ישנם 3 סוגים של נקודות אי-רציפות:
- אי רציפות סליקה: limx→x0f(x) קיים אבל limx→x0f(x)=f(x0).
f(x)=x+1x3+1
x→−1limf(x)=x→−1limx+1x3+1=x→−1limx+1(x+1)(x2−x+1)=3
- אי רציפות קפיצה: limx→x0+f(x)=L ו-limx→x0−f(x)=K אבל K=L.
f(x)=∣x∣x
x→0+limxx=1x→0−lim−xx=−1
- אי רציפות עיקרית: לפחות אחד מהגבולות החד צדדיים אינסופי או לא קיים.
f(x)=x1
מיינו את נקודות אי-הרציפות של הפונקציה:
f(x)=sinx(x+π)∣x∣,x∈[−23π,23π]
כאשר x=0:
x→0+limf(x)=x→0+limsinx(x+π)x=π
x→0−limf(x)=x→0−limsinx(x−π)(−x)=−π
זוהי נקודת אי רציפות מסוג קפיצה.
כאשר x=π:
x→π+limf(x)=x→π+limsinx(x+π)x=−∞
ולכן, זוהי אי-רציפות עיקרית.
כאשר x=−π:
x→−πlimf(x)=x→−πlimsinx(x+π)(−x)=x→−πlim−sin(x+π)(x+π)(−x)=−π
לכן, זוהי נקודת אי-רציפות מסוג סליקה.
משפטי רציפות
ערך הביניים
אם f רציפה ב-[a,b] וקיים y כך ש-f(a)<y<f(b) או f(b)<y<f(a) אזי קיים x∈(a,b) כך ש-f(x)=y.
הראו כי למשוואה ex=x+2 יש לפחות פתרון חיובי אחד ולפחות פתרון שלילי אחד בקטע [−2,2].
נגדיר פונקציה חדשה f(x)=ex−x−2. הפונקציה f רציפה לכל x שכן היא הפרש של רציפות ב-[−2,2]. כמו כן, f(2)=e2−4>0 ו-f(0)=−1<0.
אז f(0)<0<f(2) ולכן, לפי משפט ערך הביניים קיימת c1∈(0,2) כך -f(c1)=0 ומצאנו פתרון חיובי אחד לפחות.
הפונקציה f רציפה בקטע [−2,0]. f(0)<0<f(−2)=e−2 ולכן, לפי משפט ערך הביניים קיימת c2∈(−2,0) כך ש-f(c2)=0 ומצאנו פתרון שלילי.
הוכיחו כי f(x)=2x+3sinx היא פונקציה על.
הוכחה:
יהי y0∈R. לפי חשבון גבולות מורחב limx→∞f(x)=∞(אפשר גם לפי פיצה) ולכן, מהגדרת הגבול נובע כי קיים x2>0 עבורו f(x2)>y0. וגם, limx→−∞f(x)=−∞ ומהגדרת הגבול נובע כי קיים x1<0 עבורו f(x1)<y0. f רציפה בקטע [x1,x2] ומתקיים: f(x1)<y0<f(x2) ולכן, לפי משפט ערך הביניים קיים x0∈(x1,x2) כך ש-f(x0)=y0 ומכאן ש-f על.
∎
תהי f:[0,1]→R פונקציה רציפה כך ש-f(0)=f(1) הראו כי לכל n∈N קיים x∈[0,1−n1] עבורו f(x+n1)=f(x).
הוכחה:
נרצה להראות כי f(x+n1)−f(x)=0.
נגדיר g(x)=f(x+n1)−f(x). אנו יודעים כי g(x) רציפה שכן היא הפרש של רציפות. נניח בשלילה כי g(x)=0 לכל x∈[0,1−n1].
לכן, ממסקנה של משפט ערך הביניים, g(x)>0 לכל x בקטע או g(x)<0 לכל x בקטע.
נניח בה"כ g(x)>0 לכל x בקטע.
g(0)=f(n1)−f(0)>0⟹f(n1)>f(0)
g(n1)=f(n2)−f(n1)>0
g(1−n1)=f(1)−f(1−n1)⟹f(1)>f(nn−1)
f(0)<f(n1)<f(n2)<⋯<f(nn−1)<f(1)
וזוהי סתירה ומכאן ש-g(x) מתאפסת לפחות פעם אחת בקטע.
∎
תהי f:R→R רציפה ומחזורית עם מחזור T>0.
הוכיחו כי למשוואה f(x+2T)=f(x) יש לפחות פתרון אחד.
הוכחה:
נגדיר פונקציה חדשה g(x)=f(x+2T)−f(x). f מחזורית עם מחזור T ⇐ f(x+T)=f(x).
g(0)=f(2T)−f(0)
g(2T)=f(T)−f(2T)=f(0)−f(2T)
אם f(2T)=f(0) אזי סיימנו.
אחרת, g(0)=−g(2T) ⇐ g(0)<0<g(2T) או g(2T)<0<g(0). הפונקציה g רציפה כי היא הפרש רציפות ולכן היא רציפה בפרט ב-[0,2T] ולכן, לפי משפט ערך הביניים קיימת c∈(0,2T) כך ש-g(c)=0.
∎
משפט ווישטראס
אם f רציפה ב-[a,b] אז היא מקבלת בקטע את ערכה המינימלי והמקסימלי (ולכן חסומה).
תהי f רציפה ב-[0,∞) המקיימת f(x)>0. בנוסף, נתון כי לכל x>0 מתקיים f(x)≤x1.
הוכיחו כי f מקבלת מקסימום ב-[0,∞).
הוכחה:
$
\R{\text{המשך בשיעור הבא}}
<spanclass="halmos">∎</span>