הוכחה:
נשים לב כי לא נוכל להשתמש פה באינדוקציה, שכן מצד אחד זה עולה באינדוקציה ומצד שני זה יורד באינדוקציה בגלל ה-an21.
נשים לב כי:
an+1−an=3an24>0
ולכן, הסדרה עולה.
לפי משפט, הסדרה מתכנסת במובן הרחב לגבול סופי או ∞.
נניח כי היא מתכנסת לגבול סופי ונסמן limn→∞an=L.
ולכן, limn→∞an+1=L.
לפי נוסחת הנסיגה וחשבון גבולות:
L=L+3L24
ולכן:
3L24=0
זוהי סתירה ולכן
n→∞liman=∞
לכן, הסדרה אינה מתכנסת.
∎
תרגיל
an+1=an2+c,a1=c
נתון כי: 0<c<41.
האם הסדרה מתכנסת? אם כן, חשבו את הגבול.
הוכחה:
הערה (ענן המחשבות של רבקה)
נשים לב כי אם האיבר הראשון הינו נעלם, אז זה יכול לשנות את שאר הסדרה - יורדת/עולה - מונוטונית/קבועה וכו'.
מכיוון שיש an2 בנוסחת הנסיגה, נסיק כי הסדרה עולה ולכן:
נוכיח באינדוקציה כי הסדרה עולה. בסיס:a2=c2+c ולכן a2>a1. בדיקה: נניח כי עבור n≥1 מסויים an+1≥an.
an+2=an+12+c≥an2+c=an+1
ולכן, הסדרה מונוטונית עולה ולכן, מתכנסת במובן הרחב לגבול סופי או ∞.
הערה (טיוטא)
נניח כי קיים גבול סופי ונסמנו limn→∞an=L.
על פי נוסחת הנסיגה:
n→∞liman+1=n→∞liman2+c
ולכן:
L=L2+cL1,2=21±1−4c
נראה כי אם נציב את הקצוות נקבל 0,1,21 ולכן נותרו לנו שתי אפשרויות:
21<21+1−4c<1וא0<21−1−4c<21
כדי למצוא הבדל בין שתי האפשרויות, ננסה לחסום מלמעלה על ידי 21 שכן הוא ישמש כהבדל בין הגבולות.
אם זה לא יצליח, נראה אם הסדרה חסומה על ידי אחד ואם זה לא קורה נדע כי היא שואפת ל-∞.
נבדוק באינדוקציה אם הסדרה חסומה על ידי 21. בסיס:a1=c<41<21. צעד: נניח כי עבור n≥1 מסויים: an≤21.
an+1=an2+c≤41+c≤21
ולכן הסדרה מונוטונית עולה וחסומה על ידי 21 ומכאן שמתכנסת.
נסמן: limn→∞an=L ולכן limn→∞an+1=L.
לפי נוסחת הנסיגה וחשבון גבולות:
הוכחה:
נראה כי יש לנו פה ממוצע הנדסי של איברי סדרה an. ולכן, נחשב את גבול an כך:
an=(nn+1)n⟶e
ולכן, על פי משפט:
n→∞limna1⋅a2⋅…⋅an=e
∎
תת סדרות
הסדרה bn תת סדרה של an אם כל איברה הם איברים המופיעים באותו סדר בסדרה an.
גבול חלקי(ג"ח) של an הינו גבול של תת סדרה של an.
משפט
אם סדרה an מתכנסת במובן הרחב, אז כל תת סדרה שלה מתכנסת במובן הרחב.
תרגיל (נכון/לא נכון)
אם an תת סדרה של bn וגם bn תת סדרה של an אזי an=bn.
נסתכל על שתי הסדרות הבאות:
an={1,0,1,0,1,0,1,…}bn={0,1,0,1,0,1,0,…}
נראה כי במצב הזה an תת סדרה של bn שמתחילה באיבר ה-2 שלה ו-bn תת סדרה של an שמתחילה באיבר ה-2 שלה.
לכן, הטענה אינה נכונה.
תרגיל (נכון/לא נכון)
הסדרות an,bn חסומות.
אם A ג"ח של an ו-B ג"ח של bn אז AB ג"ח של an⋅bn.
הטענה אינה נכונה. נראה דוגמה נגדית:
an=(−1)nA=−1bn=(−1)nB=1anbn=1AB=−1
ולכן, יש לנו סתירה מהטענה.
תרגיל (נכון/לא נכון)
אם a3k,a2k מתכנסות לאותו גבול אז an מתכנסת.
נראה כי אם נקח את הסדרה הבאה:
an={0n=2k,3k1n=2k,3k
שהיא אינה מתכנסת.
ולכן, הטענה אינה נכונה.
תרגיל (נכון/לא נכון)
אם an סדרה שאינה חסומה מלמעלה ו-ank תת סדרה מונוטונית של an אז ank⟶∞.
נסתכל על הסדרה הבאה:
an=(−1)nn
שהיא אינה חסומה מלמעלה ואינה מתכנסת.
נקח את ת"ס a2k−1=(−1)2k−1(2k−1) ונראה כי:
n→∞lima2k−1=n→∞lim−(2k−1)=−∞
ולכן הטענה אינה נכונה.
תרגיל (נכון/לא נכון)
אם an,bn סדרות כך ש-an מתכנסת וגם limn→∞∣an−bn∣=0 אז limn→∞an=limn→∞bn.
מכיוון ש-an מתכנסת ⇐ כל ת"ס שלה מתכנסת לאותו הגבול.
נסמן: an⟶L ולכן, a2n⟶L.
לפי הנתון, ∣a2n−bn∣⟶0.
לכן, לפי משפט:
a2n−bn⟶0bn=a2n−(a2n−bn)
לכן, לפי חשבון גבולות:
n→∞limbn=n→∞lima2n−(=0a2n−bn)=L−0=L
ולכן, הטענה נכונה.
תרגיל (נכון/לא נכון)
אם a2k ו-a3k ת"ס מתכנסות אז הן מתכנסות לאותו הגבול.
נסמן את הגבולות של ת"ס:
n→∞lima2k=L1n→∞lima3k=L2
הת"ס a6k היא ת"ס של a2k ולכן, לפי משפט a6k⟶L1.
הת"ס a6k היא גם ת"ס של a3k ולכן, לפי משפט a6k⟶L2.
ולכן, מיחידות הגבול: L1=L2.
ולכן, הטענה נכונה.