יהיו [an,bn] סדרה של קטעים סגורים כך ש:
- [an+1,bn+1]⊆[an,bn] לכל n.
- אורכי הקטעים שואפים לאפס.
אזי קיימת נקודה משותפת לכל הקטעים.
הוכיחו בעזרת הלמה של קנטור כי לא ניתן לסדר את כל המספרים הממשיים בקטע [0,1] כסדרה.
הוכחה:
נניח בשלילה כי ניתן לסדר את כל האיברים ב-[0,1] כסדרה. נסמנה Xn.
נחלק את הקטע לשלושה קטעים שווים באורכם.
[0,31][31,32][32,1]
נתבונן ב-X1. קיים לפחות קטע אחד ששם X1 אינו נמצא. נסמנו [a1,b1].
נחלק את הקטע שוב לשלושה חלקים שווים. X2 לא נמצא בלפחות אחד מהקטעים. נסמנו [a2,b2].
נמשיך לחלק את הקטעים עד לקטע [an,bn] ונאמר ש-Xn לא מצא שם.
נחלק את הקטע שוב לשלושה קטעים ו-Xn+1 לא נמצא באחד משלושתם. נסמנו [an+1,bn+1].
בנינו סדרת קטעים. כעת נראה כי הקטעים מקיימים את הלמה של קנטור.
כל קטע מוכל בקודמו.
כל קטע מהצורה [an,bn] אורכו הוא 3n1⟶0.
לפי הלמה של קנטור יש נקודה c אחת המשותפת לכל הקטעים שמקיימת c∈[0,1] אבל לפי הבניה c∈Xn - סתירה.
∎
לכל סדרה חסומה יש תת סדרה מתכנסת.
- לכל סדרה חסומה ש לפחות ג"ח אחד.
- לכל סדרה יש ת"ס מתכנסת במובן הרחב.
- לכל סדרה יש ת"ס מונוטונית
- סדרה מתכנסת במובן הרחב ⇔ יש לה ג"ח אחד במובן הרחב.
תהי an סדרה ונגדיר bn=an2−2an.
א. הוכיחו שאם bn מתכנסת אז an חסומה.
ב. נתון כי limn→∞bn=3. הוכיחו כי הסדרה an מתכנסת או שיש לסדרה an בדיוק שני ג"ח ושניהם סופיים.
הוכחה: (א)
נניח בשלילה כי an אינה חסומה. נניח בה"כ ש-an אינה חסומה מלמעלה ולכן, לפי משפט קיימת לה תת סדרה amkk→∞⟶∞.
לפי חשבון גבולות מורחב: bnk=ank(ank−2)k→∞⟶∞⋅∞=∞ מה שעומד בסתירה לכך ש-bn מתכנסת.
לכן, an חסומה.
∎
הוכחה: (ב)
הסדרה bn מתכנסת ולכן לפי סעיף א', an חסומה ולכן, לפי BW יש לה תת-סדרה מתכנסת. נסמנה: ankk→∞⟶L.
לפי חשבון גבולות, bnk=ank(ank−2)k→∞⟶L(L−2) ולכן: L(L−2)=3
L2−2L−3=0⟹L=−1,3
הסדרה bn מתכנסת ולכן כל תת סדרה שלה מתכנסת לאותו גבול.
מסקנה: אם an מתכנסת אז היא מתכנסת ל-3 או ל-−1 ואם לא מתכנסת הג"ח שלה הם −1,3.
∎
תהי an סדרה המקיימת: ∣an+1−an∣<1 לכל n טבעי. גם 1 וגם −1 גבולות חלקיים שלה.
הוכיחו כי קיים ג"ח נוסף לסדרה an.
רעיון ההוכחה:

מכיוון שיש שתי ג"חים, אזי לכל איבר an שנקח אשר נמצא בסביבה של 1, יהיה איבר ak כאשר k>n כך שהוא יהיה בסביבה של −1 כדי שהת"ס יתכנסו לשני גבולות שונים.
לכן, מכיוון שהמרחק בין כל שני איברים בסדרה אינו גדול מ-1, אזי כדי להגיע מהאיזור של -1 לאיזור 1 צריך לעבור במרכז, בתוך האיזור התחום בסוגריים.
לכן, יש ∞ איברים באזור זה ולכן יש גם שם ג"ח.
הוכחה:
נרצה להראות כי בקטע [−1−ε,1+ε] יש ∞ מאיברי הסדרה לערך מתאים של ε.
נבחר למשל ε=41. כלומר, נרצה להראות שבקטע [−43,43] יש ∞ מאיברי הסדרה.
זה יוכיח את מה שאנו רוצים מכיוון שאם בקטע יש אינסוך מאיברי הסדרה, זוהי בדיוק הגדרת הגבול לתת הסדרה של כל האיברים הללו
נניח בשלילה כי אין. כך יש בקטע מספר סופי של איברים. לכן, לכל n>N מתקיים: an>43 או an<−43.
נתון כי 1 ו-−1 הינם ג"ח ולכן, לפי משפט, יש ∞ מאיברי הסדרה ב-(1−41,1+41) וגם ב-(−1−41,−1+41).
אין דרכים עם n>N שעבורם an>43 וגם an<−43 ולכן קיים n0>N שעבורו an0<−43 וגם an0+1>43.
נקבל: ∣an+1−an0∣>1 בסתירה לנתון.
כלומר, יש ∞ מאיברי הסדרה בקטע [−43,43].
נסדר ∞ איברים אלו בסדר אינדקסים עולה ונסמנם ank. אנו יודעים כי: −43≤ank≤43.
כלומר, ank חסומה ולכן לפי BW יש לה ת"ס מתכנסת ankjj→∞⟶L.
לפי תכונות סדר גבולות: −43≤L≤43 ומצאנו ג"ח נוסף כנדרש.
∎