חזור לתיקייה: תרגול

12 - כיסויים, הלמה של היינה-בורל ופונקציות

חיפוש בתיקיה
Ctrl K
לחץ כאן או הקש Ctrl K כדי לחפש בכל התיקיה
  • כללי
  • הוכחת BW לפי הלמה של היינה-בורל
  • פונקציות
  • תכונות
  • פונקציה זוגית ואי-זוגית
  • הרכבה
  • פונקציה הפוכה

12 - כיסויים, הלמה של היינה-בורל ופונקציות

01040031

חשבון אינפיניטסימלי 1מ'

רשימות תרגול לקריאה בשבת

כיסויים, הלמה של היינה-בורל ופונקציות

הופק מתוך תקיית התואר של שקד

uni-folder.vercel.app

הגדרה 1 (כיסויים)

תהי A⊆RA \subseteq \mathbb{R}A⊆R ותהי Σ\SigmaΣ משפחת קטעים. נאמר ש-Σ\SigmaΣ מכסה את AAA אם לכל a∈Aa \in Aa∈A יש I∈ΣI \in\SigmaI∈Σ כך ש-a∈Ia \in Ia∈I.
אם כל איברי Σ\SigmaΣ הם קטעים פתוחים, אז נאמר כי Σ\SigmaΣ הוא כיסוי פתוח של AAA.
אם Σ∗⊆Σ\Sigma^* \subseteq\SigmaΣ∗⊆Σ אז Σ∗\Sigma^*Σ∗ תת-כיסוי. (אם הוא מכיל מספר סופי של קטעים, זה תת-כיסוי סופי)

דוגמה

  1. {(k,k+2)∣k∈Z}\{ (k,k+2)|k \in \mathbb{Z} \}{(k,k+2)∣k∈Z} כיסוי פתוח ל-R\mathbb{R}R.
  2. {(1k,2)∣k>0}\left\{ \left( \frac{1}{k},2 \right)|k>0 \right\}{(k1​,2)∣k>0} כיסוי פתוח של (0,1](0,1](0,1].
  3. {(1n,2),(−1,1m)∣m,n>0}\left\{ \left( \frac{1}{n},2 \right),\left( -1, \frac{1}{m} \right)|m,n > 0 \right\}{(n1​,2),(−1,m1​)∣m,n>0} כיסוי פתוח של (0,1)(0,1)(0,1).
תרגיל

תנו דוגמה לכיסוי פתוח של הקטע (1,5](1,5](1,5] שאין לו תת-כיסוי סופי.
הוכיחו את תשובתכם.

הוכחה:
למשל, In=(1+1n,6)I_{n}=\left( 1+\frac{1}{n},6 \right)In​=(1+n1​,6).
נראה כי לכל x∈(1,5]x \in(1,5]x∈(1,5] קיים n∈Nn \in \mathbb{N}n∈N כך ש-x∈Inx \in I_{n}x∈In​..

x=α  ⟹  α>1+1n  ⟹  α−1>1n  ⟹  n>1α−1x=\alpha \implies \alpha>1+\frac{1}{n}\implies \alpha-1> \frac{1}{n}\implies n> \frac{1}{\alpha-1}x=α⟹α>1+n1​⟹α−1>n1​⟹n>α−11​

נבחר n=[1α−1]+1n=\left[ \frac{1}{\alpha-1} \right]+1n=[α−11​]+1.
כעת, נראה למה אין לו תת-כיסוי סופי.
נניח בשלילה כי יש תת-כיסוי סופי: {In1,In2,…,Inm}\{ I_{n_{1}},I_{n_{2}},\dots,I_{n_{m}} \}{In1​​,In2​​,…,Inm​​}.
נרצה להראות כי קיים x∈(1,5]x \in(1,5]x∈(1,5] שלא שייך לאף אחד מהקטעים הנ"ל.
נבחר קטע InkI_{n_{k}}Ink​​ 1≤k≤m1\leq k\leq m1≤k≤m כך ש-nkn_{k}nk​ היא האינקס הגדול ביותר. (נקבל את הקטע ה"ארוך" ביותר) (1+1nk,6)\left( 1+\frac{1}{n_{k}},6 \right)(1+nk​1​,6).
נוכל למצוא x∈(1,5]x \in(1,5]x∈(1,5] ולא שייך ל-InkI_{n_{k}}Ink​​.
על פי צפיפות הממשיים, 1<x<1+1nk1<x<1+\frac{1}{n_{k}}1<x<1+nk​1​. למשל, x=1+12nkx=1+\frac{1}{2n_{k}}x=1+2nk​1​.
∎

