חזור לתיקייה: תרגול

8 - סדרות מונוטוניות, נוסחאות נסיגה, הגבול e ותת סדרות

חיפוש בתיקיה
Ctrl K
לחץ כאן או הקש Ctrl K כדי לחפש בכל התיקיה
  • כללי
  • הגבול המיוחד e
  • תת סדרות

8 - סדרות מונוטוניות, נוסחאות נסיגה, הגבול e ותת סדרות

01040031

חשבון אינפיניטסימלי 1מ'

רשימות תרגול לקריאה בשבת

סדרות מונוטוניות, נוסחאות נסיגה, הגבול e ותת סדרות

הופק מתוך תקיית התואר של שקד

uni-folder.vercel.app

תרגיל

an+1=54+3an,a1=1a_{n+1}=\sqrt{ 54+3a_{n} },\quad a_{1}=1an+1​=54+3an​​,a1​=1

האם הסדרה מתכנסת? אם כן, חשבו את הגבול.

הוכחה:
נוכיח באינדוקציה כי הסדרה עולה.
בסיס: a1=1a_{1}=1a1​=1 ו-a2=57a_{2}=\sqrt{ 57 }a2​=57​ ולכן, a2>a1a_{2}>a_{1}a2​>a1​.
צעד: נניח כי an+1≥ana_{n+1}\geq a_{n}an+1​≥an​ עבור n≥1n\geq1n≥1 מסויים. נוכיח עבור an+2,an+1a_{n+2},a_{n+1}an+2​,an+1​.

an+2=54+3an+1≥54+3an=an+1a_{n+2}=\sqrt{ 54+3a_{n+1} }\geq \sqrt{ 54+3a_{n} }=a_{n+1}an+2​=54+3an+1​​≥54+3an​​=an+1​

מעברים בוצעו לפי נוסחה ולפי הנחת האינדוקציה.

נראה כי הסדרה חסומה על ידי 999 באינדוקציה.
בסיס: a1=1<9a_{1}=1<9a1​=1<9.
צעד: נניח an≤9a_{n}\leq9an​≤9.

an+1=54+3an≤54+3⋅9=9a_{n+1}=\sqrt{ 54+3a_{n} }\leq \sqrt{ 54+3\cdot 9 }=9an+1​=54+3an​​≤54+3⋅9​=9

הסדרה מונוטונית עולה וחסומה מלמעלה ולכן, על פי משפט, מתכנסת.
נסמן lim⁡n→∞an=L\lim_{ n \to \infty }a_{n}=Llimn→∞​an​=L.
ולכן גם lim⁡n→∞an+1=L\lim_{ n \to \infty }a_{n+1}=Llimn→∞​an+1​=L.
לפי נוסחת הנסיגה וחשבון גבולות:

an+1=54+3ana_{n+1}=\sqrt{ 54+3a_{n} }an+1​=54+3an​​ lim⁡n→∞an+1=lim⁡n→∞54+3an\lim_{ n \to \infty } a_{n+1}=\lim_{ n \to \infty } \sqrt{ 54+3a_{n} }n→∞lim​an+1​=n→∞lim​54+3an​​ L=54+3LL=\sqrt{ 54+3L }L=54+3L​ L2=54+3LL^2=54+3LL2=54+3L L2−3L−54=0L^2-3L-54=0L2−3L−54=0 L=9,−6L=9,-6L=9,−6

מכיוון שהסדרה חיובית, L=9L=9L=9.
‎∎

תרגיל

נתונה נוסחת הנסיגה:

an+1=an+43an2,a1=2a_{n+1}=a_{n}+\frac{4}{3a_{n}^2}, \quad a_{1}=2an+1​=an​+3an2​4​,a1​=2

האם הסדרה מתכנסת? אם כן, מצאו את הגבול.

הוכחה:
נשים לב כי לא נוכל להשתמש פה באינדוקציה, שכן מצד אחד זה עולה באינדוקציה ומצד שני זה יורד באינדוקציה בגלל ה-1an2\frac{1}{a_{n}^2}an2​1​.
נשים לב כי:

an+1−an=43an2>0a_{n+1}-a_{n}=\frac{4}{3a_{n}^2}>0an+1​−an​=3an2​4​>0

ולכן, הסדרה עולה.
לפי משפט, הסדרה מתכנסת במובן הרחב לגבול סופי או ∞\infty∞.

