חזור לתיקייה: 01040031 - חשבון אינפיניטסימלי 1מ'

0 - הקדמה

חיפוש בתיקיה
Ctrl K
לחץ כאן או הקש Ctrl K כדי לחפש בכל התיקיה
  • כללי

0 - הקדמה

01040031

חשבון אינפיניטסימלי 1מ'

רשימות הרצאה לקריאה בשבת

הקדמה

הופק מתוך תקיית התואר של שקד

uni-folder.vercel.app

משפט הוא עובדה, אמירה שהיא נכונה וצריך להוכיח אותה. מרגע שמוכיחים משפט הוא נכון תמיד.(גם בסין, גם בברזיל וכו')

משפט (Fermat)

תהי fff פונקציה שמוגדרת בקטע (a,b)(a,b)(a,b) ותהי x0x_{0}x0​ נקודת קיצון של fff שבה fff גזירה.
אזי, f′(x)=0f'(x)=0f′(x)=0.

כעת נסביר את המשפט:

  • קטע פתוח המסומן (a,b)(a,b)(a,b), משמעו a<x<ba<x<ba<x<b.
  • נקודת קיצון היא מקסימום או מינימום מקומי. למשל, מקסימום מקיימת:
    f(x0)>f(x)f(x_{0})>f(x)f(x0​)>f(x)
    לכל xxx בסביבה של x0x_{0}x0​
  • גזירה באינטואיציה משמעה גרף חלק. נזכור כי f′f'f′ מסמלת נגזרת, משמע, שיפוע המשיק.

​הקדמה 2025-10-31 21.29.39.excalidraw.svg
שרבוט הינו מעולה לאינטואיציה אך אינו הוכחה.

הערה

המשפט הינו מהתיכון: "גוזרים ומשווים לאפס"

משפט (Rolle)

תהי fff פונקציה רציפה בקטע [a,b][a,b][a,b] וגזירה בקטע (a,b)(a,b)(a,b) ונניח כי f(a)=f(b)f(a)=f(b)f(a)=f(b).
אזי, קיימת ccc בין aaa ל-bbb כך ש-f′(c)=0f'(c)=0f′(c)=0.

נסביר את המשפט:

  • פונקציה רציפה משמעה באינטואיציה הוא שניתן לשרטט את הגרף מבלי להרים את העט מהדף.
  • קטע סגור [a,b][a,b][a,b]: a≤x≤ba\leq x\leq ba≤x≤b.
    נשרבט ונשתכנע כי המשפט נכון:
    ​הקדמה 2025-10-31 21.36.04.excalidraw.svg
    אם הפונקציה לא קבוע(כלומר, לא קו ישר), הפונקציה צריכה או לעלות או לרדת, אבל לא ניתן פשוט להמשיך לעלות/לרדת שכן f(a)=f(b)f(a)=f(b)f(a)=f(b). לכן, נצטרך לבצע את הפעולה ההפוכה כדי להגיע בחזרה ל-f(b)f(b)f(b) ולכן, מכיוון שעלינו וירדנו, ישנה נקודת קיצון.
משפט (Lagrange)

תהי fff פונקציה רציפה בקטע [a,b][a,b][a,b] וגזירה בקטע (a,b)(a,b)(a,b).
אזי, קיימת a<c<ba<c<ba<c<b כך ש-

f′(c)=f(b)−f(a)b−af'(c)=\frac{f(b)-f(a)}{b-a}f′(c)=b−af(b)−f(a)​

​הקדמה 2025-10-31 21.45.29.excalidraw.svg
אם מסתכלים על הגרף עם הראש מוטה הצידה, נוכל לראות בערך את משפט רול.

הערה

זו הכללה של רול

משפט (Cauchy)

יהיו f,gf,gf,g פונצקיות רציפות ב-[a,b][a,b][a,b] וגזירות ב-(a,b)(a,b)(a,b) ונניח כי g′(x)≠0g'(x)\neq0g′(x)=0 לכל x∈(a,b)x \in(a,b)x∈(a,b).
אזי:

  1. מתקיים: g(a)≠g(b)g(a)\neq g(b)g(a)=g(b)
  2. קיימת a<c<ba<c<ba<c<b כך ש-
f′(c)g′(c)=f(b)−f(a)g(b)−g(a) \frac{f'(c)}{g'(c)}=\frac{f(b)-f(a)}{g(b)-g(a)}g′(c)f′(c)​=g(b)−g(a)f(b)−f(a)​

בואו נוכיח את 1.

הוכחה: בשלילה
נניח כי g(a)=g(b)g(a)=g(b)g(a)=g(b). נתון כי g′(x)≠0g'(x)\neq0g′(x)=0.
ע"פ משפט רול, קיימת נקודה בה g′(x)=0g'(x)=0g′(x)=0 ולכן הגענו לסתירה.
∎

רעיון להוכחה שאינו נכון:
הפונקציה fff מקיימת את התנאים של לגראנג'. גם ggg מקיימת את התנאים הנ"ל.

f′(c)g′(c)=f(a)−f(b)a−bg(a)−g(b)a−b=f(a)−f(b)g(a)−g(b)\frac{f'(c)}{g'(c)}=\frac{\frac{f(a)-f(b)}{a-b}}{\frac{g(a)-g(b)}{a-b}}=\frac{f(a)-f(b)}{g(a)-g(b)}g′(c)f′(c)​=a−bg(a)−g(b)​a−bf(a)−f(b)​​=g(a)−g(b)f(a)−f(b)​

ההוכחה אינה נכונה שכן ccc אינה אותה ccc ב-fff וב-ggg.
לכן, המשוואה ממקודם היא בעצם f′(c)g′(d)\frac{f'(c)}{g'(d)}g′(d)f′(c)​.

הערה

זו הכללה של לגראנג'.
נפעיל את קושי על fff כללית ועל g(x)=xg(x)=xg(x)=x.

f′(c)g′(c)=f′(c)1=f′(c)=f(b)−f(a)g(b)−g(a)=f(b)−f(a)b−a\frac{f'(c)}{g'(c)}=\frac{f'(c)}{1}=f'(c)=\frac{f(b)-f(a)}{g(b)-g(a)}=\frac{f(b)-f(a)}{b-a}g′(c)f′(c)​=1f′(c)​=f′(c)=g(b)−g(a)f(b)−f(a)​=b−af(b)−f(a)​
הגדרה 1 (הגבול)

נאמר כי lim⁡x→af(x)=L\lim_{ x \to a }f(x)=Llimx→a​f(x)=L אם לכל ε>0\epsilon>0ε>0 קיים δ<0\delta<0δ<0 כך ש-

0<∣x−a∣<δ  ⟹  ∣f(x)−L∣<ε0<|x-a|<\delta\implies |f(x)-L|<\epsilon0<∣x−a∣<δ⟹∣f(x)−L∣<ε

צנזור מאחל בהצלחה! ומוסר כי חשוב לא לפחד לטעות.