תהי A⊆R ותהי Σ משפחת קטעים. נאמר ש-Σמכסה אתA אם לכל a∈A יש I∈Σ כך ש-a∈I.
אם כל איברי Σ הם קטעים פתוחים, אז נאמר כי Σ הוא כיסוי פתוח של A.
אם Σ∗⊆Σ אז Σ∗ תת-כיסוי. (אם הוא מכיל מספר סופי של קטעים, זה תת-כיסוי סופי)
דוגמה
{(k,k+2)∣k∈Z} כיסוי פתוח ל-R.
{(k1,2)∣k>0} כיסוי פתוח של (0,1].
{(n1,2),(−1,m1)∣m,n>0} כיסוי פתוח של (0,1).
תרגיל
תנו דוגמה לכיסוי פתוח של הקטע (1,5] שאין לו תת-כיסוי סופי.
הוכיחו את תשובתכם.
הוכחה:
למשל, In=(1+n1,6).
נראה כי לכל x∈(1,5] קיים n∈N כך ש-x∈In..
x=α⟹α>1+n1⟹α−1>n1⟹n>α−11
נבחר n=[α−11]+1.
כעת, נראה למה אין לו תת-כיסוי סופי.
נניח בשלילה כי יש תת-כיסוי סופי: {In1,In2,…,Inm}.
נרצה להראות כי קיים x∈(1,5] שלא שייך לאף אחד מהקטעים הנ"ל.
נבחר קטע Ink1≤k≤m כך ש-nk היא האינקס הגדול ביותר. (נקבל את הקטע ה"ארוך" ביותר) (1+nk1,6).
נוכל למצוא x∈(1,5] ולא שייך ל-Ink.
על פי צפיפות הממשיים, 1<x<1+nk1. למשל, x=1+2nk1. ∎
תרגיל
נתונה הקבוצה A={n1∣n∈N}.
מצאו כיסוי פתוח של A שאין לו אף תת-כיסוי סופי.
הוכחה:
נרצה שבכל קטע יהיה רק איבר אחד מ-A ואז אין שום תת-כיסוי סופי.
(n1−ε,n1+ε)
נקח ε=21(n1−n+11) ולכן, זהו כיסוי פתוח של A ולא ניתן להשמיט אף קטע. ∎
הוכחת BW לפי הלמה של היינה-בורל
למה (היינה-בורל)
יהי S כיסוי פתוח של קטע סגור, אז יש ל-S תת-כיסוי סופי.
תרגיל
הוכיחו את משפט BW בעזרת הלמה של היינה-בורל.
כלומר, צ"ל: לכל סדרה חסומה יש ת"ס מתכנסת. הוכחה:
נניח בשלילה כי הסדרה חסומה אבל אין לה אף ת"ס מתכנסת. כלומר, מתקיים:
a≤an≤b
זהו קטע [a,b]. נסתכל על כל המספרים ששם. אנו יודעים מהנחת השלילה שלנו כי אין לה ג"ח בקטע הזה. כלומר, ∀x∈[a,b] הוא לא ג"ח של an.
לכן, לכל x∈[a,b] קיימת סביבה εx: (x−εx,x+εx) שבה יש מספר סופי של איברים.
נגדיר S={(x−εx,x+εx)∣x∈[a,b]}. זהו כיסוי פתוח של [a,b]. לפי הלמה של היינה בורל, יש לה תת-כיסוי סופי.
קיבלנו כי ניתן לכסות את כל [a,b] על ידי מספר סופי של קטעים אשר בכל אחד מהם, מספר סופי מאברי an.
זוהי סתירה, שכן ל-an יש ∞ איברים בקטע [a,b]. ∎
פונקציות
הגדרה 2 (פונקציה)
f:A→B תקרא פונקציה כאשר A התחום ו-B הטווח אם לכל x∈A קיים איבר יחיד b∈B כך ש-f(x)=b.
הגדרה 3 (תמונה)
כל האיברים ב-B שיש להם מקור ב-A.
תרגיל
מצאו ת.ה. של: f(x)=cotπx+arccos(2x).
cotπx=sinπxcosπx
לכן, הדרישה היא sinπx=0 ולכן, πx=πk כאשר k∈Z ולכן x=k.
arccos(2x)−1≤2x≤1
מכיוון ש-2x תמיד חיובית, 0<2x≤1. כלומר, −∞<x≤0. ת"ה:(−∞,0]∖Z.
תהא f:A→B הפיכה אם קיימת g:B→A כך ש-f∘g=g∘f=x. g נקראת הפוכה ומסומנת f−1(x).
משפט
f הפיכה ⇔ f חח"ע ועל.
הערה
התנאי של על הוא פחות מעניין אותנו, שכן אנו יכולים להחליט שהטווח הוא התמונה.
תרגיל
נתונה הפונקציה f(x)=2π+arctan(e−x).
מצאו ת"ה ותמונה והצדיקו קיומה של פונקציה הפוכה ומצאו אותה.
פתרון:
ת"ה: כל x.
תמונה: 0<e−x<∞ ⇐ 0<arctan(e−x)<2π ולכן תמונת f הינה (2π,π).
f:R→(2π,π)
נרצה להראות שהיא חח"ע.
יהיו x1<x2. הפונקציה e−x יורדת ממש לכל x ולכן e−x1>e−x2. arctanx עולה ממש ולכן arctan(e−x1)>arctan(e−x2).
נוסיף 2π ונקבל כי f(x1)>f(x2) ולכן, fיורדת ממש ולכן חח"ע.
מכיוון ש-f חח"ע ועל (2π,π), לפי משפט, f הפיכה.
הנה פונקציה חח"ע שאינה מונוטונית כלל וכלל ולכן, הטענה אינה נכונה.
תרגיל (נכון/לא נכון)
אם f עולה ממש וגם g יורדת ממש אז g∘f∘g עולה ממש.
נבצע הרכבות: נקח x2>x1.
לכן מכיוון ש-g יורדת ממש, g(x1)>g(x2) ⇐ מכיוון ש-f עולה ממש f(g(x1))>f(g(x2)) ⇐ מכיוון ש-f יורדת ממש g(f(g(x1)))<g(f(g(x2))).