נניח כי היא מתכנסת לגבול סופי ונסמן lim⁡n→∞an=L\lim_{ n \to \infty }a_{n}=Llimn→∞​an​=L.
ולכן, lim⁡n→∞an+1=L\lim_{ n \to \infty }a_{n+1}=Llimn→∞​an+1​=L.
לפי נוסחת הנסיגה וחשבון גבולות:

L=L+43L2L=L+\frac{4}{3L^2}L=L+3L24​

ולכן:

43L2=0\frac{4}{3L^2}=03L24​=0

זוהי סתירה ולכן

lim⁡n→∞an=∞\lim_{ n \to \infty } a_{n}=\inftyn→∞lim​an​=∞

לכן, הסדרה אינה מתכנסת.
‎∎

תרגיל

an+1=an2+c,a1=ca_{n+1}=a_{n}^2+c, \qquad a_{1}=can+1​=an2​+c,a1​=c

נתון כי: 0<c<140<c< \frac{1}{4}0<c<41​.
האם הסדרה מתכנסת? אם כן, חשבו את הגבול.

הוכחה:

הערה (ענן המחשבות של רבקה)

נשים לב כי אם האיבר הראשון הינו נעלם, אז זה יכול לשנות את שאר הסדרה - יורדת/עולה - מונוטונית/קבועה וכו'.
מכיוון שיש an2a_{n}^2an2​ בנוסחת הנסיגה, נסיק כי הסדרה עולה ולכן:

נוכיח באינדוקציה כי הסדרה עולה.
בסיס: a2=c2+ca_{2}=c^2+ca2​=c2+c ולכן a2>a1a_{2}>a_{1}a2​>a1​.
בדיקה: נניח כי עבור n≥1n\geq 1n≥1 מסויים an+1≥ana_{n+1}\geq a_{n}an+1​≥an​.

an+2=an+12+c≥an2+c=an+1a_{n+2}=a_{n+1}^2+c \geq a_{n}^2+c=a_{n+1}an+2​=an+12​+c≥an2​+c=an+1​

ולכן, הסדרה מונוטונית עולה ולכן, מתכנסת במובן הרחב לגבול סופי או ∞\infty∞.

הערה (טיוטא)

נניח כי קיים גבול סופי ונסמנו lim⁡n→∞an=L\lim_{ n \to \infty }a_{n}=Llimn→∞​an​=L.
על פי נוסחת הנסיגה:

lim⁡n→∞an+1=lim⁡n→∞an2+c\lim_{ n \to \infty } a_{n+1}=\lim_{ n \to \infty } a_{n}^2+cn→∞lim​an+1​=n→∞lim​an2​+c

ולכן:

L=L2+cL=L^2+cL=L2+c L1,2=1±1−4c2L_{1,2}=\frac{1\pm \sqrt{ 1-4c }}{2}L1,2​=21±1−4c​​

נראה כי אם נציב את הקצוות נקבל 0,1,120,1, \frac{1}{2}0,1,21​ ולכן נותרו לנו שתי אפשרויות:

12<1+1−4c2<1וא0<1−1−4c2<12\frac{1}{2}< \frac{1+\sqrt{ 1-4c }}{2}<1 \quad \text{וא} \quad 0< \frac{1-\sqrt{ 1-4c }}{2}< \frac{1}{2}21​<21+1−4c​​<1וא0<21−1−4c​​<21​

כדי למצוא הבדל בין שתי האפשרויות, ננסה לחסום מלמעלה על ידי 12\frac{1}{2}21​ שכן הוא ישמש כהבדל בין הגבולות.
אם זה לא יצליח, נראה אם הסדרה חסומה על ידי אחד ואם זה לא קורה נדע כי היא שואפת ל-∞\infty∞.

