חזור לתיקייה: שיעורי בית

גליון 3

חיפוש בתיקיה
Ctrl K
לחץ כאן או הקש Ctrl K כדי לחפש בכל התיקיה
  • תרגיל 1
  • תרגיל 2
  • תרגיל 3
  • תרגיל 4

גליון 3

01040031

חשבון אינפיניטסימלי 1מ'

רשימות הרצאה לקריאה בשבת

גליון 3

הופק מתוך תקיית התואר של שקד

uni-folder.vercel.app

תרגיל 1

תרגיל (1 [א])

הראו ע"י שלילת הגדרת הגבול:

lim⁡n→∞4n+2n+7≠2\lim_{ n \to \infty } \frac{4n+2}{n+7}\neq 2n→∞lim​n+74n+2​=2

הוכחה:
קיים ε>0\epsilon>0ε>0.

∣4n+2n+7−2∣=∣8n+4−2n−142n+14∣=∣6n−102n+14∣=∣2(3n−5)2(n+7)∣>∣3n−21n+7∣=∣3(n−7)n+7∣=∣3∣∣n−7∣∣n+7∣\left| \frac{4n+2}{n+7}-2 \right|=\left| \frac{8n+4-2n-14}{2n+14} \right|=\left| \frac{6n-10}{2n+14} \right|=\left| \frac{\cancel{ 2 }(3n-5)}{\cancel{2}(n+7)} \right|> \left| \frac{3n-21}{n+7} \right|=\left| \frac{3(n-7)}{n+7} \right|= \frac{|3||n-7|}{|n+7|}​n+74n+2​−2​=​2n+148n+4−2n−14​​=​2n+146n−10​​=​2(n+7)2(3n−5)​​>​n+73n−21​​=​n+73(n−7)​​=∣n+7∣∣3∣∣n−7∣​ >∣n−7∣∣n+7∣>7n+7=71n+1>1 >\frac{|n-7|}{|n+7|}> \frac{7}{n+7}=7 \frac{1}{n}+1>1>∣n+7∣∣n−7∣​>n+77​=7n1​+1>1

ולכן קיים ε=1\epsilon=1ε=1 כך שלכל NNN קיים n>Nn>Nn>N שמקיים:

∣4n+2n+7−2∣≥1=ε\left| \frac{4n+2}{n+7}-2 \right|\geq 1 = \epsilon​n+74n+2​−2​≥1=ε

‎∎

תרגיל (1 [ב])

הראו בעזרת הגדרת הגבול כי לא קיים מספר ממשי LLL שהוא גבול של הסדרה n2n^2n2.

הדרכה: הראו שהגדרת הגבול אינה מתקיימת עבור ε=1\epsilon=1ε=1.

הוכחה:

∣n2−L∣|n^2-L|∣n2−L∣

במידה ו-L≤0L\leq0L≤0 אנו יודעים כי לכל n>Nn>Nn>N(N≥1N\geq1N≥1):

∣n2−L∣=n2−L>1|n^2-L|=n^2-L>1∣n2−L∣=n2−L>1

אם L>0L>0L>0 אזי, במידה ונקח N=2LN=2LN=2L לכל n>Nn>Nn>N יתקים כי n2>2Ln^2>2Ln2>2L:

n2−L>N−L=2L−L=Ln^2-L>N-L=2L-L=Ln2−L>N−L=2L−L=L

לכן, קיים ε=L\epsilon=Lε=L כך שלכל NNN קיים n>Nn>Nn>N כך ש:

∣n2−L∣>L|n^2-L|> L∣n2−L∣>L

‎∎

תרגיל 2

תרגיל (2)

הוכיחו: כל מספר ממשי הינו גבול של סדרת רציונליים וגם של סדרה של אי-רציונליים.

הוכחה:
יהי x∈Rx \in \mathbb{R}x∈R. נסתכל על 2 מצבים:

  • כאשר x∈R∖Qx \in \mathbb{R}\setminus \mathbb{Q}x∈R∖Q:
    תחילה, נדע כי xxx הינו גבול של סדרת האי-רציונליים: an=xa_{n}=xan​=x. שכן סדרה קבועה שואפת לקבוע אשר הינו איבר בה.
    במצב בו נסתכל על סדרה של רציונליים: על פי צפיפות הרציונליים, בין כל שני מספרים ממשיים קיים מספר רציונלי ולכן, קיימת סדרה אשר בה כל איבר הוא המספר הרציונלי אשר בין האיבר הקודם בסדרה ו-xxx אשר הינו אי רציונלי. במילים אחרות, קיימת סדרה שהיא אינסוף המספרים הרציונליים בין מספר רציונלי התחלתי למספר xxx. לכן, סדרה זו שואפת ל-xxx אשר הינו אי רציונלי.
  • כאשר x∈Qx \in \mathbb{Q}x∈Q:
    תחילה, נדע כי xxx הינו הגבול של סדרת הרציונליים: an=xa_{n}=xan​=x שכן סדרה קבועה שואפת לקבוע אשר הינו איבר בה.
    במצב בו נסתכל על סדרה של אי רציונליים, לפני כן, נוכיח כי בין כל שני מספרים ממשיים קיים מספר אי רציונלי.
    יהיו a,b∈Ra,b \in \mathbb{R}a,b∈R כאשר a<ba<ba<b. נקח את המספר האי רציונלי 22\frac{\sqrt{ 2 }}{2}22​​ ונכפיל אותו בהפרש בין aaa ל-bbb וכך נקבל מספר אי רציונלי שנמצא בין 0 ל-b−ab-ab−a ולכן, אם נוסיף aaa נקבל מספר אי רציונלי בין aaa ל-bbb כך:
a<a+22(b−a)<ba< a+\frac{\sqrt{ 2 }}{2}(b-a)<ba<a+22​​(b−a)<b