תרגיל

נתונה הקבוצה A={1n∣n∈N}A=\left\{ \frac{1}{n}|n \in \mathbb{N} \right\}A={n1​∣n∈N}.
מצאו כיסוי פתוח של AAA שאין לו אף תת-כיסוי סופי.

הוכחה:
נרצה שבכל קטע יהיה רק איבר אחד מ-AAA ואז אין שום תת-כיסוי סופי.

(1n−ε,1n+ε)\left( \frac{1}{n}-\epsilon, \frac{1}{n}+\epsilon \right)(n1​−ε,n1​+ε)

נקח ε=12(1n−1n+1)\epsilon=\frac{1}{2}\left( \frac{1}{n}-\frac{1}{n+1} \right)ε=21​(n1​−n+11​) ולכן, זהו כיסוי פתוח של AAA ולא ניתן להשמיט אף קטע.
∎

הוכחת BWBWBW לפי הלמה של היינה-בורל

למה (היינה-בורל)

יהי SSS כיסוי פתוח של קטע סגור, אז יש ל-SSS תת-כיסוי סופי.

תרגיל

הוכיחו את משפט BWBWBW בעזרת הלמה של היינה-בורל.

כלומר, צ"ל: לכל סדרה חסומה יש ת"ס מתכנסת.
הוכחה:
נניח בשלילה כי הסדרה חסומה אבל אין לה אף ת"ס מתכנסת. כלומר, מתקיים:

a≤an≤ba\leq a_{n}\leq ba≤an​≤b

זהו קטע [a,b][a,b][a,b]. נסתכל על כל המספרים ששם. אנו יודעים מהנחת השלילה שלנו כי אין לה ג"ח בקטע הזה. כלומר, ∀x∈[a,b]\forall x \in[a,b]∀x∈[a,b] הוא לא ג"ח של ana_{n}an​.
לכן, לכל x∈[a,b]x \in[a,b]x∈[a,b] קיימת סביבה εx\epsilon_{x}εx​: (x−εx,x+εx)(x-\epsilon_{x},x+\epsilon_{x})(x−εx​,x+εx​) שבה יש מספר סופי של איברים.
נגדיר S={(x−εx,x+εx)∣x∈[a,b]}S=\{ (x-\epsilon_{x},x+\epsilon_{x})|x \in[a,b] \}S={(x−εx​,x+εx​)∣x∈[a,b]}. זהו כיסוי פתוח של [a,b][a,b][a,b]. לפי הלמה של היינה בורל, יש לה תת-כיסוי סופי.
קיבלנו כי ניתן לכסות את כל [a,b][a,b][a,b] על ידי מספר סופי של קטעים אשר בכל אחד מהם, מספר סופי מאברי ana_{n}an​.
זוהי סתירה, שכן ל-ana_{n}an​ יש ∞\infty∞ איברים בקטע [a,b][a,b][a,b].
∎

פונקציות

הגדרה 2 (פונקציה)

f:A→Bf:A\to Bf:A→B תקרא פונקציה כאשר AAA התחום ו-BBB הטווח אם לכל x∈Ax \in Ax∈A קיים איבר יחיד b∈Bb \in Bb∈B כך ש-f(x)=bf(x)=bf(x)=b.

הגדרה 3 (תמונה)

כל האיברים ב-BBB שיש להם מקור ב-AAA.