נבדוק באינדוקציה אם הסדרה חסומה על ידי 12\frac{1}{2}21​.
בסיס: a1=c<14<12a_{1}=c< \frac{1}{4}< \frac{1}{2}a1​=c<41​<21​.
צעד: נניח כי עבור n≥1n\geq 1n≥1 מסויים: an≤12a_{n}\leq \frac{1}{2}an​≤21​.

an+1=an2+c≤14+c≤12a_{n+1}=a_{n}^2+c\leq \frac{1}{4}+c \leq \frac{1}{2}an+1​=an2​+c≤41​+c≤21​

ולכן הסדרה מונוטונית עולה וחסומה על ידי 12\frac{1}{2}21​ ומכאן שמתכנסת.
נסמן: lim⁡n→∞an=L\lim_{ n \to \infty }a_{n}=Llimn→∞​an​=L ולכן lim⁡n→∞an+1=L\lim_{ n \to \infty }a_{n+1}=Llimn→∞​an+1​=L.
לפי נוסחת הנסיגה וחשבון גבולות:

L=L2+cL=L^2+cL=L2+c L2−L+c=0L^2-L+c=0L2−L+c=0 L1,2=1±1−4c2L_{1,2}=\frac{1\pm \sqrt{ 1-4c }}{2}L1,2​=21±1−4c​​ 12<1+1−4c2<1וא0<1−1−4c2<12\frac{1}{2}< \frac{1+\sqrt{ 1-4c }}{2}<1 \quad \text{וא} \quad 0< \frac{1-\sqrt{ 1-4c }}{2}< \frac{1}{2}21​<21+1−4c​​<1וא0<21−1−4c​​<21​

הסדרה עולה וחסומה על ידי חצי ולכן לפי תכונת הסדר של גבולות:

lim⁡n→∞an≤lim⁡n→∞12=12\lim_{ n \to \infty } a_{n}\leq \lim_{ n \to \infty } \frac{1}{2} = \frac{1}{2}n→∞lim​an​≤n→∞lim​21​=21​

ולכן:

L=1−1−4c2L=\frac{1-\sqrt{ 1-4c }}{2}L=21−1−4c​​

‎∎

הגבול המיוחד eee

זה בפרק של סדרה מונוטונית מכיוון ש-eee הוא הגבול של סדרה מונוטונית עולה (1+1n)n\left( 1+\frac{1}{n} \right)^n(1+n1​)n.
שווה גם לזכור כי:

2≤(1+1n)n<32\leq \left( 1+\frac{1}{n} \right)^n <32≤(1+n1​)n<3
הגדרה 1 (התבנית של eee(לא באמת הגדרה))

lim⁡∣an∣→∞(1+1an)an=e\lim_{ |a_{n}| \to \infty } \left( 1+\frac{1}{a_{n}} \right)^{a_{n}}=e∣an​∣→∞lim​(1+an​1​)an​=e

נשים לב כי אם נעשה קודם כל גבול על מה שבתוך הסוגריים נשים לב כי הגענו לבעיה כי 1∞1^\infty1∞ שווה ל-111 מה שלא מתאים ל-eee.

תרגיל

מצאו את:

lim⁡n→∞92n−1n4n(3n−1)4n\lim_{ n \to \infty } \frac{9^{2n-1}n^{4n}}{(3n-1)^{4n}}n→∞lim​(3n−1)4n92n−1n4n​

נפרק את החזקות:

=34n−2n4n(3n−1)4n=3−2(3n3n−1)4n=3−2(3n−1+13n−1)4n=3−2((1+13n+1)3n−1)4n3n−1=\frac{3^{4n-2}n^{4n}}{(3n-1)^{4n}}=3^{-2} \left( \frac{3n}{3n-1} \right)^{4n}=3^{-2}\left( \frac{3n-1+1}{3n-1} \right)^{4n}=3^{-2}\left( \left( 1+\frac{1}{3n+1} \right)^{3n-1} \right)^{\frac{4n}{3n-1}}=(3n−1)4n34n−2n4n​=3−2(3n−13n​)4n=3−2(3n−13n−1+1​)4n=3−2((1+3n+11​)3n−1)3n−14n​

מכיוון שזה גבול, צריך לעשות הכל בפעם אחת:

lim⁡n→∞(1+13n−1)3n−1=e\lim_{ n \to \infty } \left( 1+\frac{1}{3n-1} \right)^{3n-1}=en→∞lim​(1+3n−11​)3n−1=e

הגבול המיוחד כי 3n−1⟶∞3n-1 \longrightarrow \infty3n−1⟶∞.