ולכן, בין כל שני מספרים ממשיים קיים מספר אי רציונלי.
לכן, בהתאם למה שביצענו כאשר xxx היה אי רציונלי, נקח מספר התחלתי aaa אי רציונלי והאיבר הבא בסדרה יהיה המספר האי רציונלי שבין aaa ל-xxx הרציונלי וכן הלאה וכן הלאה. וכך נוצרת סדרת מספרים אי רציונליים אשר שואפת למספר הרציונלי xxx.
‎∎

תרגיל 3

תרגיל (3)

תהי ana_{n}an​ סדרה מתכנסת.
הוכיחו שיש לה איבר מינימלי או איבר מקסימלי(או שניהם)

הערה: איבר מינימלי הוא איבר ama_{m}am​ המקיים am≤ana_{m}\leq a_{n}am​≤an​ לכל nnn.

הוכחה:
נחלק את ההוכחה ל-2 מקרים:

  1. סדרות קבועות, אשר בהן כל איבר הוא המינימלי והמקסימלי מפני שיש רק איבר אחד.
  2. סדרות שאינן קבועות:
    לכל סדרה מתכנסת קיים ε>0\epsilon>0ε>0 כך שיש מספר סופי של איברים מחוץ ל-ε\epsilonε-סביבה של הגבול ולכן קיים מספר סופי של איברים אשר קטנים או גדולים משאר אברי הסדרה.
    כתוצאה, אחד מהם לפחות בהכרח מקיים am≤ana_{m}\leq a_{n}am​≤an​ או am≥ana_{m}\geq a_{n}am​≥an​ לכל nnn.
    ‎∎

תרגיל 4

תרגיל (4)

הוכיחו בעזרת הגדרת הגבול בלבד שאם lim⁡n→∞an=L\lim_{ n \to \infty }a_{n}=Llimn→∞​an​=L אז, lim⁡n→∞an2=L2\lim_{ n \to \infty }a_{n}^2=L^2limn→∞​an2​=L2.

הוכחה:
יהי ε>0\epsilon>0ε>0.

∣an2−L2∣=∣(an−L)(an+L)∣=∣an−L∣∣an+L∣|a_{n}^2-L^2|=|(a_{n}-L)(a_{n}+L)|=|a_{n}-L||a_{n}+L|∣an2​−L2∣=∣(an​−L)(an​+L)∣=∣an​−L∣∣an​+L∣

יהי ε1>0\epsilon_{1}>0ε1​>0 אשר בשבילו קיים N1N_{1}N1​ כך שלכל n>N1n>N_{1}n>N1​ מתקיים ∣an−L∣<ε1|a_{n}-L|<\epsilon_{1}∣an​−L∣<ε1​ ולכן:

∣an−L∣∣an+L∣<ε1∣an−L+L+L∣<ε1∣an−L∣+ε1∣2L∣=ε12+ε1∣2L∣|a_{n}-L||a_{n}+L|<\epsilon_{1} |a_{n}-L+L+L|< \epsilon_{1}|a_{n}-L|+\epsilon_{1}|2L|=\epsilon_{1}^2+\epsilon_{1} |2L|∣an​−L∣∣an​+L∣<ε1​∣an​−L+L+L∣<ε1​∣an​−L∣+ε1​∣2L∣=ε12​+ε1​∣2L∣

נבחר ε1=L2+ε−∣L∣>0\epsilon_{1}=\sqrt{ L^2+\epsilon }-|L|>0ε1​=L2+ε​−∣L∣>0 (הערה: מספר זה גדול מאפס שכן L2−∣L∣=0\sqrt{ L^2 }-|L|=0L2​−∣L∣=0 ו-ε>0\epsilon>0ε>0)

(L2+ε−∣L∣)2+(L2+ε−∣L∣)∣2L∣=L2+ε−2∣L∣L2+ε+∣L∣2+2∣L∣L2+ε−2∣L∣2=L2+ε−∣L∣2=ε(\sqrt{ L^2+\epsilon }-|L|)^2+(\sqrt{ L^2+\epsilon }-|L|)|2L|=L^2+\epsilon-2|L|\sqrt{ L^2+\epsilon }+|L|^2+2|L|\sqrt{ L^2+\epsilon }-2|L|^2=L^2+\epsilon-|L|^2=\epsilon(L2+ε​−∣L∣)2+(L2+ε​−∣L∣)∣2L∣=L2+ε−2∣L∣L2+ε​+∣L∣2+2∣L∣L2+ε​−2∣L∣2=L2+ε−∣L∣2=ε

ולכן, קיים NNN כך שלכל n>Nn>Nn>N מתקיים:

∣an2−L2∣<ε|a_{n}^2-L^2|<\epsilon∣an2​−L2∣<ε

‎∎