תרגיל

מצאו ת.ה. של: f(x)=cot⁡πx+arccos⁡(2x)f(x)=\cot \pi x+\arccos(2^x)f(x)=cotπx+arccos(2x).

cot⁡πx=cos⁡πxsin⁡πx\cot \pi x=\frac{\cos \pi x}{\sin \pi x}cotπx=sinπxcosπx​

לכן, הדרישה היא sin⁡πx≠0\sin \pi x\neq0sinπx=0 ולכן, πx≠πk\pi x\neq \pi kπx=πk כאשר k∈Zk \in \mathbb{Z}k∈Z ולכן x≠kx \neq kx=k.

arccos⁡(2x)\arccos(2^x)arccos(2x) −1≤2x≤1-1\leq 2^x \leq 1−1≤2x≤1

מכיוון ש-2x2^x2x תמיד חיובית, 0<2x≤10<2^x\leq 10<2x≤1. כלומר, −∞<x≤0-\infty<x\leq0−∞<x≤0.
ת"ה: (−∞,0]∖Z(-\infty,0]\setminus \mathbb{Z}(−∞,0]∖Z.

תרגיל (חימום)

מצאו את תמונת הפונקציה:

f(x)=(x−1)[x−3]x∈[1,4]f(x)=(x-1)[x-3] \qquad x \in[1,4]f(x)=(x−1)[x−3]x∈[1,4]

נדגים בציור, זה כמובן אינו פתרון שמתקבל.
​12 - כיסויים, הלמה של היינה-בורל ופונקציות 2025-12-09 09.16.00.excalidraw.svg

התמונה בקטע: [0,3][0,3][0,3]

תרגיל (אמיתי הפעם)

מצאו את תמונת הפונקציה f(x)=sin⁡x−cos⁡xf(x)=\sin x-\cos xf(x)=sinx−cosx.

הוכחה:

f(x)=sin⁡x−sin⁡(π2−x)=2sin⁡x−(π2−x)2cos⁡x+(π2−x)2f(x)=\sin x-\sin\left( \frac{\pi}{2}-x \right)=2\sin \frac{x-\left( \frac{\pi}{2}-x \right)}{2}\cos \frac{x+\left( \frac{\pi}{2}-x \right)}{2}f(x)=sinx−sin(2π​−x)=2sin2x−(2π​−x)​cos2x+(2π​−x)​ =2sin⁡(x−π4)cos⁡π4=2sin⁡(x−π4)=2\sin\left( x-\frac{\pi}{4} \right)\cos \frac{\pi}{4}=\sqrt{ 2 }\sin\left( x-\frac{\pi}{4} \right)=2sin(x−4π​)cos4π​=2​sin(x−4π​)

תמונת סינוס [−1,1][-1,1][−1,1] ולכן, תמונת fff היא [−2,2][-\sqrt{ 2 },\sqrt{ 2 }][−2​,2​].
∎

הערה

מצופה מאיתנו לזכור את הזהויות של הזוויות הכפולות:

sin⁡2α=2sin⁡αcos⁡α\sin2\alpha=2\sin\alpha \cos\alphasin2α=2sinαcosα cos⁡2α=cos⁡2α−sin⁡2α\cos2\alpha=\cos^2\alpha-\sin^2\alphacos2α=cos2α−sin2α

תכונות

הגדרה 4 (פונקציה חח"ע)

פונקציה תקרא חד-חד ערכית אם f(x1)=f(x2)  ⟹  x1=x2f(x_{1})=f(x_{2})\implies x_{1}=x_{2}f(x1​)=f(x2​)⟹x1​=x2​.

הגדרה 5 (פונקציה על)

פונקציה תקרא על אם לכל y∈By \in By∈B קיים x∈Ax \in Ax∈A כך ש-f(x)=yf(x)=yf(x)=y.

תרגיל

בדקו האם f(x)=2x+3xf(x)=2x+\frac{3}{x}f(x)=2x+x3​ חח"ע לכל x>2x>2x>2.