lim⁡n→∞4n3n−1=lim⁡n→∞43−1n=43\lim_{ n \to \infty } \frac{4n}{3n-1}=\lim_{ n \to \infty } \frac{4}{3-\frac{1}{n}}=\frac{4}{3}n→∞lim​3n−14n​=n→∞lim​3−n1​4​=34​

ולכן, על פי חשבון גבולות:

L=3−2e34L=3^{-2}e^{\frac{3}{4}}L=3−2e43​
תרגיל

מצאו את הגבול של:

(3n2+sin⁡n−10n3n2−7n+5)n+3\left( \frac{3n^2+\sin n-10n}{3n^2-7n+5} \right)^{n+3}(3n2−7n+53n2+sinn−10n​)n+3
=(3n2−7n+5+sin⁡n−3n−53n2−7n+5)n+3=(1+sin⁡n−3n−53n2−7n+5)n+3=\left( \frac{3n^2-7n+5+\sin n-3n-5}{3n^2-7n+5} \right)^{n+3}=\left( 1+ \frac{\sin n-3n-5}{3n^2-7n+5} \right)^{n+3}=(3n2−7n+53n2−7n+5+sinn−3n−5​)n+3=(1+3n2−7n+5sinn−3n−5​)n+3 =(3n2−7n+5+sin⁡n−3n−53n2−7n+5)n+3=((1+sin⁡n−3n−53n2−7n+5)sin⁡n−3n−53n2−7n+5)(sin⁡n−3n−53n2−7n+5)(n+3)=\left(\frac{3n^2-7n+5+\sin n-3n-5}{3n^2-7n+5} \right)^{n+3}=\left( \left( 1+ \frac{\sin n-3n-5}{3n^2-7n+5} \right)^{\frac{\sin n-3n-5}{3n^2-7n+5}} \right)^{\left(\frac{\sin n-3n-5}{3n^2-7n+5}\right)(n+3)}=(3n2−7n+53n2−7n+5+sinn−3n−5​)n+3=((1+3n2−7n+5sinn−3n−5​)3n2−7n+5sinn−3n−5​)(3n2−7n+5sinn−3n−5​)(n+3) 3n2−7n+5sin⁡n−3n−5=3n−7+5nsin⁡nn−3−5n\frac{3n^2-7n+5}{\sin n-3n-5}=\frac{3n-7+\frac{5}{n}}{\frac{\sin n}{n}-3-\frac{5}{n}}sinn−3n−53n2−7n+5​=nsinn​−3−n5​3n−7+n5​​
הערה (שימו לב)

כדי שזה יהיה eee צריך להראות כי זה גבול של 1+1∞1+\frac{1}\infty1+∞1​.

3n2−7n+5sin⁡n−3n−5=3n−7+5nsin⁡nn−3−5n⟶−∞\frac{3n^2-7n+5}{\sin n-3n-5}=\frac{3n-7+\frac{5}{n}}{\frac{\sin n}{n}-3-\frac{5}{n}}\longrightarrow-\inftysinn−3n−53n2−7n+5​=nsinn​−3−n5​3n−7+n5​​⟶−∞

המעבר האחרון נעשה על פי חשבון גבולות מורחב.
איך נגרום לזה להיות ∞\infty∞ בשביל שנקבל eee?

(sin⁡n−3n−53n2−7n+5)(n+3)=(sin⁡nn−3−5n)(1+3n)3−7n+5n2\left( \frac{\sin n-3n-5}{3n^2-7n+5} \right)(n+3)=\frac{\left( \frac{\sin n}{n}-3-\frac{5}{n} \right)\left( 1+\frac{3}{n} \right)}{3-\frac{7}{n}+\frac{5}{n^2}}(3n2−7n+5sinn−3n−5​)(n+3)=3−n7​+n25​(nsinn​−3−n5​)(1+n3​)​

על פי חסומה כפול אפסה, sin⁡nn⟶0\frac{\sin n}{n}\longrightarrow 0nsinn​⟶0:

⟶−3⋅13=−1\longrightarrow \frac{-3\cdot1}{3}=-1⟶3−3⋅1​=−1

ולכן:

lim⁡n→∞((1+sin⁡n−3n−53n2−7n+5)sin⁡n−3n−53n2−7n+5)(sin⁡n−3n−53n2−7n+5)(n+3)=e−1\lim_{ n \to \infty } \left( \left( 1+ \frac{\sin n-3n-5}{3n^2-7n+5} \right)^{\frac{\sin n-3n-5}{3n^2-7n+5}} \right)^{\left(\frac{\sin n-3n-5}{3n^2-7n+5}\right)(n+3)}=e^{-1}n→∞lim​((1+3n2−7n+5sinn−3n−5​)3n2−7n+5sinn−3n−5​)(3n2−7n+5sinn−3n−5​)(n+3)=e−1
תרגיל

לא ידוע...

an+1an=2n+1(n+1)!(n+1)n+1⋅nn2n⋅n!=2(n+1)nn(n+1)n+1\frac{a_{n+1}}{a_{n}}=\frac{2^{n+1}(n+1)!}{(n+1)^{n+1}}\cdot \frac{n^n}{2^n\cdot n!}=\frac{2(\cancel{n+1})n^n}{(n+1)^{n+\cancel{1}}}an​an+1​​=(n+1)n+12n+1(n+1)!​⋅2n⋅n!nn​=(n+1)n+12(n+1)nn​ −2(nn+1)n=[(n+1n)n]−1⟶2e<1-2\left( \frac{n}{n+1} \right)^n=\left[ \left( \frac{n+1}{n} \right)^n \right]^{-1}\longrightarrow \frac{2}{e}<1−2(n+1n​)n=[(nn+1​)n]−1⟶e2​<1
תרגיל

תרגיל זה היה בבוחן אמצע: היה צריך למצוא את הגבולות:

an=(n+1n)2nbn=n2n(2n)!cn=n2((2n)!)1na_{n}=\left( \frac{n+1}{n} \right)^{2n} \qquad b_{n}=\frac{n^{2n}}{(2n)!} \qquad c_{n}=\frac{n^2}{((2n)!)^{\frac{1}{n}}}an​=(nn+1​)2nbn​=(2n)!n2n​cn​=((2n)!)n1​n2​

נוכל למצוא דרך טובה לחשב כמה שפחות גבולות.
נתחיל ב-ana_{n}an​.

an=((1+1n)n)2⟶e2a_{n}=\left( \left( 1+\frac{1}{n} \right)^n \right)^2 \longrightarrow e^2an​=((1+n1​)n)2⟶e2

ולכן:

an+1an⟶e2e2=1\frac{a_{n+1}}{a_{n}}\longrightarrow \frac{e^2}{e^2}=1an​an+1​​⟶e2e2​=1

ולכן, על פי משפט:

ann⟶1\sqrt[n]{ a_{n} }\longrightarrow 1nan​​⟶1

כעת, נעבור ל-bnb_{n}bn​:

bn+1bn=(n+1)2n+2(2n+2)!⋅(2n)!n2n=(n+1)2(n+1n)2n⋅1(2n+1)(2n+2)=(1+1n)2n⋅n+12(2n+1)\frac{b_{n+1}}{b_{n}}=\frac{(n+1)^{2n+2}}{(2n+2)!}\cdot \frac{(2n)!}{n^2n}=(n+1)^2\left( \frac{n+1}{n} \right)^{2n}\cdot \frac{1}{(2n+1)(2n+2)}=\left( 1+\frac{1}{n} \right)^{2n} \cdot \frac{n+1}{2(2n+1)}bn​bn+1​​=(2n+2)!(n+1)2n+2​⋅n2n(2n)!​=(n+1)2(nn+1​)2n⋅(2n+1)(2n+2)1​=(1+n1​)2n⋅2(2n+1)n+1​ lim⁡n→∞bn+1bn=e24>1\lim_{ n \to \infty } \frac{b_{n+1}}{b_{n}}=\frac{e^2}{4}>1n→∞lim​bn​bn+1​​=4e2​>1

ולכן, על פי מבחן המנה:

lim⁡n→∞bn=∞\lim_{ n \to \infty } b_{n}=\inftyn→∞lim​bn​=∞

ולכן, על פי משפט:

lim⁡n→∞bnn=e24\lim_{ n \to \infty } \sqrt[n]{ b_{n} }=\frac{e^2}{4}n→∞lim​nbn​​=4e2​

