כשננסה למצוא איבר הופכי למטריצות נגלה כי אין כזה. נניח בדוגמה הבאה:
(1020)(acbd)=I{a+2c=1b+2d=0⟹{0=10=0
לכן אין איבר הופכי.
לחלק מהמטריצות כן יש איבר הופכי. לכן, נגדיר את ההגדרה הבאה.
הגדרה 1 (מטריצה הפיכה)
מטריצה ריבועית A נקראת הפיכה אם קיימת מטריצה ריבועית B כך ש-AB=I.
המטריצה B נקראת המטריצה ההופכית/ההפוכה של A ומסומנת A−1.
משפט
יהיו A,B∈Fn×n כך ש-AB=In. אזי:
א. r(A)=n.
ב. BA=In.
ג. B יחידה.
הוכחה: (א')
↓r(AB)≤min{r(A),r(B)}n=r(In)=r(AB)≤r(A)
ולכן, r(A)≥n מאידך r(A)≤n ולכן r(A)=n. ∎
הוכחה: (ב')
לפי משפט שראינו, ⟺r(A)=nA שקולת שורות ל-In.
מאידך, אם A שקולת שורה ל-In קיימות מטריצות אלמנטריות E1,…,Ek כך ש-In=Ek⋅⋅⋅E1⋅A.
נסמן C=EK⋅⋅⋅E1 ונקבל שמצאנו מטריצה C כך ש-CA=In.
מאידך AB=In נרצה להראות כי B=C.
כיוון ש-AB=In נכפול ב-C משמאל ונקבל כי: CAB=C.
⟹(CA)B=C⟹InB=C⟹B=C⟹BA=In
∎
הוכחה: (ג')
אם AB=AD=In אזי
AB=I↓ראינו קודם שאם אזיAD=InDA=In⟹(DA)B=D⟹B=D
מסקנה
המטריצה A−1 גם היא הפיכה ומתקיים (A−1)−1=A.
אם A הפיכה אזי AB=AC ⇐ B=C (חוק הצמצום).
אם AB=BD=In אזי AB=I⟹(DA)B=D⟹B=D
הערה
אם AB=0, באופן כללי זה לא נכון שאחת מהן היא מטריצת האפס. אבל אם A או B הפיכות, השנייה היא בהכרח מטריצת האפס.
למשל, אם A הפיכה, נכפול משמאל ב-A−1 ונקבל כי B=0.
טענה
אם A,B הפיכות ⇔ AB הפיכה ומתקיים (AB)−1=B−1A−1.
אם A הפיכה אזי גם At הפיכה ומתקיים (At)−1=(A−1)t.
אם A הפיכה אזי גם λA הפיכה לכל 0=λ∈F ומתקיים (λA)−1=λ−1A−1.
הוכחה: (1)
⇐:
AB(B−1A−1)=A(BB−1)A−1=AIA−1=I
⇒: נניח כי AB הפיכה ונוכיח כי A,B הפיכות.
כיוון ש-AB הפיכה, קיימות מטריצות C,D כך ש-
C(AB)=I⟹(CA)B=I⟹ הפיכהB(AB)D=I⟹A(BD)=I⟹ הפיכהA
∎
הוכחה: (2)
I=It=(AA−1)t=(A−1)tAt(At)−1=(A−1)t
∎
הוכחה: (3)
(λA)λ−1A−1=1⋅AA−1=I
∎
משפט
מטריצה אלמנטרית הפיכה וההופכית שלה היא מטריצה אלמנטרית מאותו סוג.
הוכחה:.ברור הוכחה ע"י דוגמה: (מה שכמובן לא מתקבל במבחן)
100010001R1+2R2→R1100210001
נקח מטריצה אלמנטרית שעושה את הפעולה ההפוכה: 100−210001.
100−210001100210001=100010001
∎
משפט
תהא A∈Fn×nריבועית. התנאים הבאים שקולים:
A הפיכה
מתקיים: r(A)=n
A שקולת שורות ל-I.
לכל b∈Fn. למערכת Ax=b קיים פתרון יחיד.
A מכפלת מטריצות אלמנטריות.
שורות/עמודות A בת"ל/פורשות את Fn.
הוכחה:
(2) ⇔ (3) ראינו.
(1) ⇐ (2) ראינו קודם.
נראה (3) ⇐ (1):
אם A שקולת שורות ל-I, אזי קיימות מטריצות אלמנטריות Ek,…,E1 כך ש-Ek⋅⋅⋅E1⋅A=I. לכן, A הפיכה וההופכית שלה Ek⋅⋅⋅E1.
(2) ⇔ (4) ראינו.
נראה (3) ⇐ (5): ("באוניברסיטה הפתוחה זה נקרא משפט 3106" - יוסי)
אם A שקולת שורות ל-I, אזי קיימות מטריצות אלמנטריות כך ש-Ek⋅⋅⋅E1⋅A=I ולכן: A=E1−1⋅⋅⋅Ek−1 (ראינו שכל המטריצות האלמנטריות הופכיות)
כלומר, A מכפלת מטריצות אלמנטריות (אמרנו שההופכית של מטריצה אלמנטרית היא מטריצה אלמנטרית מאותו הסוג - בפרט היא אלמנטרית)
נראה (5) ⇐ (1):
אם A מכפלת אלמנטריות נקבל ש-A הפיכה, שהרי כל אלמנטרית היא הפיכה ומכפלת הפיכות - הפיכה. ∎
הוכחה:
⇐: המטריצות A,B שקולות שורה ⇔ קיימות מטריצות אלמנטריות Ek,…,E1 כך ש-A=Ek…E1B. לכן, נוכל לקחת את P להיות P=Ek…E1.
⇒: לפי המשפט הקודם, כל מטריצה הפיכה ניתנת לכתיבה כמכפלת מטריצות אלמנטריות. לפיכך, אם A=PB ו-P=Ek…E1 אזי A=Ek…E1B כלומר, A,B שקולות שורה.
מסקנה
תהא P הפיכה. אזי, r(PA)=r(A) וגם r(AP)=r(A) לכל A.
הוכחה: ברור
אם P הפיכה, אזי נסיק מטענה קודמת כי A ו-PA שקולות שורה ולכן, יש להן את אותה הדרגה.
r(PA)=r(A)
כדי להוכיח כי r(AP)=r(A) נוכל להוכיח טענה דומה לטענה הקודמת ("שלא נעשה אותה כי צריך לפתוח שולחן" - יוסי): A,B שקולות שורה ⇔ קיימת P הפיכה כך ש-A=BP ואז להסיק באופן דומה את מה שנאמר במשפט. ∎