כאשר f(x1)=f(x2)f(x_{1})=f(x_{2})f(x1​)=f(x2​) מתקיים:

2x1+3x1=2x2+3x22x_{1}+\frac{3}{x_{1}}=2x_{2}+\frac{3}{x_{2}}2x1​+x1​3​=2x2​+x2​3​ 2x12x2+3x2=2x22x1+3x12x_{1}^2x_{2}+3x_{2}=2x_{2}^2x_{1}+3x_{1}2x12​x2​+3x2​=2x22​x1​+3x1​ 2x12x2−2x22x1=3x1−3x22x_{1}^2x_{2}-2x_{2}^2x_{1}=3x_{1}-3x_{2}2x12​x2​−2x22​x1​=3x1​−3x2​ 2x1x2(x1−x2)=3(x1−x2)2x_{1}x_{2}(x_{1}-x_{2})=3(x_{1}-x_{2})2x1​x2​(x1​−x2​)=3(x1​−x2​) (x1−x2)(2x1x2−3)=0(x_{1}-x_{2})(2x_{1}x_{2}-3)=0(x1​−x2​)(2x1​x2​−3)=0 {x1−x2=0  ⟹  x1=x22x1x2−3=0  ⟹  x1x2=32\begin{cases} x_{1}-x_{2}=0 \implies x_{1}=x_{2} \\ 2x_{1}x_{2}-3=0 \implies x_{1}x_{2}=\frac{3}{2} \end{cases}{x1​−x2​=0⟹x1​=x2​2x1​x2​−3=0⟹x1​x2​=23​​

מכיוון ש-x>2x>2x>2 לא יתכן הפתרון השני ולכן fff חח"ע לכל x>2x>2x>2.

הגדרה 6 (פונקציה מונוטונית)

פונקציה תקרא מונוטונית

  1. עולה אם x2>x1x_{2}>x_{1}x2​>x1​ ⇐ f(x2)≥f(x1)f(x_{2})\geq f(x_{1})f(x2​)≥f(x1​). (ממש f(x2)>f(x1)f(x_{2})>f(x_{1})f(x2​)>f(x1​))
  2. יורדת אם x2>x1x_{2}>x_{1}x2​>x1​ ⇐ f(x2)≤f(x1)f(x_{2})\leq f(x_{1})f(x2​)≤f(x1​). (ממש f(x2)<f(x1)f(x_{2})<f(x_{1})f(x2​)<f(x1​)).
הגדרה 7 (פונקציה חסומה)

חסומה מלמעלה: קיים מספר k∈Rk \in \mathbb{R}k∈R כך ש-f(x)≤kf(x)\leq kf(x)≤k לכל xxx.
חסומה מלמטה: קיים מספר m∈Rm \in \mathbb{R}m∈R כך ש-f(x)≥mf(x)\geq mf(x)≥m לכל xxx.
חסומה: קיים מספר k>0k>0k>0 כך ש-∣f(x)∣≤k|f(x)|\leq k∣f(x)∣≤k לכל xxx.

תרגיל

הוכיחו כי f(x)=43−sin⁡2xf(x)=\frac{4}{3-\sin 2x}f(x)=3−sin2x4​ חסומה.

הוכחה:

−1≤sin⁡2x≤1-1\leq \sin 2x\leq{1}−1≤sin2x≤1 −1≤−sin⁡2x≤1-1\leq-\sin 2x\leq1−1≤−sin2x≤1 2≤3−sin⁡2x≤42\leq 3-\sin2x\leq42≤3−sin2x≤4 14≤13−sin⁡2x≤12\frac{1}{4}\leq \frac{1}{3-\sin{2}x}\leq \frac{1}{2}41​≤3−sin2x1​≤21​ 1≤43−sin⁡2x≤21\leq \frac{4}{3-\sin 2x}\leq 21≤3−sin2x4​≤2

ולכן 1≤f(x)≤21\leq f(x)\leq 21≤f(x)≤2 חסומה.
∎

תרגיל

f(x)={(1−x)sin⁡1xx≠00x=0f(x)=\begin{cases} (1-x)\sin \frac{1}{x} & x\neq0 \\ 0 & x=0 \end{cases}f(x)={(1−x)sinx1​0​x=0x=0​

האם fff חסומה לכל R\mathbb{R}R?

