ולכן זה לא מתרחש לכל ערך a a a בשום ערך b b b .
אם למערכת יש ∞ \infty ∞ פתרונות אז בהכרח a = b a=b a = b .
לא נכון
יש ∞ \infty ∞ פתרונות כאשר r ( A ) = r ( A ∣ B ) < n r(A)=r(A|B)<n r ( A ) = r ( A ∣ B ) < n מה שמתרחש אם b ≠ 0 b\neq 0 b = 0 ו-a = 1 a=1 a = 1 .
המטריצה שלנו, כאשר b = 3 , a = 1 b=3,a=1 b = 3 , a = 1 תראה כך:
( 1 2 1 1 0 1 1 3 2 3 0 0 2 4 0 0 0 0 ) \left(\begin{array}{ccc|c}
1&2&1&1 \\
0&1& \frac{1}{3}& \frac{2}{3} \\
0&0&2&4 \\
0&0&0&0
\end{array}\right) 1 0 0 0 2 1 0 0 1 3 1 2 0 1 3 2 4 0
נראה כי במצב זה יש ∞ \infty ∞ פתרונות עם ד"ח 1.
אם a = 2 a=2 a = 2 קיים ערך יחיד של b b b עבורו למערכת פתרון יחיד.
לא נכון
כפי שראינו לפני כמה סעיפים, אם a ≠ 1 a\neq 1 a = 1 אז למערכת אין פתרון כלל.