כעת, נראה כי cnc_{n}cn​ מחביאה בתוכה את bnb_{n}bn​ כך:

lim⁡n→∞cn=lim⁡n→∞bnn=e24\lim_{ n \to \infty } c_{n}=\lim_{ n \to \infty } \sqrt[n]{ b_{n} }=\frac{e^2}{4}n→∞lim​cn​=n→∞lim​nbn​​=4e2​

ולכן:

cn+1cn⟶1\frac{c_{n+1}}{c_{n}}\longrightarrow 1cn​cn+1​​⟶1 cnn⟶1\sqrt[n]{ c_{n} } \longrightarrow 1ncn​​⟶1
תרגיל

מצאו את הגבול:

lim⁡n→∞2(32)2(43)3…(n+1n)nn\lim_{ n \to \infty } \sqrt[n]{ 2\left( \frac{3}{2} \right)^2\left( \frac{4}{3} \right)^3\dots\left( \frac{n+1}{n} \right)^n }n→∞lim​n2(23​)2(34​)3…(nn+1​)n​

הוכחה:
נראה כי יש לנו פה ממוצע הנדסי של איברי סדרה ana_{n}an​. ולכן, נחשב את גבול ana_{n}an​ כך:

an=(n+1n)n⟶ea_{n}=\left( \frac{n+1}{n} \right)^n \longrightarrow ean​=(nn+1​)n⟶e

ולכן, על פי משפט:

lim⁡n→∞a1⋅a2⋅ … ⋅ann=e\lim_{ n \to \infty } \sqrt[n]{ a_{1}\cdot a_{2}\cdot\ \dots\ \cdot a_{n}}=en→∞lim​na1​⋅a2​⋅ … ⋅an​​=e

‎∎

תת סדרות

הסדרה bnb_{n}bn​ תת סדרה של ana_{n}an​ אם כל איברה הם איברים המופיעים באותו סדר בסדרה ana_{n}an​.
גבול חלקי(ג"ח) של ana_{n}an​ הינו גבול של תת סדרה של ana_{n}an​.

משפט

אם סדרה ana_{n}an​ מתכנסת במובן הרחב, אז כל תת סדרה שלה מתכנסת במובן הרחב.

תרגיל (נכון/לא נכון)

אם ana_{n}an​ תת סדרה של bnb_{n}bn​ וגם bnb_{n}bn​ תת סדרה של ana_{n}an​ אזי an=bna_{n}=b_{n}an​=bn​.

נסתכל על שתי הסדרות הבאות:

an={1,0,1,0,1,0,1,… }a_{n}=\{ 1,0,1,0,1,0,1,\dots \}an​={1,0,1,0,1,0,1,…} bn={0,1,0,1,0,1,0,… }b_{n}=\{ 0,1,0,1,0,1,0,\dots \}bn​={0,1,0,1,0,1,0,…}

נראה כי במצב הזה ana_{n}an​ תת סדרה של bnb_{n}bn​ שמתחילה באיבר ה-2 שלה ו-bnb_{n}bn​ תת סדרה של ana_{n}an​ שמתחילה באיבר ה-2 שלה.
לכן, הטענה אינה נכונה.

תרגיל (נכון/לא נכון)

הסדרות an,bna_{n},b_{n}an​,bn​ חסומות.
אם AAA ג"ח של ana_{n}an​ ו-BBB ג"ח של bnb_{n}bn​ אז ABABAB ג"ח של an⋅bna_{n}\cdot b_{n}an​⋅bn​.

הטענה אינה נכונה. נראה דוגמה נגדית:

an=(−1)nA=−1a_{n}=(-1)^{n} \quad A=-1an​=(−1)nA=−1 bn=(−1)nB=1b_{n}=(-1)^{n} \qquad B=1bn​=(−1)nB=1 anbn=1AB=−1a_{n}b_{n}=1 \qquad AB=-1an​bn​=1AB=−1

ולכן, יש לנו סתירה מהטענה.

תרגיל (נכון/לא נכון)

אם a3k,a2ka_{3k},a_{2k}a3k​,a2k​ מתכנסות לאותו גבול אז ana_{n}an​ מתכנסת.