הוכחה:

∣(1−x)sin⁡1x∣≤∣1−x∣\left|(1-x)\sin \frac{1}{x}\right|\leq |1-x|​(1−x)sinx1​​≤∣1−x∣

אם ∣x∣<1|x|<1∣x∣<1 ⇐ −1<x<1-1<x<1−1<x<1 ⇐ −1<−x<1-1<-x<1−1<−x<1 ⇐ 0<∣1−x∣<20<|1-x|<20<∣1−x∣<2.
ידוע כי sin⁡x≤x\sin x\leq xsinx≤x ולכן:

∣(1−x)sin⁡1x∣≤∣(1−x)1x∣=∣1x−1∣\left|(1-x)\sin \frac{1}{x}\right|\leq \left| (1-x) \frac{1}{x} \right|=\left| \frac{1}{x}-1 \right|​(1−x)sinx1​​≤​(1−x)x1​​=​x1​−1​

ולכן: 1∣x∣<1\frac{1}{|x|}<1∣x∣1​<1 ⇐ −1<1x<1-1< \frac{1}{x}< 1−1<x1​<1 ⇐ −2<1x−1<0-2< \frac{1}{x}-1<0−2<x1​−1<0 ⇐ 0<∣1x−1∣<20<\left| \frac{1}{x}-1 \right|<20<​x1​−1​<2.
כאשר x=1x=1x=1 הפונקציה שווה ל-0 ולכן ∣f(x)∣<2|f(x)|<2∣f(x)∣<2 לכל xxx ולכן היא חסומה.
∎

תרגיל

הראו כי f(x)=x2+2x−1f(x)=\sqrt{ \frac{x^2+2}{x-1} }f(x)=x−1x2+2​​ אינה חסומה בתחום הגדרתה.

הוכחה:
נתחיל במציאת ת"ה של הפונקציה: x>1x>1x>1.
נשים לב כי f(x)f(x)f(x) חסומה מלמטה ע"י אפס. נרצה להראות כי אינה חסומה מלמעלה.
יהי M>0M>0M>0. נוכל לבחור x=1+M2x=1+M^2x=1+M2.

f(x)=x2+2x−1=x2−1+3x−1=x+1+3x+1=1+M2+1+3M2>Mf(x)=\sqrt{ \frac{x^2+2}{x-1} }=\sqrt{ \frac{x^2-1+3}{x-1} }=\sqrt{ x+1+\frac{3}{x+1} }=\sqrt{ 1+M^2+1+\frac{3}{M^2} }>Mf(x)=x−1x2+2​​=x−1x2−1+3​​=x+1+x+13​​=1+M2+1+M23​​>M

∎

פונקציה זוגית ואי-זוגית

הגדרה 8

זוגיf(x)=f(−x)אי-זוגיf(x)=−f(−x)\begin{matrix} \R{\text{זוגי}} & \qquad & f(x)=f(-x) \\ \R{\text{אי-זוגי}} & & f(x)=-f(-x) \end{matrix}זוגיאי-זוגי​​f(x)=f(−x)f(x)=−f(−x)​

הרכבה

הגדרה 9 (הרכבת פונקציות)

יהיו שתי פונקציות: f:A→B,g:B→Cf:A\to B,g:B\to Cf:A→B,g:B→C.
הרכבה של ggg עם fff:

g∘f=g(f(x)):→A→Cg \circ f=g(f(x)):\to A\to Cg∘f=g(f(x)):→A→C
דוגמה

f(x)=x2g(x)=exf(x)=x^2 \qquad g(x)=e^xf(x)=x2g(x)=ex f∘g=f(g(x))=e2xf \circ g=f(g(x))=e^{2x}f∘g=f(g(x))=e2x g∘f=g(f(x))=ex2g \circ f=g(f(x))=e^{x^2}g∘f=g(f(x))=ex2

פונקציה הפוכה

הגדרה 10 (פונקציה הפוכה)

תהא f:A→Bf:A\to Bf:A→B הפיכה אם קיימת g:B→Ag:B\to Ag:B→A כך ש-f∘g=g∘f=xf \circ g=g \circ f = xf∘g=g∘f=x.
ggg נקראת הפוכה ומסומנת f−1(x)f^{-1}(x)f−1(x).

משפט

fff הפיכה ⇔ fff חח"ע ועל.

הערה

התנאי של על הוא פחות מעניין אותנו, שכן אנו יכולים להחליט שהטווח הוא התמונה.

תרגיל

נתונה הפונקציה f(x)=π2+arctan⁡(e−x)f(x)=\frac{\pi}{2}+\arctan(e^{-x})f(x)=2π​+arctan(e−x).
מצאו ת"ה ותמונה והצדיקו קיומה של פונקציה הפוכה ומצאו אותה.

פתרון:

  • ת"ה: כל xxx.
  • תמונה: 0<e−x<∞0<e^{-x}<\infty0<e−x<∞ ⇐ 0<arctan⁡(e−x)<π20<\arctan(e^{-x})< \frac{\pi}{2}0<arctan(e−x)<2π​ ולכן תמונת fff הינה (π2,π)\left( \frac{\pi}{2},\pi \right)(2π​,π).
f:R→(π2,π)f:\mathbb{R}\to\left( \frac{\pi}{2},\pi \right)f:R→(2π​,π)

נרצה להראות שהיא חח"ע.
יהיו x1<x2x_{1}<x_{2}x1​<x2​. הפונקציה e−xe^{-x}e−x יורדת ממש לכל xxx ולכן e−x1>e−x2e^{-x_{1}}>e^{-x_{2}}e−x1​>e−x2​. arctan⁡x\arctan xarctanx עולה ממש ולכן arctan⁡(e−x1)>arctan⁡(e−x2)\arctan(e^{-x_{1}})>\arctan(e^{-x_{2}})arctan(e−x1​)>arctan(e−x2​).
נוסיף π2\frac{\pi}{2}2π​ ונקבל כי f(x1)>f(x2)f(x_{1})>f(x_{2})f(x1​)>f(x2​) ולכן, fff יורדת ממש ולכן חח"ע.
מכיוון ש-fff חח"ע ועל (π2,π)\left( \frac{\pi}{2},\pi \right)(2π​,π), לפי משפט, fff הפיכה.

y=π2+arctan⁡(e−x)  ⟹  y−π2=arctan⁡(e−x)y=\frac{\pi}{2}+\arctan(e^{-x}) \implies y-\frac{\pi}{2}=\arctan(e^{-x})y=2π​+arctan(e−x)⟹y−2π​=arctan(e−x) tan⁡(y−π2)=e−x\tan\left( y-\frac{\pi}{2} \right)=e^{-x}tan(y−2π​)=e−x ln⁡(tan⁡(y−π2))=−x\ln \left( \tan\left( y-\frac{\pi}{2} \right) \right)=-xln(tan(y−2π​))=−x x=−ln⁡(tan⁡(y−π2))x=-\ln\left( \tan\left( y-\frac{\pi}{2} \right) \right)x=−ln(tan(y−2π​))

כעת, נרשום:

f−1(x)=−ln⁡(tan⁡(x−π2))f^{-1}(x)=-\ln\left( \tan\left( x-\frac{\pi}{2} \right) \right)f−1(x)=−ln(tan(x−2π​))

∎

תרגיל (נכון/לא נכון)

אם fff חח"ע אז היא מונוטונית ממש.

​12 - כיסויים, הלמה של היינה-בורל ופונקציות 2025-12-09 10.15.13.excalidraw.svg
הנה פונקציה חח"ע שאינה מונוטונית כלל וכלל ולכן, הטענה אינה נכונה.

תרגיל (נכון/לא נכון)

אם fff עולה ממש וגם ggg יורדת ממש אז g∘f∘gg \circ f \circ gg∘f∘g עולה ממש.

נבצע הרכבות: נקח x2>x1x_{2}>x_{1}x2​>x1​.
לכן מכיוון ש-ggg יורדת ממש, g(x1)>g(x2)g(x_{1})>g(x_{2})g(x1​)>g(x2​) ⇐ מכיוון ש-fff עולה ממש f(g(x1))>f(g(x2))f(g(x_{1}))>f(g(x_{2}))f(g(x1​))>f(g(x2​)) ⇐ מכיוון ש-fff יורדת ממש g(f(g(x1)))<g(f(g(x2)))g(f(g(x_{1})))<g(f(g(x_{2})))g(f(g(x1​)))<g(f(g(x2​))).