נראה כי אם נקח את הסדרה הבאה:

an={0n=2k,3k1n≠2k,3ka_{n}=\begin{cases} 0 \qquad n=2k,3k \\ 1 \qquad n\neq 2k,3k \end{cases}an​={0n=2k,3k1n=2k,3k​

שהיא אינה מתכנסת.
ולכן, הטענה אינה נכונה.

תרגיל (נכון/לא נכון)

אם ana_{n}an​ סדרה שאינה חסומה מלמעלה ו-anka_{n_{k}}ank​​ תת סדרה מונוטונית של ana_{n}an​ אז ank⟶∞a_{n_{k}}\longrightarrow \inftyank​​⟶∞.

נסתכל על הסדרה הבאה:

an=(−1)nna_{n}=(-1)^{n}nan​=(−1)nn

שהיא אינה חסומה מלמעלה ואינה מתכנסת.
נקח את ת"ס a2k−1=(−1)2k−1(2k−1)a_{2k-1}=(-1)^{2k-1}(2k-1)a2k−1​=(−1)2k−1(2k−1) ונראה כי:

lim⁡n→∞a2k−1=lim⁡n→∞−(2k−1)=−∞\lim_{ n \to \infty } a_{2k-1}=\lim_{ n \to \infty } -(2k-1)=-\inftyn→∞lim​a2k−1​=n→∞lim​−(2k−1)=−∞

ולכן הטענה אינה נכונה.

תרגיל (נכון/לא נכון)

אם an,bna_{n},b_{n}an​,bn​ סדרות כך ש-ana_{n}an​ מתכנסת וגם lim⁡n→∞∣an−bn∣=0\lim_{ n \to \infty }|a_{n}-b_{n}|=0limn→∞​∣an​−bn​∣=0 אז lim⁡n→∞an=lim⁡n→∞bn\lim_{ n \to \infty }a_{n}=\lim_{ n \to \infty }b_{n}limn→∞​an​=limn→∞​bn​.

מכיוון ש-ana_{n}an​ מתכנסת ⇐ כל ת"ס שלה מתכנסת לאותו הגבול.
נסמן: an⟶La_{n}\longrightarrow Lan​⟶L ולכן, a2n⟶La_{2n}\longrightarrow La2n​⟶L.
לפי הנתון, ∣a2n−bn∣⟶0|a_{2n}-b_{n}|\longrightarrow 0∣a2n​−bn​∣⟶0.
לכן, לפי משפט:

a2n−bn⟶0a_{2n}-b_{n}\longrightarrow 0a2n​−bn​⟶0 bn=a2n−(a2n−bn)b_{n}=a_{2n}-(a_{2n}-b_{n})bn​=a2n​−(a2n​−bn​)

לכן, לפי חשבון גבולות:

lim⁡n→∞bn=lim⁡n→∞a2n−(a2n−bn⏟=0)=L−0=L\lim_{ n \to \infty } b_{n}=\lim_{ n \to \infty } a_{2n}-(\underbrace{a_{2n}-b_{n}}_{=0})=L-0=Ln→∞lim​bn​=n→∞lim​a2n​−(=0a2n​−bn​​​)=L−0=L

ולכן, הטענה נכונה.

תרגיל (נכון/לא נכון)

אם a2ka_{2k}a2k​ ו-a3ka_{3k}a3k​ ת"ס מתכנסות אז הן מתכנסות לאותו הגבול.

נסמן את הגבולות של ת"ס:

lim⁡n→∞a2k=L1lim⁡n→∞a3k=L2\lim_{ n \to \infty } a_{2k}=L_{1} \qquad \lim_{ n \to \infty } a_{3k}=L_{2}n→∞lim​a2k​=L1​n→∞lim​a3k​=L2​

הת"ס a6ka_{6k}a6k​ היא ת"ס של a2ka_{2k}a2k​ ולכן, לפי משפט a6k⟶L1a_{6k}\longrightarrow L_{1}a6k​⟶L1​.
הת"ס a6ka_{6k}a6k​ היא גם ת"ס של a3ka_{3k}a3k​ ולכן, לפי משפט a6k⟶L2a_{6k}\longrightarrow L_{2}a6k​⟶L2​.
ולכן, מיחידות הגבול: L1=L2L_{1}=L_{2}L1​=L2​.
ולכן, הטענה נכונה.